שתף קטע נבחר

האפיפיור וסטיבן הוקינג נפגשו

מנהיג העולם הקתולי נפגש בסוף השבוע עם אחד המדענים המפורסמים בעולם בכנס שערכה האקדמיה האפיפיורית למדעים. השניים שוחחו על היחסים בין הכנסייה הקתולית למדע, 400 שנה אחרי פרשת גליליאו ו-150 שנה אחרי הצגת התיאוריה הדרוויניסטית

מפגש נדיר התקיים בסוף השבוע בין מנהיג העולם הקתולי, האפיפיור בנדיקט ה-16, לבין הקוסמולוג הבריטי סטיבן הוקינג, מחברו של רב המכר "קיצור תולדות הזמן" ואחד המדענים המפורסמים ביותר שחיים כיום. השניים נפגשו במסגרת כנס שמארחת האקדמיה האפיפיורית למדעים תחת הכותרת "תגליות מדעיות בנוגע לאבולוציה של היקום והחיים". הוקינג ירצה באירוע, הסגור לקהל הרחב, על לידתו והתפתחותו של היקום. במהלך הכנס צירף האפיפיור את המדען הישראלי, פרופ' אהרן צ'חנובר, לאקדמיה האפיפיורית למדעים. צ'חנובר, בן 61, מהפקולטה לרפואה בטכניון, הוא חתן פרס נובל לכימיה לשנת 2004.

 

במפגש הקצר ביניהם, התפעל האפיפיור מהטכנולוגיה המאפשרת להוקינג לדבר. הוקינג סובל ממחלה ניוונית המשתקת את גופו, לרבות את מיתרי הקול. האפיפיור הביע גם הערכה לפועלו של הוקינג ושל המדע בכלל, אותו תיאר כניסיון להגיע להבנה עמוקה יותר של יצירת האל.

 


האפיפיור וסטיבן הוקינג נפגשים, היחסים בין הכנסייה למדע אינם כשהיו בעבר (צילום: רויטרס)

 

"האופן שבו האמונה הנוצרית מבינה את בריאת העולם אינו סותר את ממצאי המדע" אמר בנדיקט ה-16 בנאום הפתיחה של הכנס. "גם גליליאו ראה את הטבע כספר, שמחברו הוא האל". כזכור, גליליאו עמד פעמיים לפני משפט האינקוויזיציה במהלך המאה ה-17, בשל תמיכתו בקוסמולוגיה של קופרניקוס, שטען כי כדור הארץ סובב סביב השמש. בשל דעותיו הושם גליליאו במעצר בית ונמנעה הדפסת ספריו. רק ב-1992 זיכה קודמו של בנדיקט ה-16 בתפקיד, יוחנן פאולוס ה-2, את גליליאו מאשמת כפירה.

 


הישראלי זוכה פרס נובל לכימיה, אהרון צ'חנובר, מתקבל לחברות באקדמיה האפיפיורית למדעים (צילום: Photography Service - L'Osservatore Romano) 

 

כיום, נוקטת האקדמיה האפיפיורית למדעים בגישה של "אבולוציה תאיסטית"- כלומר, הכרה באבולוציה כגישה מדעית לגיטימית לתיאור בריאתו של האל- עם סייגים מסוימים. הכנסייה מכירה ביכולתו של מין להתפתח ממין אחר, אך מסרבת להכיר באבולוציה כהסבר למקור העולם והחיים. הכנסייה מקבלת את עיקרון מוצא המינים בנוגע לצמחים ובעלי חיים שאינם האדם, אך מתעקשת שהאדם, ובעיקר נשמתו, נוצרו במהלך אלוהי אחד. כמו כן, נפסל על ידי הכנסייה הרעיון שחומר דומם יכול להוות מקור לאורגניזם חי. לבסוף, מבחינה הנצרות הקתולית בין אבולוציה לדרוויניזם, אותו היא פוסלת בגלל עיקרון הברירה הטבעית.

 

בראיון לסוכנות רויטרס לפני שנה, התייחס סטיבן הוקינג להשקפתו בנוגע לדת. "אני מאמין שהיקום נשלט על ידי חוקי המדע" אמר המדען הנערץ, "יכול להיות שהאל חוקק את החוקים הללו, אך מאז הוא לא מתערב בעולם על מנת לשנותם".

 

הכנס שמארגנת האקדמיה האפיפיורית למדעים ימשך שבוע ובמהלכו ירצו צדענים ואנשי דת על נושאים מגוונים. אין ספק שהופעתו של הוקינג באירוע, ופגישתו עם האפיפיור, מסמלים את הדרך הארוכה שעשתה הכנסייה הקתולית מימי גליליאו ועד ימי הוקינג, בכל הנוגע ליחסה אל המדע.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
גליליאו גליליי, זוכה ב-1992
צילום: Gettyimages Imagebank
מומלצים