שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    התגלה חותם נדיר מימי בית ראשון
    חותם עברי נדיר ועליו דמות לוחם היורה בקשת נתגלה בחפירות ארכיאולוגיות ברחבת הכותל המערבי, ממערב להר הבית

    בחפירות ארכיאולוגיות שעורכת רשות העתיקות בחלקה הצפוני-מערבי של רחבת הכותל המערבי בירושלים ביוזמת "הקרן למורשת הכותל המערבי", נתגלה חותם עברי מרשים ונדיר משלהי תקופת בית המקדש הראשון. החותם נמצא במבנה ההולך ונחשף בימים אלה, המתוארך למאה השביעית לפני הספירה - ימי המלכים מנשה, אמון ויאשיהו. החותם יוצג היום (יום ה', ה- 30 באוקטובר) ביום עיון בנושא "חידושים בארכיאולוגיה של ירושלים וסביבותיה", המשותף למרחב ירושלים ברשות העתיקות ולמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית.

     

    לדברי מנהלת החפירה, הארכיאולוגית שלומית וקסלר-בדולח מרשות העתיקות, "החותם, שהשתייך כנראה לאדם פרטי, עשוי אבן שחורה, צורתו אליפטית, ומידותיו 1.4 ס"מ X 1.2 ס"מ. פניו נושאים עיטור חרות של דמות קָשַת היורה בחץ וקשת. שמו של הקשת חרוט לצדו בכתב העברי הקדום, וקריאתו – 'לחגב' (= של חגב)". השם חגב נזכר במקרא בספר עזרא ב' 46 וכן במכתבי לכיש שאף הם מימי הבית הראשון.

     

    החותם נשלח להערכת המומחים פרופסור בנימין זאס מאוניברסיטת תל-אביב וד"ר טלי אורנן מהאוניברסיטה העברית. לדבריהם, הושפעה דמותו של הקשת מתבליטי

    קיר אשוריים, בהם נראים קשתים יורים בחץ וקשת - כפי שמוכר, למשל, בתבליט לכיש. דמות הקשת מופיעה בפרופיל: הוא ניצב בתנוחת ירי, כשרגלו הימנית מובילה לפני השמאלית. פניו מעוצבים בצורה סכימטית, אך גופו, לבושו, ובעיקר שרירי ידיו ורגליו, מובלטים. רגליו יחפות. תלבושתו כוללת סרט על ראשו, וחצאית מעטפת למותניו. על גבו תלויה אשפת חיצים, שרצועותיה מתוחות על חזהו החשוף. בידיו אוחז הקשת בחץ וקשת.

     


    אתר החפירות בו נמצא החותם (צילום: רשות העתיקות)

     

    החותם ייחודי מאוד, מאחר שזו פעם ראשונה שמתגלה חותם פרטי הנושא שם עברי ומעוטר בסגנון אשורי. החותם מעיד על השפעה אשורית חזקה שנתקיימה בירושלים במאה השביעית לפני הספירה. "מקובל להניח, כי בעלי חותמות פרטיים היו נושאי משרה ממלכתית" אמרה וקסלר-בדולח. "ניתן להציע שבעל החותם - חגב, אשר בחר להציג את דמותו כקשת עברי בהשפעה אשורית - כיהן בתפקיד צבאי בכיר בצבא יהודה".

     

    במבנה שבו נתגלה החותם של חגב, כבר גילתה הארכיאולוגית וקסלר-בדולח בעבר מספר חותמות עבריים של נושאי משרות ציבוריות וכן כעשר טביעות ממלכתיות על גבי ידיות של קנקני אגירה לשמן ויין. לדבריה, "מבנה זה נבנה לרגלי העיר העליונה, במרחק של כמאה מטרים מהכותל המערבי, והוא משקיף אל הר הבית" סיפרה הארכיאולוגית. "קירות המבנה נשתמרו לגובה מפתיע של כחמישה מטרים. האיכות הגבוהה של בנייתו, והממצאים שנתגלו בתוכו, מעידים שהמבנה - ובעיקר דייריו – היו בעלי מעמד חשוב בירושלים של שלהי ימי הבית הראשון".

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים