אילו בדיקות חשוב לעבור במהלך ההריון?

נושא בדיקות ההריון תמיד מעסיק מאוד זוגות הממתינים לתינוק. סקירה מוקדמת, סקירה מאוחרת, סקירה בסיסית וסקירה מורחבת – מה מגיע לך מקופת החולים, האם לעשות בדיקת מי שפיר או להקדים עם בדיקת סיסי השליה? שאלות רבות בנושא מגיעות מדי שבוע למייל של המדור. הנה כמה תשובות מהמומחים.

שאלה:

מתי הכי טוב לבצע בדיקת מי שפיר ומה בעצם עושים שם?

תשובה:

פרופ' דן שרמן מהמרכז הרפואי "אסף הרופא" בצריפין, משיב:

דיקור שק מי השפיר הינה פעולה המבוצעת במהלך ההיריון, באמצעותה מוציאים מי שפיר לבדיקות שונות, שמטרתן לגלות הפרעות או מומים בעובר (דיקור אבחנתי). בנוזל השפיר ניתן למצוא תאים עובריים, מעט חלבון, חומרי הפרשה שונים כמו סוכר, אוריאה וקראטינין ואפילו שערות וחלב שנושרים מהעור.

דיקור מי השפיר הנפוץ ביותר הוא זה המבוצע בשבועות 16-20 להריון במטרה לאבחן הפרעות במספר הכרומוסומים של העובר. ההפרעה השכיחה ביותר היא תסמונת דאון, המאופיינת בכרומוסום מס' 21 נוסף, דהיינו במקום שניים יש שלושה (לכן היא נקראת גם טריזומיה 21).

בדיקות אחרות שניתן לבצע בדגימה של מי השפיר כוללות בדיקות תרבית (או PCR), לנוכחותם של וירוסים וחיידקים ובדיקות הקובעות את ריכוזם של חומרים שונים במי השפיר, כמו חלבון עוברי, אנזימים (של מערכת העיכול), סורפקטנט (חומר המוריד מתח פנים ומופרש מריאות העובר), בילירובין, סוכר, אלקטרוליטים ועוד. בדיקות אלו מבוצעות כאשר הנסיבות או הממצאים מצדיקים זאת. למשל, חשד לזיהום וירלי באם היכול להדביק את העובר ולגרום לפגיעה, חשד למום במערכת העיכול או בעמוד השדרה, חשד לאנמיה עוברית ועוד.

לפני הדיקור, הרופא מוודא באמצעות האולטרסאונד את מיקום העובר והשלייה, כמות המים והדופק העוברי. לאחר מכן, הוא רוחץ ומחטא את העור באזור המתוכנן של הדיקור. הדיקור מבוצע באמצעות מחט ארוכה (5-10 ס"מ) ודקה, החודרת את העור ודופן הרחם, כאשר הקצה שלה מכוון אל "כיס" פנוי של מי השפיר. הדיקור מבוצע בהנחיית אולטרסאונד, כך נמנע הרופא מפגיעה בעובר או בכלי דם חשוב.

שאלה:

מה עדיף לבצע - בדיקת סיסי שליה או דיקור מי שפיר?

תשובה:

פרופ' מוטי חלק מהמרכז הרפואי "הלל יפה" בחדרה, מסביר:

בדיקת סיסי שלייה הינה פעולה אשר מטרתה ליטול דגימות קטנות מאוד מהשלייה לצורך ביצוע בדיקות גנטיות לכרומוזומים ו-DNA ובכך לאפשר אבחון מוקדם של מספר מחלות גנטיות. השלייה היא האיבר הממוקם בחלק הפנימי של דופן הרחם האימהי. איבר זה אחראי על שחלוף חומרים ומעבר חמצן וחומרי מזון מהאם לעובר.

סיסי השלייה הם היחידות הקטנות המרכיבות את השלייה והם מכילים מטען גנטי (כרומוזומים) זהה לזה של העובר. בבדיקת סיסי שלייה ניתן לבדוק נוכחות מספר מחלות גנטיות, כגון: תסמונת דאון, מחלת טאי זקס, ציסטיק פיברוזיס וכמו כן ניתן לקבוע את מין העובר.

הבדיקה מבוצעת בדרך כלל בטרימסטר הראשון להריון (שבועות 10-12). תוצאות הבדיקה מתקבלות תוך מספר ימים-שבועות. בדיקה מוקדמת זו מאפשרת לצמצם את זמן ההמתנה לתוצאות ומאפשרת, אם יש צורך, סיום הריון בשלב מוקדם ובטוח יותר.

מחלות גנטיות המאובחנות על ידי בדיקת כרומוזומים ומטען גנטי ניתנות לאבחון בבדיקת סיסי שלייה, לא ניתן לאבחן מומי מערכת עצבים מרכזית בבדיקת סיסי שלייה. ישנן שתי גישות לביצוע הפעולה, גישה נרתיקית וגישה בטנית.

מצבים בהם נמנעים מביצוע בדיקת סיסי שלייה הם היצרות צוואר הרחם, שרירנים צוואריים או רחמיים נמוכים, זיהום צווארי, כיפוף חד של הרחם המקשה על הגישה לשלייה או מנח עוּבּרי החוסם את הגישה לשלייה.

