ארץ השמש (ה)עולה לחלל
האם היפנים יגיעו לירח עד 2025? כבר עכשיו שייכת מדינה זו למועדון המצומצם של מדינות המסוגלות לבנות לווינים ולשגר אותם לבד לחלל. מבט מקיף על מעצמת חלל שלא זוכה בדרך כלל לכותרות
יפן היא חברה במועדון המצומצם של מדינות בעלות יכולת פעולה עצמאית בחלל, כלומר הבונות ומשגרות בעצמן לוויינים. יפן הצטרפה למועדון זה כבר בשנת 1970, באותה שנה שבה שיגרה סין את לוויינה הראשון. למרות עשרות שנות פעולה בחלל, ושליחת כמה אסטרונאוטים למשימות חלל שונות, תכניות החלל של יפן ניצבות פעמים רבות בצל תכניותיהן של מדינות אחרות, דוגמת ארצות-הברית, רוסיה וסין. בסקירה קצרה זו נעמוד מעט על הישגיה של יפן בתחום החלל, ונציין תכניות עתידיות של יפן בתחום הפעילות בחלל – המאוישת והבלתי מאוישת כאחד.
בעבר פעלו ביפן כמה גופים לחקר החלל, שהתחרו על תקציבים ממשלתיים הולכים וקטנים. בשנת 2003 התאחדו שלושת הארגונים הממשלתיים ויצרו את סוכנות החלל היפנית המכונה (JAXA (Japan Aerospace Exploration Agency.
תכנית המשגרים
ליפן תכנית משגרים נרחבת, שראשיתה עוד בטכנולוגיות שנרכשו מארצות-הברית בשנות השישים של המאה ה-20 (כולל ייצור ברישיון של מכלולים ורכיבים ממשגר הלוויינים האמריקני סקאוט). עם התקדמות הטכנולוגיה היפנית של ייצור מנועים קריוגניים (מנועים רקטיים השורפים מימן נוזלי וחמצן נוזלי) ושיפור היכולת לצקת מנועים גדולים של דלק מוצק, פותח "סוס העבודה" הכבד של יפן – משגר הלוויינים H-2. משגר זה מסוגל לשגר לוויינים כבדים למסלולים נמוכים סביב כדור-הארץ, וכן להעלות לווייני תקשורת למסלול מַעבר שיביאם לבסוף אל מיקומם בחגורת הלוויינים הגאוסטציונריים. תכנית הפיתוח, ובמיוחד השיגורים המבצעיים, של משגר זה לוו בתקלות רבות, ובכללן אבדן רצוף של שישה לוויינים יקרים. עם זאת, ממשלת יפן המשיכה להביע את תמיכתה בתכנית המשגרים, מתוך מחשבה שכושר שיגור עצמי לחלל נחוץ ליפן לא רק על מנת לשגר את לווייניה, אלא גם מטעמי יוקרה ולחיזוק כושר ההרתעה מול מדינות שכנות, דוגמת צפון קוריאה וסין.
חדשנות בתחום הלוויינים
תכנית החלל היפנית מתמקדת בפעילות המאוישת ומחקר מעמיק של הירח, האסטרואידים והשביטים. לצורך זה שיגרה יפן לווייני מחקר רבים.
ברבים מהלוויינים היפניים משולבים טכנולוגיות ויישומים חדשניים. כך, למשל, בשיתוף פעולה עם סוכנות החלל האירופית (ESA), שיגרה יפן לחלל לוויין קטן ששימש כתחנת ממסר, באמצעות תקשורת לייזר, עם לוויין מחקר של אירופה. אנטנות מתנפחות ללווייני תקשורת ומפרשיות שמש, מהווים אף הם חלק מתכנית הליבה של הלוויינות היפנית. לוויינים רב-משימתיים שונים משוגרים מעת לעת, ונותנים מענה לדרישות שונות של גופי ממשל יפניים, ובהן ניטור תעבורה אווירית ביפן. גם אוניברסיטאות יפניות מגיעות אל החלל, באמצעות ננו-לוויינים מסוגים שונים.
שותפות בתחנת החלל הבינלאומית
יפן היא אחת המדינות השותפות למיזם תחנת החלל הבינלאומית (לצד ארצות-הברית, רוסיה, קנדה וסוכנות החלל האירופית). מֵעבר למעורבות הכלכלית בתחנת החלל, המקנה לגופי מחקר יפניים את האפשרות לשלוח ניסויים לחלל, בנתה יפן במשך שנים רכיב מאויש גדול הקרוי קיבו (Kibo), ששוגר לפני חודשים אחדים אל תחנת החלל. רכיב זה מאפשר עבודה, מחקר, מגורים וביצוע ניסויים גם מחוץ לתחנת החלל, באמצעות מנעל אוויר המותקן בו וזרועות רובוטיות המופעלות מתוכו. זוהי הפעם הראשונה שיפן בונה רכיב חללי מאויש. הרכיב הוא גדול מאוד (גודלו כאוטובוס), והוא מורכב משלושה חלקים שמתוכם שוגרו עד כה שניים. עם השלמתו, יהיה לרכיב הגדול ביותר בתחנת החלל הבינלאומית.
