טיל לכיפורים 3
כמדי שנה, תומר קמרלינג ממליץ בחום על כמה סרטים מוזנחים - כאלה שלא הגיעו לבתי הקולנוע בארץ, ולרובם אין אפילו די.וי.די מתורגם לעברית. ונניח שהוא טועה, מה יש לכם להפסיד? הרי חוץ מאבק, אלה הדברים היחידים שיש סיכוי למצוא על המדפים בספרייה רגע לפני הצום
1. המלחיץ: The Mist
בפעמיים האחרונות שהבמאי-תסריטאי פרנק דראבונט עיבד לקולנוע את סטיבן קינג, יצאו מזה "חומות של תקווה" ו"גרין מייל". הייתם מצפים שאנשים ירמסו את איש רעהו בשביל לראות מה יצא מזה הפעם, אבל איש וגם רעהו בחרו להישאר בבית. אפשר להוכיח את זה במספרים כמו 53 (מיליון דולר, הכנסות, בכל העולם הארור), אבל יותר קל במילים כמו The Mist: כמעט שנה עברה מאז שהסרט הזה הופץ באמריקה, ואפילו שם עברי אין לו. נכון שהוא עדיין מספיק צעיר בשביל שאיזה מפיץ מקומי יפתיע ויהמר עליו, אבל לא הייתי עוצר את נשימתי.
The Mist מתחיל בעיירה קטנה שמתכסה בערפל סמיך ומסתורי, ממשיך כשמתברר שאיזה משהואים לא סימפטיים מסתתרים בתוך הערפל הזה, ונגמר במקומות מאוד לא צפויים. כמו "מלחמת העולמות" ו"קלוברפילד", אפשר לצרוך אותו כסרט אימה-מד"ב אפוקליפטי, כמשל על החברה האמריקאית פוסט 9/11 או כמשהו באמצע; ושוב כמו במקרה של שני הנ"ל, זה לא באמת משנה. מאיפה שלא תסתכלו עליו, הוא 127 דקות בנות זונות.
חיי מדף: די.וי.די אזור 1 ללא תרגום. חוץ מזה הוא אמור לצוץ החודש בפסטיבל "אייקון", אבל תנו לי לנחש: אתם לא
2. המעציב: Dead Man's Shoes
לשימוש בלייזר בלבד! סרטים כיפור בלייזר
ב-25 מילים או פחות, הסיפור של Dead Man's Shoes הולך ככה: חייל משוחרר בשם ריצ'רד חוזר לעיירה שבה נולד כדי לסגור חשבון עם כמה חבר'ה שהתעללו באחיו המפגר, אנתוני. זה הכל, ואפילו נשארו לי שבע מילים עודף: סיפור פשוט, עצוב ואלים מאוד, על נקמה. אם היו לי עוד מילים הייתי כותב משהו גם על הטוויסט שממתין בסיום, אבל אין לי.
את ריצ'רד משחק פאדי קונסידיין (שם שכנראה לא אומר לכם הרבה, אבל פרצוף שאתם כנראה מכירים מ"זהות אבודה" ומ"שוטרים לוהטים"), שהיה גם שותף לכתיבת הדרמה המאוד אפקטיבית הזאת. כתב את זה איתו וביים את זה יפה שיין מדוס, לטעמי אחד הבמאים הכי רציניים שעובדים היום באנגליה - מה שלא עוזר לסרטים שלו למצוא מפיץ בישראל - ואם תקראו הלאה, הוא תכף ישוב כדי להוכיח את זה שוב.
חיי מדף: בכיפור תיאלצו להסתדר עם האנגלית הקוקנית בדי.וי.די ללא תרגום (אזור 1 ו-2). בימי חול הוא משודר כאן בערוצי הסרטים תחת השם "בנעלי המת"
3. החברתי: This Is England
לשימוש בלייזר בלבד! סרטים כיפור בלייזר
אם Dead Man's Shoes מ-2004 הוא סרט ה"שימו לב לבחור הזה" של שיין מדוס, אז This Is England מ-2006 הוא כבר המאסטרפיס שלו.
זה סיפור על שון, ילד בן 11 שגדל באנגליה של מרגרט תאצ'ר אחרי מות אביו במלחמת פוקלנד, והופך לחלק מחבורה של סקינהדס. נשמע כמו "אמריקה X" במבטא בריטי? אז יש בזה משהו, אבל זה סרט אישי (מדוס ביסס חלקים מהעלילה על הביוגרפיה שלו) לא פחות משזה מניפסט חברתי. ובכל מקרה, אתם צריכים לראות את זה. בעיקר אם נדמה לכם שהקולנוע האנגלי של ימינו מתחיל ונגמר בשופוני התמידי של גאי "סנאץ'" ריצ'י.
חיי מדף: די.וי.די אזור 2 ללא תרגום, הופעות נדירות בסינמטקים
4. החכם: The Lookout
לשימוש בלייזר בלבד! סרטים כיפור בלייזר
ב-2006 כיכב בפרויקט הרב כיפורי הזה ג'וזף גורדון-לוויט - הילד הניג'ס מ"מפגשים מהסוג האישי", אבל גם השחקן הנפלא מהסרטים העצמאיים "בריק" ו-Mysterious Skin. והנה הוא ב-The Lookout, עושה בדיוק אותו דבר: גורם לך לתהות איך הוליווד נותנת לכישרון כמוהו להישאר עמוק-עמוק באינדי. או במקרה הזה, בסרט הראשון שביים התסריטאי הוותיק והמצוין סקוט פרנק ("תפוס את שורטי"? "דו"ח מיוחד"? הוא).
לוויט משחק כאן אחד שהיה אתלט מצטיין בתיכון עד שיום אחד, כשהסיע כמה חבר'ה, התחשק לו לבדוק איך הוא נוהג בלי אורות. התאונה גרמה לזיכרון שלו ללכת פארש מעשה "ממנטו", אבל עיקר העלילה מתמקד לא בתעתועי התאים האפורים, אלא בג'וב שלו כמנקה בבנק - ואז, בהתפתחות טבעית, בג'וב שלו כסייען בשוד בנק. אבל זה לא בדיוק מותחן, לא בדיוק דרמה ובטח שלא בדיוק סרט פשע; זאת יצירה קטנה וחכמה על התמודדות עם אשמה גדולה.
חיי מדף: אזור 1 ללא תרגום
5. ובכן, הפטיש: The Hammer
לשימוש בלייזר בלבד! סרטים כיפור בלייזר
במבט ראשון, The Hammer נראה כמו משהו שוויל פארל סירב להשתתף בו, אז הביאו במקומו את אדם קרולה (זוכרים את שני המגישים המיתולוגיים של "גברים עם כבוד"? אז זה האחד שלא עושה היום לייט-נייט ואת שרה סילברמן). בכל זאת, מדובר בסיפור על מתאגרף עבר ולוזר הווה שעושה קאמבק כנגד כל המשמנים. אבל בזמן שהסרטים של פארל מצטיינים בהצחקות מפגרות/ קורעות, הסרט הזה מצטיין בהומור כמעט יבש - ובלב גדול שהופך אותו מסתם קומדיה למה שהאמריקאים מכנים פיל-גוד-מובי. מרגיש-טוב-סרט? סרט-מרגיש-טוב? לא יודע, קשה לתרגם את זה בלי לצאת דוד.
איפה היינו? נכון, בלהמליץ לכם על The Hammer (במאי: עזבו, לא שמעתם עליו. מאת: קרולה ועוד איזה אחד שלא שמעתם עליו, אבל הוא עבד יחד איתו ב"גברים עם כבוד"). ספק אם תמצאו עוד סרט שבו כמה חבר'ה שברחו מניקרגואה לאמריקה מעלים זיכרונות מהמולדת, והגיבור מעיר ש"עושה רושם שאתם ממש מתים על ניקרגואה, חוץ מהקטע שסיכנתם את חייכם כדי לא לחיות שם יותר".
