שתף קטע נבחר

נפרדים מכוכבי הקיץ

לרגל סוף הקיץ, רשימה מלנכולית של יגאל פת-אל: פרידה מוגה, הכוכב הבהיר מקבוצת "נבל", שהאיר לנו את שמי הקיץ. וגם, תמונה של כוכב קל שהזדקן, התנפח, התקרר ולבסוף נכבה.

בימים אלה של הסתיו, אנו נפרדים מקבוצות השמים של הקיץ ובראשם הכוכב הבהיר "וגה", המצוי בקבוצת נבל. וגה הוא אחד משלושה כוכבים המייצגים את המשולש הגדול של הקיץ, המורכב מ-3 הכוכבים הראשיים ב-3 קבוצות כוכבים, שלושתן מסמלות עופות: דנב, המצוי בברבור, אלטאיר המצוי בנשר ווגה הכוכב הראשי בקבוצת נבל (כלי נגינה). קבוצות אלו נמצאות בימים אלה לאחר השקיעה מערבית לזניט, לקראת האופק המערבי (ראו מפה).

 

הכוכב השלישי מבין השלושה, הוא וגה, שהוא גם הבהיר מביניהם. וגה מצוי כאמור בקבוצת נבל – קבוצת כוכבים קומפקטית, שבנויה ממעין מקבילית ומשולש שווה צלעות, שוגה הוא קודוקודו המערבי. מקור שמו של וגה קשור אף הוא לבני הכנף והוא מגיע מערבית – אל-נסר אל-וק'יע – הנשר הנופל. שם זה שקשה לבן המערב להגותו, שונה בימיו של אלפונסין ה- 13 מלך ספרד לוגה (Vega). הערבים ראו בקבוצת הכוכבים הקטנה את העיט האוסף את כנפיו וצולל על טרפו, בניגוד לנשר הממריא אל על עם הכוכב אלטאיר. ברוב מפות כוכבים עתיקות מאוירת הקבוצה כנבל שנשר אוחז בו בטפריו. היוונים ראו בנבל את הנבל של הנגן האגדי אורפיאוס, שנבנה משריון של צב.

 

האובייקט המרהיב והמפורסם ביותר בקבוצה הוא ערפילית הטבעת, M57, המצויה בין שני הכוכבים המהווים את הצלע הדרומית של המקבילית. אף-על-פי שהערפילית בהירה מאוד, גודלה הזוויתי הקטן מקשה על גילויה. בטלסקופים היא תראה כטבעת קלושה מאוד בהגדלה של x100 . ערפילית הטבעת היא הדוגמה המפורסמת ביותר למה שקרוי – ערפילית פלנטרית.

 

זהו השלב האחרון בחייו של כוכב קל, דוגמת השמש שלנו- שבערוב ימיה תתנפח ותהפוך לכוכב ענק ואדום, כשהיא בולעת בקרבה את כוכבי הלכת הפנימיים כוכב חמה ונוגה ומתיכה את פני השטח של כדור הארץ. האקורד הסופי בשלב הענק האדום הוא התפשטות של המעטפת, כאשר היא נראית כמעין בועה של גז חם ובתוכה נותרת הליבה של מה שהיה קודם ענק אדום. הקרינה היוצאת מליבה חמה זו מאירה את שרידי הערפילית המתפשטת והגז המיונן מקנה לערפילית את צבעוניותה. אולם, הליבה מתקררת מהר מאוד ולאחר כמה עשרות אלפי שנים, הרף עין במושגי זמן אסטרונומיים, מתקררת הליבה והופכת למה שאנו קוראים – ננס לבן. זהו האוד הכבה של מה שהיה פעם כוכב גדול ומאיר.

 

נפחו של הננס הלבן כמיליונית מנפחו המקורי של הכוכב וצפיפותו בהתאם – סנטימטר מעוקב עשוי לשקול עד כמחצית הטון. כיוון שרובו של הננס הלבן מורכב מפחמן גבישי לוהט ודחוס, אפשר לומר שהננסים הלבנים הם היהלומים הגדולים ביותר בטבע. בשל פליטת האנרגיה הנמוכה של הננס הלבן אין מנגנון שמאיר את הערפילית המתפשטת ואנו מפסיקים לראותה. הננס הלבן עצמו כה צפוף שיידרשו מיליארדי שנים בטרם יתקרר לחלוטין ויהפוך לגוף אפל וצפוף המשייט לו בחלל, כאשר סביבו סלעים קרים ואפלים של מה שהיו פעם כוכבי לכת. זהו הסוף העגום הצפוי לשמש שלנו ולמערכת השמש בעוד מיליארדי שנים. (מתוך: האנציקלופדיה של קבוצות הכוכבים).

