שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: יעקב סער, לע"מ
    דדו באגרנט: דיין עשה מכה מונעת למכה המונעת
    "הוא אמר שאנחנו לא יכולים לעשות זאת הפעם. שלא נוכל להכות מכה מונעת אפילו חמש דקות קודם". בעדותו בוועדת החקירה למחדל יום כיפור, שנחשפת 35 שנה אחרי, מתאר הרמטכ"ל דדו את ישיבת הממשלה הדרמטית, כשהוא כבר "נעול על המלחמה" - אבל שר הביטחון מחכה

    סאדאת השיג את מבוקשו באופן מוחלט: בצהרי ה-6 באוקטובר נתפסה מדינת ישראל "עם המכנסיים למטה". שלושה ימים לפני המלחמה, העריך אגף המודיעין שהמצרים יפתחו במערכה בשעות הערב. רק יום-יומיים לפני שעת השי"ן, החליטו המצרים והסורים על שעה מוקדמת יותר. צה"ל, שהמתין למלחמה בשש, נדהם - ובשל הוראות הדרג המדיני, לא היה מוכן. 

     

     

    הדברים הללו, שממחישים את עוצמת ההפתעה בסתיו 73', עולים מעדותו של הרמטכ"ל דאז, דוד אלעזר (דדו), בוועדת החקירה הממלכתית למחדל יום הכיפורים בראשות השופט אגרנט. בעדות, שמתפרסמת היום (ג') - 35 שנה אחרי - באופן חלקי ומצונזר, מתאר רב-אלוף אלעזר ז"ל את חלקו של הדרג המדיני במחדל, כפי שהוא מזהה אותו. דו"ח הוועדה כידוע התייחס לאחריותו של הדרג הצבאי בלבד - והרמטכ"ל שילם מחיר אישי.     

     

    העדויות הדרמטיות נחשפות:

     

    דדו מספר על ישיבת הממשלה הדרמטית שנפתחה ב-8:05, בבוקר יום הכיפורים. "הדיון נפתח בדבריו של שר הביטחון על פינוי הילדים, עוד פעם בנוסח של טיול. כראש הממשלה הציעה גולדה מאיר שהילדים יתחילו לרדת כבר עכשיו ולא ערב הפעולה. אני מעיר שאנו כבר ערב הפעולה. אני מציין את זה כתימוכין נוסף למה שאמרתי, שמאותו יום מ-4:00 בבוקר הייתי נעול לחלוטין על המלחמה, וכל הנושאים של זהירות כזו או אחרת - לא הייתי שותף להם ... הודעתי שבעניין הילדים, אנחנו מוציאים אותם מהרמה ואת המשפחות מבסיסי חיל-האוויר בסיני. היה דיון על ירדן והמכ"מים הירדניים, ואני לא התייחסתי אליו.


    דוד אלעזר (דדו) עם משה דיין (צילום: לע"מ)

     

    "את שני הנושאים העיקריים שעמדו לדיון באותו בוקר, פתח בהם שר הביטחון - בעניין המכה המונעת וגיוס המילואים. שר הביטחון פתח במכה מונעת נגד מכה מונעת. אני מתכוון: הוא התחיל 'למה לא מכה מונעת'. הוא אמר שאנחנו לא יכולים להרשות זאת, לעשות זאת הפעם. על סמך הידיעות שיש עתה, לא נוכל להכות מכה מונעת אפילו חמש דקות קודם. אי אפשר".

     

    בשש, אם תיפתח אש, נחליט

    באוזני חברי ועדת אגרנט משחזר אלעזר כיצד הדף שר הביטחון דיין את דרישותיו לגיוס מילואים מאסיבי. "הוא אומר - 'דדו רוצה גיוס גדול יותר, אני מסויג. אני מציע לגייס את כל מילואי חיל-האוויר, אוגדת שיריון בגולן ואוגדה לסיני'. זו הפשרה שהגענו אליה בבוקר.

     

    "הוא אומר - 'גיוס זה יש לעשות עד ל-18:00'. פה צריך להבין שכאשר הוא אומר עד 18:00, אין שר הביטחון מתכוון שהגיוס יסתיים ודאי עד 18:00, אלא אני מבין שהוא מתכוון שעד פתיחת האש זה מה שצריך לגייס. אני מתכוון ששר הביטחון לא חושב שאת הגיוס הזה יש להשלים עד 18:00, אלא כוונתו היא - כן, זה מה שאנחנו יכולים להחליט עכשיו, וזה מגייסים עד לפתיחה באש. בשש, אם תיפתח האש, נחליט על עוד דברים נוספים. הוא אומר, 'אנחנו צריכים לגולן עוד טנקים, וכן גם לסיני צריך להיערך. בחזית הירדנית - לא. אם הדברים יחמירו ותתחיל אש, נגייס את המערך המלא. אחרת יהיה שאנחנו עושים מלחמה'".

     

    בנוסף מתייחס הרמטכ"ל להיערכות הכוחות הסדירים למערך

     בלימה, לקראת פרוץ המלחמה. "בלימה הכי טוב שאפשר - לפרוש את הכוח הסדיר בשני הפיקודים. אני מדבר עם שני האלופים בבוקר על פרישת הכוח הסדיר והיערכות אופטימלית. זה מה שאני עושה בבוקר. עם אלוף פיקוד הצפון, שבא כבר עם מפה ומראה לי על המפה איך יש לו את 188 ואיפה גדודי חטיבה 7 פרושים, ואז אני יודע בבוקר היכן הכוח שלו פרוש. עם אלוף פיקוד הדרום איני גומר בבוקר היכן הוא פרוש. אני יודע שהוא הולך לפרוש הכי טוב שאפשר ועוד אשמע אותו. ואז אני נפגש איתו בצהריים, ובצהריים אני ער לזה שפיקוד דרום יהיה ערוך ופרוש ל'שובך יונים'".

     

    "שובך יונים" היה המצב בו שתי חטיבות פרושות קדימה, לאורך התעלה, וחטיבה שלישית מאחור. אלא שלפי העדות, הדבר לא בוצע על-פי התכנון כדי לבלום את התקפות הסורים והמצרים: "זה טבעי מאוד שיש תכנון אופרטיבי, אבל כאשר זה הופך להיות מציאות - אף פעם לא גורמים בזה שאומרים 'פתח את התיק ולך למלחמה'. תכנונים אופרטיביים עושים בניחותא בזמני שלום", מסביר דדו.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים