הגיחון תפצה על גבייה כשמונה המים היה מנותק
תאגיד הביוב והמים של ירושלים גבה שלא כדין כספים מאזרח, בין היתר גם בתקופה שבה היה מנותק ממונה המים. ביהמ"ש: החברה התנהלה באופן חמור, תפצה את התובע בסכומים המגיעים לו, וכן ב-2,000 שקל בשל עוגמת הנפש שנגרמה לו
האזרח, ד"ר האזרחי, הגיש תביעה (במסגרת שני תיקים שונים) נגד חברת הגיחון מפעלי מים וביוב ירושלים בע"מ, בשל חיובו בחשבונות מים שאינם בצריכתו הפרטית, אלא תוצאה של גניבת מים.
בתחילה טענה החברה כי היא זכאית לחייב את התובע בחיובים אלה, ועל התובע מוטלת האחריות לפעול כדי להפסיק את גניבת המים. במרס 2007 דחה בית-המשפט לתביעות קטנות בירושלים את הטענה, וקבע כי הגניבה נעשתה מן החברה, והיא אינה רשאית לגלגלה על התובע.
החברה עירערה על פסק הדין, ואולם הערעור נדחה.
התיק הוחזר לביהמ"ש לחישוב סכום ההחזר המגיע לתובע, לאחר קבלת חוות דעת של החברה, אך החברה בחרה שלא להגיש חוות דעת מטעמה.
השופטת מלכה אביב פסקה על סמך חוות-הדעת שהגיש התובע, אשר צירף שלושה חשבונות בסכום של 1,602.17 שקל שנשלחו אליו מהחברה, ובהם מופיעים חיובים גם בתקופה שבה היה המונה מנותק. בשלושת החשבונות מצוין במפורש, כי הצריכה הפרטית היא 0 והחיוב הוא רק בעבור הצריכה של המונה הראשי.
התנהלות חמורה של גוף מעין ציבורי
"אין בלבי ספק כי חשבונות אלה, אשר הופקו על ידי הנתבעת, נמצאים בידיעתה", כתבה השופטת בפסק הדין, והוסיפה כי למרות זאת, בחרה החברה באמצעות מנהל מטה הגביה שלה, לנסות ולהעלים עובדה זו מבית-המשפט. "אני רואה התנהלות זו של הנתבעת באופן חמור ביותר, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בגוף מעין ציבורי, הנותן שירות של הרשות המקומית", קבעה השופטת.
בהתאם לכך נקבע, כי על החברה לזכות את התובע בסך של 1,602.17 שקל בעבור החיובים בתקופה שהמונה שלו היה מנותק. כן נקבע, כי על החברה לפצות את התובע בסכומים שבהם הכירה בטיעוניה, זאת לאחר שנתגלו הפרשים קלים בין נתוני התובע לבין נתוני החברה.
במסגרת התיק השני נפסק כי החברה תשיב לתובע את הסכומים המגיעים לו גם לאחר התקופה שנדונה בתיק הראשון, ועד ליוני 2008. בהתחשב בדרך התנהלותה של החברה קבעה השופטת כי עליה לשלם לתובע 2,000 שקל כפיצוי על הטירחה שנגרמה לו ועוגמת הנפש.
לעיון בפסק הדין
לאתר המשפט הישראלי פסק דין
למה לשלם בניתוק?
צילום: גבי מנשה
מומלצים
