רוחמה רז והיהדות

1. החוויה היהודית שלי: זה אירע במוצ"ש, יומיים לפני חתונת האחיינית שלי אני יושבת בבית חולים ליד מיטת חוליה של אמה (אחותי היקרה גילה) הנאבקת על חייה ושואלת אותי בעצב רב האם תזכה להגיע לחתונת בתה וכיצד תתפקד במצבה. אני מבטיחה לה שהיא כזאת צדיקה שהקב"ה יעזור לה והיא תהיה נוכחת באירוע שחכתה לו זמן רב. ואני באמצע הלילה מדברת ישירות אל הקב"ה ואומרת לו: אם אחותי לא תזכה להיות בחופת בתה זה יהיה אכזרי ואפסיק חו"ח להאמין בך.

בבוקר יום החתונה אחותי מאבדת את הכרתה. הרופאים מבהילים את בני המשפחה ומבקשים להקדים את החופה. מנסים לזרז את הכלה מבלי לספר שהמצב חמור. בשעות אחה"צ מגיעה הכלה אל מיטת חליה של אחותי. מתוך השקט הזועק ופניה החיוורות שלא הנידו עפעף בכל שעות היום זלגו דמעות מעיני אחותי והמילים שהצליחה לומר היו: יפה, יפה. מייד הועברה מיטתה לחדר גדול לקיים בו את החופה, כשאחותי מוחאת כפיים, עונה אמן לתפילות ועיניה פקוחות לרווחה. זה היה נס משמיים אפילו הרופאים הודו בהתרגשות. תודה לך הקב"ה. אני מאמינה בך באמונה שלמה.

2. עם איזו דמות תנ"כית היית רוצה להיפגש, ומה היית אומרת לה? משה רבנו. צנוע, עניו וגם מנהיג דגול. הייתי שואלת אותו איך הצליח להנהיג עם קשה עורף במשך 40 שנה בתנאי מדבר. הייתי מציעה למנהיגנו לקחת משהו מהדרך שבה הוליך משה את עמו וללמוד דבר מה.

3. מצווה שמוצאת חן בעיניך במיוחד: מצוות כיבוד אב ואם מוצאת חן בעיניי מפני שהיא לא תמיד קלה. אבל הכי אנושית, הכי מוצדקת. הורים שמעניקים לילדיהם את כל שיש להם, הצרכים הנפשיים, הפיזיים, המנטליים. מדירים מעליהם את שנתם בדאגה יומיומית והתמורה לכך חייבת להיות בהתאם. שמעתי פעם משפט האומר: "אמא אחת יכולה לגדל שבעה ילדים. שבעה ילדים לא יכולים לדאוג לאמא אחת". כמה זה לא הוגן ולא אנושי. דבר אחר - שכנינו הערבים טובים במצווה זו וזו גם המצווה היחידה בעשרת הדברות שיש שכר בצידה.

4. יום כיפור שלי: כמובן שאני צמה, וגם מתפללת בכוונה יתירה בבית הכנסת. זהו יום של חשבון נפש אמיתי. ברגע שאתה לא עסוק בצרכי הגוף הגשמיים: אכילה שתייה, פעילות גופנית, עבודה פיזית של ים חולין - אתה מתרכז כל כולך פנימה אל מי שאתה ומה מסמל עבורך היום הזה, מה נדרש ממך לתקן במידותיך. תקיעת השופר בסיומו של החג היא רגע השיא. שעת חסד שבה נפתחים שערי שמיים וזמן לבקש משאלות לב.

5. מתי בפעם האחרונה התפללת או היית בבית כנסת?  הפעם אחרונה שהייתי בבית הכנסת הייתה בשבת האחרונה בה רציתי לשמוע את הקדיש שקראו בני משפחתי לאחר קריאת התורה. קריאת קדיש על אחותי היקרה מעוררת בי צמרמורת.

6. רב או איש דתי שאת מעריכה במיוחד: אחי היחידי דוד שחזר אל הדת בעוצמה אדירה, אמיתית. ביושר ובמידות יפות שאין דומה להן. אני גאה בידע שלו, בהליכותיו, בצניעותו בעדינות הנפש שלו, טוב לבו וחכמתו. הוא צעיר ממני בשנתיים אולם כל פעם שאני משוחחת אתו אני חשה יראה של כבוד, אך גם בטחון ורוגע שהוא משכיל להעניק לי ולכל הסובבים אותו.

7. מה את זוכרת משיעורי תנ"ך? מאחר שלמדתי בבית ספר ממלכתי דתי, הדגש שניתן לשיעורי התנ"ך היה בולט במיוחד. מחנכת הכיתה שלי, שאף לימדה תנ"ך, הייתה מקסימה באישיותה והפכה את שעורי התנ"ך לחוויה מיוחדת במינה.

8. ברית מילה: מסורת יהודית ומצווה חשובה לזהות היהודית אשר מסמלת את ברית בין הבתרים שהשם כרת עם אברהם.

9. האוכל יהודי הכי טעים בעיניך? לא יודעת מה זה אוכל יהודי. לכל עדה יש את המאכלים המסורתיים שלה וקיבוץ הגלויות שלנו יוצר ערוב תבשילים מעניין ורב גוני.

10. מה חסר בלוח השנה היהודי? הייתי מוסיפה יום שהייתי קוראת לו "אחוות אחים" או "אחוות אדם" ואשר כל אדם מצווה ביום זה למעשה טוב אחד. (משהו הדורש מאמץ)

11. גן העדן שלי: זהו המקום שבו חזרו להיפגש שלוש נשים אהובות, אמי הצדקת במרכז, ולצידה אחותי מרים שנהרגה לפני 18 שנה בפגוע באוטובוס 405. ולא מכבר הצטרפה אליהן אחותי גילה אשר נגאלה מייסוריה ושבה להתאחד מחדש עם שתי אהובות ליבה קרוב, קרוב לאלוהים ולמלאכי השרת. 

12. אם היית ממציאה את יום המנוחה שבת, איך הוא היה נראה? עבורי זה יהיה יום שבו אני לא עובדת ועושה רק את הדברים שנעים לי לעשות, גם אם לא תואמים בדיוק את ההלכה. כגון ללכת לים, לשוחח בטלפון, להאזין למוסיקה וכו' - זה חלק מעונג שבת.

13. איזה חג יהודי את הכי אוהבת? סוכות, ובעיקר את ימי חול המועד.

14. בקשה מאלוהים: בריאות ואושר לסובבים אותי וכמובן גם לי.