שתף קטע נבחר

השיבה לליטא

בין שופטי "כוכב נולד" הליטאי היתה גם לימור שפירא, זמרת ישראלית שהפכה כאן לסטאר של ממש, ומופע הרוק שלה מתובל בקטעי התפילה. ומה סבה וסבתה יוצאי קובנה היו אומרים על כך? ראיון פלוס "אבינו מלכנו" שלה. בואו לראות

בגמר האחרון של כוכב נולד, כשהמתח היה בשיאו, עלתה השופטת לימור שפירא לבמה. הקהל מחא כפיים בהתלהבות, המתמודדים כססו ציפורניים ושפירא העניקה שלוש דקות וחצי של "The winner takes it all". לא זוכרים? לא נשמע לכם מוכר? כנראה בגלל שאתם לא גרים בליטא  

 

בחודש אוקטובר האחרון נערך גמר כוכב נולד של ליטא ובין השופטים היתה שפירא, זמרת ישראלית שמבלה את השנים האחרונות במיוזיקל'ס, אופרטות ומוזיקה יהודית. כבר כמה שנים שכוכבה דורך דווקא בחו"ל, ובליטא היא הפכה לסטאר של ממש. זה היה רק עניין של זמן עד שהיא קיבלה הזמנה להיות מרגול/ ריקי גל המקומית. "אני לא חושבת שריקי גל ביצ'ית, היא היתה אומרת את האמת, וככה גם אני", היא אומר בשיחה עם ynet בקובנה, ליטא.  

 

יום לפני ראש השנה זומנה שפירא להופעה בפני הנוצרים אוונגליסטים בריגה, לטביה, והיא היתה המומה מהאהבה האדירה שלהם לישראל. "הם פנו אליי דרך השגרירות, ובכלל לא ידעתי למה אני נכנסת", היא מספרת, "בסופו של דבר עברתי חוויה מטורפת. זה היה מופע רוק של מוזיקה יהודית. שרתי את 'כל נדרי' וזה היה עבורי אתגר אדיר. גם 'אבינו מלכנו' על-פי הביצוע של ברברה סטרייסנד היה התעלות של ממש".  

 

שפירא, בת 40, נולדה בישראל אך גדלה בארצות הברית. מגיל צעיר למדה לנגן על פסנתר ומאוחר יותר - שוב בישראל - פנתה ללימודים באוניברסיטת תל-אביב. היא סיימה תואר ראשון בתיאטרון ובלשנות, ולאחר מכן גם במשפטים ומוזיקולוגיה. אחרי הלימודים פנתב לתיאטרון הקמארי ובית לסין, שם שיחקה בתפקידים ראשיים עד שציידי כשרונות מניו-יורק הזמינו אותה לברודווי, ולשנת לימודים נוספת.

  

בתחילת שנות ה-90' שיתפה פעולה עם דודו פישר במחזמר "משפחת מלבסקי", ומאז כבר 15 שנה שהיא מופיעה בפני קהילות יהודיות ברחבי העולם: מארצות הברית ועד אוסטרליה, מאירופה ועד אלסקה. לפני כמה שנים אף הציעו לה לשמש כחזנית בקהילה רפורמית, אך היא סירבה. "לא רציתי", היא אומרת. "מה לי ולזה. אני לא באה מבית דתי ולא נראה לי נכון להיות חזנית. בדיעבד, אולי זו היתה טעות, זה מקצוע מאוד מכניס". 

 

אם את לא מתחברת לטקסטים, אז מה פתאום התחלת לשיר קטעים מהמקורות?

  

"כשאני שרה את הטקסטים האלה מבחוץ, לא כחלק מהתפילה, אני מתחברת לזה מאוד ואני מאוד נרגשת. אני נורא אוהבת את הארץ וכשאני שרה אני מרגישה כשגרירה. את קטעי התפילה הוספתי להופעה כי הרגשתי שיש לזה מקום. כנראה מאחר שאני נמצאת הרבה בגלות, ובגלל שאני עובדת הרבה באנגלית – יש לי רעב לזה.

  

"בסך הכל, הטקסטים האלה נמצאים אצלי בדם. למדתי בבית ספר של חב"ד, ומבחינות מסוימות – לחזור לטקסטים האלה זה כמו לשוב ולרכוב על אופניים. זו מוזיקת נשמה, שנמצאת אצלי בנשמה".

  

אבל יש הבדל בין תפילת "אבינו מלכנו" לצורה בה ברברה סטרייסנד שרה את זה

  

"אני לא רואה בזה איזושהי זילות של הטקסט. אני לא אוהבת שממסגרים את הטקסט – יש בזה משהו סנובי. אם שרים באהבה ובכבוד – אז גם אם הלחן הוא שונה מהמסורת – לדעתי, אין בזה בעיה. להיפך, זה מקרב את היהדות, זה מנגיש אותה".

 

לפני שנה, בפסטיבל שנערך בקובנה, עלתה שפירא להופיע עם התזמורת הסימפונית העירונית, בפני קהל של אלפים בכיכר המרכזי של העיר. באמצע ההופעה היא פנתה לקהל, ואמרה: "אתם יודעים, אני נורא נרגשת, מאה מטרים מכאן גרו סבא וסבתא שלי, שעלו לישראל בשנת 1935, ועכשיו אני שוב כאן, אבל על הבמה".

  

ומה סבא וסבתא שלך היו אומרים על כך שאת מקימה לעצמך קריירה וחיים במדינה שבה נהרגו כ"כ הרבה מקרוביהם? 

 

"הסבים והסבתות שלי עלו לפני המלחמה, ולמרות שחלק מהמשפחה נרצח בשואה – הם עצמם לא עברו את זה ודי הדחיקו את מה שקרה. אין להם בעיה עם זה שאני מופיעה כאן. הייתם צריכים לראות את הפנים של אמא שלי כשהיא הגיעה לראות אותי מופיעה". 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: איי פי
ליטא. זווית יהודית
צילום: איי פי
מומלצים