את הרגליים קל יותר לפתוח מאשר את הלב
בעוד שהמילים "נותנת" או "שרמוטה" יישלפו מיד לעבר בחורה שנתנה שייגעו לה בגוף, מה לגבי בחורה שנותנת לבחור סתמי לגעת בה בנשמה? האם גם אז היא "נותנת"? האם גם אז הקונוטציה תהיה שלילית? תגובה לגבריאל רעם
"נותנת" – כך כינו בעבר בחורה שהיתה נכנסת למיטה עם בחורים בלי מערכת יחסים קבועה. עם הזמן הוחלפה המילה ל"שרמוטה". שתי המילים האלה תמיד נאמרות בנימת גנאי, כאילו היו חריימה בארוחת שישי בבית פולני. שתיהן מתועבות בעיניי באותה מידה, ובטור הזה החלטתי להיצמד דווקא למילה הוותיקה יותר, "נותנת".
למען הסר ספק, הכותבת לא נותנת לכל אחד לגעת לה בגוף, ומחפשת מישהו לתת לו לגעת לה בנשמה.בואו נחשוב יחד: כשמכנים בחורה כך, למה מתכוונים? מה היא בעצם נותנת? למי היא נותנת? האם זו נתינה שיש לצידה קבלה? ואם כן - מה היא מקבלת חזרה?
התשובות הראשונות קלות: מדובר בבחורה שנותנת לבחור לגעת לה בגוף. לגעת בה בגוף. כלומר, העניין הוא פיזי גרידא. למי היא נותנת? לבחור שנקרה בדרכה ושאין ביניהם היכרות מעמיקה.
האם יש קבלה? בהחלט.
מהי אותה קבלה? ברירת המחדל היא לומר - סקס ותו לא. זו תשובה לגיטימית, שאינה נשללת על הסף, אלא אם מחשיבים את אותם אנשים שחושבים שסקס, ובעיקר בשביל נשים, נועד לשם הולדה בלבד. אבל יש עוד תשובות על הסקאלה, וביניהן: אינטימיות קצרת מועד, מפגש עם אדם שיכול ללמד אותה על עצמה ועל האחר, תזכורת לחיפוש אמיתי אחרי אהבה, או סתם נושא שיחה למפגש השבועי במועדון ארוחת הבוקר של "סקס והעיר הגדולה".
בעוד שהמילה "נותנת" תישלף כמו אקדח במערב הפרוע לעבר בחורה שנתנה שייגעו לה בגוף, מה לגבי בחורה שנותנת לבחור סתמי לגעת בה בנשמה? האם גם אז היא "נותנת"? האם גם אז הקונוטציה תהיה שלילית? האם גם אז נסתכל עליה ונצקצק בלשון כאומרים "זולה כמחיר המניות אחרי המפולת"?
ובכן, גבירותיי ורבותיי – מהפך! היום יתבצע פה סדר בסוגיית "נותנת ומקבלת", וחשוב מכך, סדר בסולם החשיבות.
בחורה תיקרא "נותנת", שכן נתנה למישהו לגעת לה בגוף. נשאלת השאלה האם נתינת מקום למישהו בגוף חמורה יותר מלתת לו מקום בנשמה?
כניסה ויציאה מהירות (ואם את בת מזל, לא כל כך מהירות)
הרי נתינת גוף תתרחש אך ורק בזמן הנוכחות של אותו בחור – כניסה ויציאה מהירות (ואם את בת מזל, אז לא כל כך מהירות). התחושה קצרת מועד, בהווה בלבד.
לעומת זאת, נתת למישהו מקום בנשמה? מי שנכנס לנשמה, יהיה לך הרבה יותר קשה להוציאו משם. יתירה מכך, הוא יילך לכל מקום אליו תלכי. בכך את בעצם חולקת איתו את זמנך, את האנרגיות שלך ואת מרחב המחייה שלך. נגיעה בנשמתך מאפשרת לו הצצה לתוך עולמך, בין אם זה העולם היומיומי ובין אם זה העולם הכמוס שלך, גם אם הוא לא באמת נמצא שם.