חיי מדף: שוב, אזור 1 ללא
6. הקשה: Hard Candy
לשימוש בלייזר בלבד! סרטים כיפור בלייזר
לפני שאלן פייג' הופיעה ב"ג'ונו" ושיכנעה את העולם שהיא הדבר הגדול הבאה, היא הופיעה ב-Hard Candy - שהיה יכול להקפיץ אותה בדיוק לאותה עמדה שנתיים לפני, רק שאף אחד לא שם לב אליו בזמן אמת.
פייג' היתה בת 17 כששיחקה ילדונת בת 14 שיוצרת קשר עם צלם בן 32, שעד לישורת האחרונה לא נגלה אם הוא פדופיל במציאות או רק בראש שלה. הניסיון שלה להוציא ממנו הודאה באשמה מזכיר לפרקים את "מיזרי" של רוב ריינר ולפרקים אחרים את "העלמה והמוות" של רומן פולנסקי, אבל הוא כל הזמן מרתק: פייג' והבמאי דיוויד סלייד מריצים כל כך יפה את המהפך מעוד-שנייה-קורבן-תמים למרתף עינויים של ילדה אחת, שאי אפשר להוריד את העיניים מ-Hard Candy גם - איך לומר בלי לקלקל? - בסצינות שאף גבר לא מסוגל להישיר מבט אליהן.
חיי מדף: כרגיל, 1 ללא. מסתובב גם בערוצי הסרטים תחת השם המפוספס "סוכרייה קשה"
7. הצובט: Half Nelson
לשימוש בלייזר בלבד! סרטים כיפור בלייזר
גם ב"חצי נלסון" יש יחסים בין בגיר לקטינה, אבל איזה הבדל: כאן זה הדבר הכי נורמלי בחיים שלה (תלמידת תיכון ממשפחת מצוקה) ושלו (מורה ונרקומן מחרא משפחה).
מכירים את סרטי ה"מורה חדש בא לכיתה בשכונה הדפוקה והכל מסתדר" המבאסים האלה? אז הנה האנטי-תזה. ראיין גוסלינג לא משחק מורה שיכול להעניק לתלמידו פרק בהלכות ההערכה העצמית; הוא משחק מישהו שבדיוק כמוהם צריך מישהו שיציל אותו מעצמו. והשבח לאל, השחקנית הצעירה בעלת השם הלא-מתיר-מקום-לספק-אתני שאריקה אפס לא מגלמת את התלמידה הנבונה שהופכת למורה של המורה; היא מגלמת סתם ילדה אבודה שפוגשת לגמרי במקרה מישהו שאולי-אולי יכול למצוא אותה. ואיך אמרו ההם? אפילו אם אתה סתם ציניקן, בכל זאת זה צובט בלב.
חיי מדף: קיים תחת השם המקורי, Half Nelson, באזור-1-ללא, ותחת השם העברי בערוצי הסרטים
8. המותח: 30Days of Night
לשימוש בלייזר בלבד! סרטים כיפור בלייזר
פעם הצעתי כאן תיאוריה שלפיה "השדים של אמילי" היה מצליח יותר אם הטריילרים היו מציגים אותו כמו שהוא - דרמה משפטית עם טוויסט של אימה - ולא בדיוק להפך, מין זוועתון שבמקרה עובר דרך בית המשפט. ועכשיו אני משוכנע שגם 30Days of Night, הצלחה מינורית שהיה לה פוטנציאל להצלחה מג'ורית, הוא קורבן של הטעיה דומה. כי בניגוד לרושם שנוצר מיחסי הציבור שלו, זה ממש לא סרט אימה: זה מותחן שיש בו במקרה כמה ערפדים (או זומבים, לא לגמרי ברור ולא ממש משנה במקרה הזה).
דייויד סלייד, אותו במאי מהסוכרייה, לקח קונספט סופר-פשוט - בואו ניקח עיר באלסקה שנמצאת בחושך ובבידוד מוחלט במשך 30 יום בשנה, ונזרוק פנימה את הזומפדים הנ"ל - ועשה ממנו בהתאמה מותחן בסיסי לגמרי. כל מה שמעניין אותנו זה מי הבא שיתפגר, מי ישרוד עד הסוף, מתי האלסקאים האלה יתחילו לחסל אחד את השני מרוב לחץ, כאלה; איכשהו, בין הבסיס העלילתי האולטרה-צר הזה להופעות המאופקות (בעיקר של ג'וש הארטנט ומליסה ג'ורג'), זה פשוט עובד. רק למען השם, אל תצפו מזה להפחיד.
חיי מדף: אזור 1 ובלו-ריי ללא תרגום. מוכן לשים כסף שאיכשהו, מתישהו, תהיה גם מהדורה מתורגמת
9. המושמץ: The Invasion
לשימוש בלייזר בלבד! סרטים כיפור בלייזר
עם תקציב של 80 מיליון דולר והכנסות גלובליות של 40, "הפלישה" עשה פץ רציני כשהוא התרסק בשנה שעברה. אבל העיבוד המודרני הזה ל"פלישת חוטפי הגופות" הוא עוד מקרה של יחסי ציבור גרועים: אם רק היו מוכרים אותו נכון - קרי כמותחן פסיכולוגי עם מסר חברתי חזק, ולא כעוד סרט זומבים - ייתכן שהוא לא היה נחשב היום לעוד שלב בגסיסת הקריירה של ניקול קידמן.
הנמשל של "חוטפי הגופות" המקורי, מ-1956, היה החרדה האמריקאית מפני הקומוניזם; ברימייק הזה ברור שאל-קעידה החליפה את ברית המועצות, וממשל בוש החליף את הסנטור מקארתי. לטעמי התוצאה סוחפת כמעט לכל אורכה, קצת בגלל המשל והרבה בגלל העבודה של אוליבר הירשביגל: הבמאי שהכי נשמע כמו דמות של ד"ר סוס היטיב ליצור את אווירת הפרנויה/ קלסטרופוביה ההולמת סרטים מהסוג הזה, ומבחינתי לא נותר אלא לתהות איך זה פלוס קידמן פלוס תפקיד משנה של דניאל קרייג לא הספיק ליותר מ-40 מיליון עלובים בקופות.
חיי מדף: די.וי.די אזור 2 עם תרגום לעברית, אזור 1 ובלו-ריי בלי (חפשו תחת השם המקורי, The Invasion)
10. האחר: El Orfanato
לשימוש בלייזר בלבד! סרטים כיפור בלייזר
במשך השנים התגבש ביניכם לביני הסכם בלתי כתוב: אני לא ממליץ לכם על סרטים שאינם דוברי אנגלית, ואתם לא מתלוננים על זה שאני ממליץ לכם על סרטים שאינם דוברי אנגלית. ובכן, הפעם נחרוג ממנהגי - כי El Orfanato שווה כל שנייה של הספרדית שלו.
גיירמו דל טורו (ר' מדור סרטים. אין לי כוח לכתוב עוד פעם "המבוך של פאן" ו"הלבוי") הפיק את סרט האימה המצוין הזה שביים חואן אנטוניו באיונה. משחקים בזה מיני ספרדים ומקסיקנים שלא אלאה אתכם בשמותיהם, כשלצד כל החואנים יש גם הופעה מפתיעה של ג'רלדין צ'פלין; הסיפור הוא על משפחה שעוברת לגור במקום שהיה פעם בית היתומים שבו גדלה האם, ולגלות יותר מזה כנראה יהרוס לכם ובטוח יגרום לי להקליד עוד מילים, אז עזבו. אם אתם עדיין חוששים להעביר חלק מהכיפור שלכם בקריאת כתוביות באנגלית תוך האזנה לספרדית, תנו לי לסכם לכם את זה ככה: אם אהבתם את "האחרים", אין מצב שלא תיסחפו עם סוג הצמרמורות הספציפי של El Orfanato. ואם לא אהבתם את "האחרים", אין לכם מושג מהחיים שלכם.
חיי מדף: די.וי.די אזור 1 ובלו-ריי, תרגום לאנגלית (תחת השם The Orphanage). הבלו-ריי מתורגם גם לצרפתית, אבל ז'ה נה סה פה איך זה עוזר לכם
