מחקר: ייתכן שנתגלו מכרות המלך שלמה בירדן
מכרה הנחושת העתיק מדרום לים המלח נחשף כבר לפני 70 שנה על ידי ארכיאולוג אמריקני, אך חוקרים קבעו כי הוא לא פעל בתקופת שלטונו של המלך שלמה. בדיקות עדכניות שנערכו לממצאים באתר גילו כי התארוך המקורי היה שגוי
מכרה נחושת עתיק שנחשף בעבר בירדן עשוי להעיד על קיומם ההיסטורי של מכרות המלך שלמה. כך עולה ממחקר ארכיאולוגי חדש שפורסם הבוקר (יום ג') בעיתון הלונדוני "טיימס".
החפירות בחירבת אל-נחס, הנמצאות במרחק של כ-50 קילומטרים מדרום לים המלח, העלו ממצאים חדשים, לפיהם העבודות במקום בוצעו במאה העשירית לפני הספירה. עד היום העריכו החוקרים כי העבודות נעשו 200 שנה לאחר מכן. משמעות התארוּך השונה היא שהמכרה פעל בתקופה שבה כנראה שלטו המלכים דוד ושלמה.
מדענים שבדקו את הממצאים מנסים לקבוע אם המלכים אכן שלטו בפועל במכרה הנחושת באותה התקופה. "בהתחשב בתארוך היחסית מדויק... השאלה בנוגע לקשר בין המכרה לבין המלך שלמה חוזרת לדיון ההיסטורי", אמרו החוקרים.
מכרות המלך שלמה זכו לעדנה מחודשת בספרות הפופולרית במהלך המאה ה-19 על ידי הסופר הנרי ריידר הגרד. הנושא מעסיק גם את חוקרי המקרא וארכיאולוגים זה שנים ארוכות. הארכיאולוג האמריקני נלסון גליק שמצא את האתר בשנות ה-30 טען כי אכן מדובר במכרות המפורסמים, אך מחקרו הופרך כעבור 50 שנה. המחקר החדש, שנעשה על יד תומאס לוי מאוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו ומוחמד נג'אר מאגודת הארכיאולוגים בירדן, גורס כי גליק דווקא צדק.
צוות החוקרים החל לעבוד באתר ב-2006 ובחן מחדש את הנחושת שנמצאה בחירבת אל-נחס. השכבות הנמוכות ביותר באתר נבדקו באמצעות בדיקות רדיו-קרבון. הבדיקות שנערכו לזרעי תמרים ועצים נוספים, שהוצתו והפכו לפחמים כדי להתיך את הנחושת, העלו כי האתר היה פעיל במאות ה-10 וה-9 לפני הספירה.
השאלה שעדיין נותרה פתוחה היא אם המלך שלמה אכן שלט בחירבת אל-נחס בתקופה שבה פעל המכרה. האזור נמצא אז בשליטתה של אדום. גם אם
יתברר כי המכרה לא היה בשליטת בני ישראל, התארוך החדש עדיין יכול לשמש את החוקרים, מאחר שהוא מעיד על כך שאדום היתה ממלכה מספיק מאורגנת כדי להוות יריבה משמעותית לתושבי כנען - שאלה שנויה במחלוקת בקרב היסטוריונים.
"כעת, בזכות הידע שקיבלנו מהמחקר, אנו יכולים לומר בבטחה שבמאות ה-10 וה-9 לפני הספירה חיו כאן חברות מורכבות. מידע זה מחזיר אותנו לדיון בנוגע לאמיתות הנראטיב של התנ"ך", אמר לוי. הממצאים המלאים יפורסמו בכתב-העת PNAS.