כשמדברים על סקס מחוץ למערכת יחסים יש מספר סיבות שמביאות בחורה לקיים יחסי מין עם מישהו שאינו בן זוגה. בואו נחשוב לרגע מחוץ לקופסה ונראה כיצד כל אחת מהסיטואציות יכולה להיתרגם לנתינת הנפש. נבדוק אם גם אז היינו מסתכלים על אותה בחורה בעין עקומה:
מישהי ששוכבת כדי למצוא חן – בדרך כלל מאפיין את גיל העשרה. זו בדרך כלל גם חוויה טראומטית, ואני לחלוטין נגדה. אבל רצוי שאותה "נתינה" תישאר במישור הפיזי, שכן סוג של צלקת כזו עוד ניתן לפתור בשיחת בנות על קפה, בעוד נתינת הנפש עלולה למקם את אותה בחורה לפחות על ספת הפסיכולוג.
מישהי ששוכבת בשביל ליצור אשליה – אני מודעת לעובדה שיש בחורות שעושות סטוצים כדי ליצור אשליית אינטימיות שאינה קיימת בחייהן. זו סיבה לגיטימית, ואין לשלול אותה. יודעים מה? עדיף להשאיר את זה בנתינה פיזית, שכן נתינה של חלק מהנשמה לאותו בחור שמככב באותה סצינה אשלייתית רק תגרום לאותה בחורה להיתקע על אותה אשליה במקום לחפש את הדבר האמיתי.
מישהי ששוכבת בגלל צורך רגעי בלי לחשוב על ההמשך – זה עניין פיזי לחלוטין. זה המישור שיש להישאר בו, ולא להוסיף נבכי נשמה עמוקים, שכן בסיטואציה הזו כל המוסיף גורע. נהנית? ספרי לחברייך. לא נהנית ? טוב שלא סיפרת על עצמך יותר מדי.
זולה? זה הכל מאזן של נתינה וקבלה
עוד מבט:
הוא יוצא גבר-גבר, היא יוצאת שרלילה
הדס פרידמן
אולי אני נאיבית כשאני מצפה להגינות בסקס, אבל אני לא מבינה למה אחרי מעשה ששני אנשים עשו מבחירה חופשית, הגבר צריך לצאת תרנגול גאה, בעוד האשה כביכול מוכתמת
אני מניחה שבשלב הזה צריך לבדוק את הקשר בין המילה "נותנת" למילה "זולה", הנמצאות באותו כרך במילון תחת השם "אבן שושן - כרך מיוחד לנשים עצמאיות שלוקחות את גורלן בידן".
למה אם בחורה חושפת את הרגליים היא זולה, ואם היא חושפת את הנפש היא משקיעה? בין אם מדובר בנגיעה בגוף ובין אם בנגיעה בנשמה, כל אחת מחליטה מה לתת וכמה לקבל.
בחורה זולה? הרי הנשמה שלנו יקרה כל כך, ומחיר הנגיעה בה לעיתים עולה על מחירו של הזהב. מחיר יקר הרבה יותר מלגעת בגוף. לפרוטוקול, הנתינה האידיאלית היא שילוב של גוף ונשמה, אבל בתור התחלה, דווקא הנשמה צריכה לשמור מרחק נגיעה. הבטחתי סדר? הנה זה בא:
אנחנו מורגלים לחשוב על בחורה כזולה, רק כי היא נתנה את הגוף שלה. אבל המאזן במציאות נראה כך:
- גוף תמורת סקס נראה כמו מחיר הולם: אם מישהו נגע בגוף ובתמורה נתן גוף, זו נראית לי עסקה הולמת.