קיבו מרחיב את יכולת האסטרונאוטים לבצע מחקרים בחלל, נוסף על היותו חיוני להשלמת תחנת החלל הבינלאומית בטרם יופסקו טיסות מעבורת החלל האמריקנית לחלל בשנת 2010, כלקח והנחיה של ועדת החקירה לחקר אסון מעבורת החלל קולומביה ב-2003. רכיב זה תוכנן מראש לשיגור בתא המטען של מעבורת החלל האמריקנית. אף שהיה אפשר – לפחות להלכה – להסב אותו לשיגור בלתי מאויש במשגר היפני H-2A, הרי שהסבה זו הייתה גוזלת זמן וממון רב.
אסטרונאוטים יפנים
סוכנות החלל של יפן מקיימת קשרים הדוקים עם נאס"א, ונציגים יפנים אף נשלחו להתאמן במרכז החלל ג'ונסון שביוסטון, טקסס, ולעבור קורס אסטרונאוטים. כמה אסטרונאוטים יפנים השתתפו במשימות של מעבורת החלל האמריקנית, וחלקם השתתפו באופן פעיל בתיקון טלסקופ החלל האבל (HST) ובבניית תחנת החלל הבינלאומית. האסטרונאוטים היפנים לא ויתרו על אוכל יפני מסורתי ובו גם סושי, מזון שממנו נהנים האסטרונאוטים בתחנת החלל הבינלאומית כל אימת שאסטרונאוט יפני נוטל חלק במשימת חלל.
לווייני ריגול
יפן מחזיקה בחלל כמה לווייני צילום, שנועדו למטרות ביטחון. לוויינים אלה נועדו – על פי פרסומים יפניים שונים – לעקוב ולנטר את הפעילויות הצבאיות של צפון קוריאה, אשר יכולותיה הבליסטיות והגרעיניות מהוות איום על יפן. מובן כי בחלופם מעל סין, אוספים הלוויינים מידע רב-ערך על מדינה זו, שגם בו מוצאת יפן עניין. בשנים האחרונות חוותה יפן רצף של כישלונות הן בשיגור והן בתפקוד לווייניה הביטחוניים. יפן מפעילה שני סוגי לוויינים למטרות ביטחון – לווייני צילום אופטיים בעלי כושר הפרדה קרקעית הקרוב למטר אחד (ביצועים פחותים מביצועי לוויין הצילום המסחרי של ישראל, ארוס B) וכן לווייני מכ"ם SAR.
תכניות לעתיד
סוכנות החלל היפנית הציגה את "מפת הדרכים" שלה לתחום החלל לפני כשנתיים. שיאה של תכניתה השאפתנית הוא שליחת משימה מאוישת לירח. המשימה מתוכננת לשנת 2025. בשלב זה, ככל הידוע, אין ליפן עניין לחבור למדינות אחרות לשם ביצוע משימת הירח. בשנת 2015 יתקבלו ההחלטות הנוגעות למשימת הירח המאוישת, ובכללן קביעת לוח זמנים ותקציב נדרש. על פי דוברים רשמיים של יפן, שהציגו את החזון החללי של מדינה זו בכנסים בינלאומיים שונים, ב-2025 או לאחר מכן תחליט הסוכנות היפנית אם להמשיך לערוך מחקרים מאוישים של מערכת השמש, בין היתר שליחת משימות למאדים, לאסטרואידים ולכוכבי-לכת אחרים.
תכנית החלל היפנית נהנית מתקציבים ניכרים (אם כי קטנים לעומת ההשקעה האמריקנית או האירופית בתחום החלל), ומשיתוף פעולה פורה בין התעשיות המתקדמות של יפן לבין הגוף המתאם את מאמצי יפן בחלל מטעם הממשלה, JAXA. מסחור החלל והנגזרות של טכנולוגיות החלל לא נעלמו מעיני ההנהגה היפנית, ותחום החלל נחשב ביפן כקטר כלכלי וטכנולוגי חיוני. על פי מחקר עדכני שפורסם בפברואר השנה, יפן ייצרה 4% מלווייני העולם בעשור האחרון, ושיגרה 3% מהלוויינים המקיפים את כדור-הארץ. ההשקעות הממשלתיות בתכניות החלל היפניות מבטיחות למצב את יפן כמעצמת חלל מובילה.
הכתבה המלאה פורסמה בגיליון אוקטובר של מגזין "גליליאו"