 


ערפילית הטבעת, כפי שצולמה במצה הכוכבים בגבעתיים (צילום: עופר גבזו ויגאל פת-אל)

 

זו תמונה של ערפילית הטבעת, הממחישה היטב את הקשר בין צורת הערפילית לשמה. התמונה צולמה במצפה הכוכבים בגבעתיים, בטלסקופ Meade 16 LX200 בידי עופר גבזו ואנוכי. התמונה מורכבת מ-4 צילומים שנעשו באורכי גל שונים שנפלטים מאטומי מימן, גופרית וחמצן המצויים בערפילית. הכוכב במרכז הוא הכוכב שיצר את הערפילית בדרכו להפוך לננס לבן. שני הכוכבים המסומנים בעיגול הם כוכב כפול – מערכת של שני כוכבים הצמודים זה לזה. חשוב לציין שכל הכוכבים הנראים בצילום, למעט הכוכב המרכזי בערפילית, הם שמשות רחוקות שאינן קשורות לערפילית כלל.

 

מערכת השמש השבוע

 

הירח הולך ומתמעט ולקראת סוף החודש, ב-29 באוקטובר, הוא יהיה במולדו. ההתקבצות המעניינת ביותר של הירח תהיה ב-31 באוקטובר, עת הוא יחלוף מרחק נגיסה מהענק האדום אנטרס שבקבוצת עקרב. שני הגופים יהיו בקרבה המרבית כאשר הם יהיו, לצערנו, מתחת לאופק המערבי, אך יהיה אפשר להבחין במהלך הערב בחרמש הירח מתקרב אט אט אל אנטרס כאשר שניהם ישקעו יחדיו מתחת לאופק המערבי.

 

כוכב חמה עדיין נראה ככוכב בוקר בתחילת השבוע, כשהוא מקדים את השמש בזריחתו ונראה מעל האופק המזרחי בטרם זריחת החמה. לקראת סוף השבוע הוא יתקרב אל השמש. לעומתו, נוגה בולט מאוד מעל האופק המערבי מיד לאחר שקיעת החמה ונראה היטב עד כשעתיים לאחר השקיעה מעל האופק המערבי, כשהוא מצוי תחומי בקבוצת עקרב. היום (26 באוקטובר), יחלוף נוגה צפונית לענק האדום אנטרס בקבוצת עקרב. הבדל הגוונים בין נוגה, הלבן-צהבהב, לאנטרס האדום הוא יפהפה והמראה של שני הגופים מבעד לעדשת משקפת שדה, גם קטנה, הוא מרשים. נוגה הולך ומתמעט והוא נראה ככדור פחוס, ככל שחלקו היחסי של צידו המופנה אלינו (והפונה מהשמש והלאה) גדל בהתמדה.

 

כוכב הלכת צדק שוקע כבר בסביבות השעה 10 בלילה. הוא עדיין מצוי בתחומי קבוצת הכוכבים קשת והוא נראה מעל האופק הדרומי מיד לאחר השקיעה, גם כאשר השמים עדיין מוארים באור הדמדומים (ראו מפה). אפשר לצפות בצדק ובארבעת ירחיו הן מבעד למשקפת שדה, או מבעד לטלסקופ קטן, אז אפשר לראות גם את הליקויים ההדדיים בינו לבין ארבעת ירחיו הגדולים.

 

מידע נוסף על התצפית בכוכבי הלכת ועל אירועים אסטרונומיים נוספים אפשר למצוא באתר היל"א – המרכז הישראלית למידע אסטרונומי, תחת הקטגוריה מערכת השמש – צדק.

 

ד"ר יגאל פת-אל , היל"א – המרכז הישראלי למידע אסטרונומי , מנהל פורום אסטרונומיה ב-ynet, מנהל מצפה הכוכבים בגבעתיים ויו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: נאס"א
נוגה. יחלוף הערב צפונית לענק האדום אנטרס, ויספק מראה מרהיב
צילום: נאס"א
צילום: ארז ארליכמן
יגאל פת-אל - קוסמוס טלסקופים
 האגדוה הישראלית לאסטרונומיה
קוסמוס
מומלצים