- נשמה תמורת סקס נראה כבר מחיר גבוה: אם מישהו נגע בנשמה ונתן רק גוף, אזי המחיר נראה לי מוגזם מדי. גם ההפך הוא מחיר גבוה: אם מישהו נגע בגוף ובתמורה חשף את נשמתו, הבחורה מכילה את הבחור ביותר מדרך אחת, בעוד שהוא אינו מתבקש להכיל אותה.
- נשמה תמורת אינטימיות אמיתית: זה המחיר האידיאלי, ששווה לשלם.
למה הגוף מקבל חשיבות יותר מהנפש?
בשבוע שעבר כתב גבריאל רעם שהנכס שלנו בתור נשים במשא ומתן בין המינים הוא הסקס: "הצד המפסיד מוכר את המשאב היקר שלו בזול, מכיוון שהוא משוכנע שיסתדר פחות טוב ללא מכירת המשאב מאשר עם קבלת שווי נמוך עבורו... יש לנשים יכולת למנוע מהגברים מין ואהבה אם הם לא מספקים קודם כל את הסחורה".
האמירה הנ"ל מוכיחה עד כמה אנחנו שבויים במסגרות: סקס לכאורה אינו משפיע על נשים למעט כמטבע עובר לסוחר, ואילו גברים בתוך מתנהלים מתוך צורך מיני.
מחשבה נוספת ש"ממוסגרת" בתוך חשיבה גברית טיפוסית היא שגבר יכול להסתכל על אשה עם עבר מיני עשיר ולומר: "זאת שרמוטה, שכבה עם גברים רבים, לא מתחתן עם אחת כזאת". האם מישהו יגיד: "זאת שרמוטה, היא פתחה את נשמתה בפני 50 גברים לפניי, לא מתחתן עם אחת כזאת"?
נראה לי שלא. אבל למה לא, בעצם? הרי חשיפת הנשמה, המאווים האישיים והרצונות הכמוסים אפילו לא משתווה לחשיפת איברי הגוף, גם המוצנעים שבהם.
נותנת? רק כשיש מי שבאמת מגיע לו לקבל
בואו נשים את הנימוס האירופי בצד ונדבר רגע בבוטות: האם שדיים, ישבן ואיבר מין הם אלה המייחדים בחורה אחת מרעותה? נכון שאף אשה איננה זהה בדיוק לאחרת, אבל פיזיות היא דבר שהרבה יותר נזיל וזמין למציאה מאשר אישיות ונשמה ייחודיים. דווקא הנשמה והנפש של הבחורה הם הנכס שלה! האם צריך לחלוק אותן עם כל מאן דבעי?
אם אני חושפת מישהו לאישיות שלי, תורמת לו מחוכמתי, מהנה אותו בשנינותי וחולקת איתו את הדברים שבאמת מרגשים אותי, האם זה פחות חושפני מאשר לחשוף אותו לצלוליטיס שלי?
ממש לא!
המשוואה פשוטה: אם ניתנה למישהו הרשות לגעת בגוף, לצד הדברים המחמיאים הוא יכול להיחשף גם לכאלה שאינם עונים על ההגדרה, כמו שערה מיותרת שלא ירדה בשעווה, או וריד סורר שאותו דווקא השעווה כן הורידה. אבל אם מישהו נגע בנשמה, הוא עתיד לראות לצד הדברים המחמיאים גם כאלה שאינם עונים על ההגדרה. חשיפתם קצת יותר קשה מלהראות את אותה שערה סוררת. האם אותם אחשוף בפני כל אחד? בוודאי שלא!
אז שמישהו ינסה להסביר לי למה לעזאזל כשמישהי נותנת לגעת לה בגוף, היא "נותנת"?
אם נתתי למישהו לגעת לי בגוף, זה אולי כי רציתי להשוויץ בתחתונים הסקסיים שקניתי. לעומת זאת, אם נתתי למישהו לגעת לי בנשמה, זה כי רציתי שהוא יכיר אותי ויידע מי אני.
לשיטתי, זה מה שהופך אותי נותנת בנשמה.
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