הסיבוכים המשמעותיים ביותר בבדיקת סיסי שלייה הם נזק לעוּבּר והפלות. אין עלייה בשכיחות המוות העוברי. בדיקת סיסי שלייה כרוכה באחוז הפלות גבוה יותר (2.4 אחוז) מאשר בדיקור מי שפיר (0.5 אחוז). הסיכון להפלה גבוה יותר בביצוע הבדיקה בגישה נרתיקית מאשר בגישה בטנית הכרוכה בסיכון להפלה הדומה לזה שבדיקור מי שפיר.

שאלה:

מה מגיע לי מקופת החולים שלי בנוגע לבדיקות מי שפיר וסיסי שליה?

תשובה:

כעקרון, ההתייחסות לבדיקות אלו היא כאל בדיקות חלופיות זו לזו, כלומר בכל מקרה לא יבוצעו שתי הבדיקות על חשבון קופת החולים באותו הריון, אצל אותה אישה. מעל גיל 35 הזכאות הינה במסגרת סל הבריאות אף כי בעתיד נראה כי מדיניות זו תשתנה. איגוד הגינקולוגים הוציא המלצה לעבור למדיניות ביצוע בדיקות לגילוי מומים כרומוזומליים על סמך סל בדיקות מורחב שיכלול, בנוסף לחלבון העוברי המבוצע כיום במסגרת סל הבריאות, גם בדיקות נוספות כגון שקיפות עורפית, אשר תוצאותיהן ישוקללו יחד לקביעת הצורך בבדיקה, אצל כל אישה.

נכון להיום הוראת משרד הבריאות טרם שונתה ולפיכך הזכאות כאמור כלולה בסל הבריאות לאישה הרה מעל גיל 35. מתחת לגיל 35 ישנו כיסוי במסגרת הביטוחים המשלימים בקופות החולים וניתן לבצע את הבדיקות בהסדר של כל קופת חולים או באופן פרטי ולקבל החזר מקופת החולים.

תנאי הביטוחים המשלימים ותקרות הכיסוי יכולים להשתנות מעת לעת, אולם הזכאות נעה בין ביצוע בהסדר ללא השתתפות עצמית (מאוחדת שיא), ביצוע בהסדר עם השתתפות עצמית בין 311 שקלים (לאומית זהב) ועד 570 שקלים (כללית מושלם) או ביצוע באופן פרטי כנגד החזר של כ-75-80 אחוז מההוצאה בפועל, בכפוף לתקרה של 618 שקלים (לאומית כסף) ועד 1175 שקלים (כללית מושלם).

שאלה:

סקירה בסיסית מול מורחבת, מוקדמת או מאוחרת, או שתיהן? מה מגיע לי בקופת החולים?

תשובה:

במסגרת סל הבריאות ישנו כיסוי לסקירת מערכות בסיסית אחת במהלך ההיריון בה נסקרות מערכות העוּבּר, אך לא כולן. לכן נשים רבות אינן מסתפקות בסקירה זו ובוחרות לבצע לפחות סקירה אחת מורחבת במהלך ההיריון.

הזכאות בביטוחים המשלימים בקופות החולים הינה לאחר תקופת המתנה בת 3 חודשים, פרט ללקוחות מכבי מגן זהב, להן אין תקופת המתנה לבדיקה זו. בחלק מהביטוחים המשלימים מכוסה סקירה אחת מורחבת, מוקדמת או מאוחרת - כך ב"לאומית כסף", "מאוחדת עדיף", "כללית מושלם" ו"מכבי מגן זהב", ובאחרים מכוסות שתי הסקירות - כך ב"לאומית זהב" ו"מאוחדת שיא".

ב"מאוחדת עדיף" ניתנת הזכאות לסקירה מורחבת אחת במהלך ההיריון במקום הזכאות לסקירה הבסיסית, ורק במכוני הסכם של קופת החולים, ב"מאוחדת שיא" כבר יאפשרו לך לבחור בין מכון הסכם בהשתתפות עצמית של 100 שקלים בלבד, לבין בדיקה פרטית כנגד החזר של עד 325 שקלים. ב"כללית מושלם" תוכלי לשלם השתתפות עצמית של 114 שקלים במסגרת מכוני הסכם או לבחור סוקר פרטי ולקבל החזר של עד 522 שקלים.

ב"לאומית זהב" תידרשי לשלם השתתפות עצמית בסך 204 שקלים במכון הסכם, אולם בכיסוי פרטי תקבלי עד 613 שקלים החזר. ב"מכבי מגן זהב" יכסו סקירה מורחבת אחת בהשתתפות עצמית נמוכה – 100 שקלים או באופן פרטי עם החזר של עד 301 שקלים.

כל הסכמי ותנאי הביטוחים המשלימים יכולים להשתנות מעת לעת, בעיקר סכומי תקרות הכיסוי המגיבים למדד.

גם לכם יש שאלות בנושא הריון ולידה לזהר כרמי? לחצו כאן.  

זהר כרמי, אמא לשלושה, מקימת האתר "זהר כבר בדקה", המכיל מנוע חיפוש לבדיקות הריון, עוסקת בייעוץ אישי ללידה ראשונה או לחוויה מתקנת.

לכל הכתבות של זהר כרמי