מדריך צילום: איך לבנות תמונות יפות

אין כמו תוספת של תחושת תנועה וזרימה לתמונה. פעמים רבות זה כל מה שצריך כדי להציל תמונה מלהיות עוד נוף דומם ו”רגיל”. דרך טובה לרמוז על תנועה וזרימה היא לכלול בתמונה קווים המובילים את עין המתבונן. בין אם מדובר בקווים ישרים או מעוגלים, העין האנושית נוטה לעקוב אחריהם ולראות לאן הם מובילים.

הנקודה אליה מגיעים הקווים נקראת “נקודת המוקד”, ולשם תימשך עין המתבונן בתמונה. מאחר שנקודה זו תמשוך תשומת לב רבה, רצוי למקם בה משהו מעניין. לדוגמה, קווי המתאר של טורבינת הרוח, המתכנסים כלפי מעלה, מושכים את עין המתבונן בתמונה אל נקודת המוקד.

(צילום: דניאל פלג, זמן דיגיטלי) 

כמו בכל דבר בחיים, כך גם כאן - לכל מטבע יש שני צדדים: הקווים אשר יכולים לפעול לשיפור התמונה, יכולים גם להזיק לה - תלוי היכן ממקמים אותם. לכן יש להיזהר מקווים המסיחים את עין המתבונן מנושא התמונה ומובילים אותה למקום פחות חשוב בקומפוזיציה, או אפילו אל מחוץ למסגרת התמונה. לאן מובילים הקווים המובילים? רצוי שלא אל מחוץ למסגרת התמונה.  

(צילום: אורי ידין, זמן דיגיטלי)

מועמדים אידיאליים לתפקיד “קווים מובילים” הם גדר, כבלי חשמל, מסילת רכבת או קו החוף. בקיצור, כל רכיב בתמונה אשר יוצר קו או חלוקה לאזורים. הקווים יכולים להוביל את עין המתבונן מצד אחד של התמונה לצד האחר, או מהשליש התחתון של התמונה אל השליש העליון.

מעניין כי לקוראי עברית ושפות אחרות הנכתבות מימין לשמאל, קווים הנמתחים מהפינה הימנית התחתונה אל הפינה השמאלית העליונה נתפסים כמובילים החוצה ממסגרת התמונה ואילו קווים העולים מהפינה הימנית העליונה לפינה השמאלית התחתונה נתפסים כנכנסים לתוך התמונה. אצל קוראי אנגלית התחושה עשויה להיות הפוכה.

נסו לבצע תרגיל צילומי שבו פעם אחת צלמו את התמונה כך שהקווים בה יעלו מימין לשמאל ופעם להיפך, התוצאה צפויה להיות מאד מעניינת.

קווים מובילים קלאסיים הם הגדר, מסילת הרכבת, שורת הבניינים - כולם מובילים את עין המתבונן בתמונה.

(צילום: טל ניניו, זמן דיגיטלי)

הקווים המובילים לא חייבים להיות מקובעים. הם יכולים להיות אפילו שורה של סירות.

(צילום: דניאל פלג, זמן דיגיטלי)

אופקי או אנכי?

לשאלה הנצחית באיזה כיוון להחזיק את המצלמה, יכולה לעיתים להיות תשובה פשוטה ומתבקשת. אם אנו מזהים בסצנה המצולמת קווים אופקיים בעיקר, הרי שנזרום איתם ונצלם תמונה אופקית. אם לעומת זאת הסצנה עמוסה בקווים אנכיים ארוכים, תמונה אנכית תביא אותם לידי ביטוי הולם יותר.

זאת הדרך הטובה ביותר לגייס את הקווים הטבעיים שבסצנה לטובת הקומפוזיציה. באותה הזדמנות אנו גם נמנעים משטח מיותר בשולי התמונה, לדוגמה תמונה אופקית ובה קווים ארוכים במרכז אך בשוליים אין דברים מעניינים.

(צילום: אורי ידין, זמן דיגיטלי)

קווים מובילים יכולים לעזור לנו לבחור בין גרסה אופקית לגרסה אנכית של אותה תמונה.

(צילום: אורי ידין, זמן דיגיטלי)

ישר או באלכסון?

קווים ישרים אופקיים עלולים לעיתים להיות משעממים, בעיקר בשל נטייתם להעניק לצופה בתמונה תחושה של סטטיות. הם יעבדו לטובתנו אם הכוונה בתמונה היא להעביר אווירה של שלווה. אולם אם נרצה להכניס קצת תנועה לסצנה, יהיה עלינו לחפש קווים אלכסוניים ולהשתמש בהם.

אם אין קווים אלכסונים, אפשר לצלם מזווית מעט שונה, כך שהקווים בתמונה לא יהיו מקבילים לשוליים העליונים והתחתונים של מסגרת התמונה. כדאי להיעזר בעדשה רחבת זווית, או במקרה של מצלמות קומפקטיות להרחיק את הזום עד כמה שאפשר. הדבר מביא להקצנת האלכסון ולתחושה תלת ממדית חזקה יותר.

הכתבה פורסמה במקור ב"זמן דיגיטלי", מגזין ברזולוציה גבוהה, גליון 25. לחצו כאן כדי להזמין מנוי.