שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    תתפלאו. מקיין ינצח
    ברגע האחרון, בתחום הסגור של הקלפי, אמריקה תחזור לעצמה. היא לא אוהבת חריגים. היא לא אוהבת את מי שנראה לה מתוק אבל זר

    הכל יודעים שאובאמה מנצח בבחירות בארצות הברית. רק אני שייך למיעוט שחושב שזה לא יקרה, ומחר אולי אוכל את הכובע. אבל שום דבר חדש; תמיד הייתי מיעוט. אני אפילו מיעוט יהודי בתוך משפחתי.

     

    מזה שנתיים אני סבור שמקיין ינצח. הוא ינצח כי הוא אמריקה. הוא אמריקה במובן העמוק של המילה. יש בו משהו מהפייטר, יש בו משהו מג'ון ווין, מאלן לד, הוא מעט ביישן, נראה כמעט דחוי, הוא גרי קופר היורה ב"צהרי היום". הוא חושב נכון אבל חי לא נכון. הוא בחר בשרה פיילין כי היא גיבורה של מערבון. היא אני אוקלי היורה תוך כדי שהיא מניקה את נכדה שנולד בחטא.

     

    אובאמה הוא חצי שחור. אבל חוץ מזה הוא יפה מדי. כוכב מדי. הוא מין קנדי אבל בלי הרקורד של קנדי כלוחם אמיץ במלחמה. אובאמה לא יכול להיות גיבור אמריקני כי הוא יותר מדי בסדר. יותר מדי הגון. מדבר יפה. יודע איך לנאום: כמו גדולי הנואמים הפאשיסטים, אף כי כמובן אינו כזה, כי הוא נואם שיודע להלהיב.

     

    מקיין לא יודע להלהיב. הוא מרדים, כמו רוב הנשיאים האמריקנים הגדולים. אובאמה רוצה דברים טובים לעמו, מה שהוא חושב שהעם שלו רוצה. אבל מקיין מציע מה שהוא חושב שהעם צריך.

     

    לעם ישנן מגבלות; הוא אוהב רובים. הוא אוהב לצוד. כמו ג'ון וויין הוא נועז, פרא-אדם ונבון. המשבר הנוכחי בכלכלה ומעלליו של בוש כמעט הביאו לאובאמה ניצחון סוחף, אבל ברגע האחרון, בתחום הסגור של הקלפי, אמריקה תחזור לעצמה. היא לא אוהבת חריגים. היא לא אוהבת את מי שנראה לה מתוק אבל זר. היא לא בחרה בסטיבנסון החכם אבל בחרה דווקא באייזנהאוור כי הוא היה גנרל אף כי לא נועז, אבל ניצח במלחמה והיה איש פשוט. היה הנשיא גרוע אבל הבין את אמריקה.

     

    אמריקה איננה מה שהניו-יורקים חושבים. היא פלמ"חניקית כבדת רגל, היא עצורה ולא נחמדה, היא באמת לא חושבת שלחיות ליד הגבול הרוסי באלסקה זה טוב, וחושבת שניו-יורק אינה יודעת מה זה להיות כמטחווי ירייה משטחה של רוסיה. אמריקה האמיתית היא דתית. שמרנית. נוצרית לעילא. זה היה והווה כוחה בנבכי האמונה התמימה. ואובאמה לא מספיק תמים. מקיין כן.

     

    אמריקה מאמינה בכך שאתה צריך להרוויח את כל מה אתה רוצה אף כי לאחרים שלא עבדו כמוך או שלא התמזל מזלם כמזלך, לא יהיה. הם מאמינים בלותרניזם ובעיקר בקלוויניזם שקידשו את האושר העצמי מול אלוהים כעיקר. את החופש להיות מה שאתה רוצה, כל זמן שאתה קורא את התנ"ך כל בוקר. אמריקה מוכנה להיות הנדבנית הכי גדולה בתבל אבל היא רוצה שהנדבנות תהיה וולנטרית.

     

    אין מדינה כמו אמריקה שבה עשירים תומכים כה הרבה בחינוך, במוסיקה, בתרבות, במדע ואין מדינה שממשלתה תורמת כה מעט לכל אלה. חולשה היא גם כוח. מקיין אולי לא ידע מי הוא ראש ממשלתה של ספרד אבל מעניין כמה מאלה שצחקו עליו יודעים מי הוא ראש ממשלת ירדן או מי ראש עיריית חדרה. כולם היו נגד מקיין ופיילין. כל המצחיקנים וכל האינטלקטואלים וכל ניו-יורק המהודרת, וכל הערים היקרות, כל הסלבס וכל הוליווד. אבל איך אמרו פעם: הם לא שווים מעברה אחת.

     

    מבקשים דמות אב

    בקצווי הערים חיים אנשים שרוצים נשיא שיהיה כמו אלוהים: שיהיה להם אבא נכון. אובאמה לא נראה כמו אב. הוא נראה כמו הבן שרוצה להיות אמן ואבא מתנגד כי אין באמנות כסף.

     

    מעבר לניו יורק חיים מיליוני אנשים שאוהבים לצוד. שאינם יודעים הרבה אבל רוצים להתפלל ביום ראשון יחד עם חבריהם. אמריקה איננה האנטלקטואלים היהודים שלה, היא מכירה בזכותם של יהודיה להיות חלק ממנה, אבל לא יאפשרו להם לקבוע את האתוס שלה. הם בעד ישראל כשהיא חזקה. הם רוצים להיות צודקים אבל אוהבים כוח ואומץ.

     

    אמריקה היא צומת של מערבון ומחזה מוסיקלי. היא אוהבת גיבורים. אוהבת אנשים בודדים. אוהבת אנשי מצפון של עצמם. היא אוהבת שהטובים ינצחו אבל לא לפני שיהרגו את הרעים. כמעט כל המחזות המוזיקלים בנויים סביב האגדה שהטוב ינצח. שילדה מוכרת פרחים תהיה גבירה. שאפשר לנצח הכל בעזרת בינה אישית. אמריקה היא רפובליקה, ולכן הדמוקטיה שלה אינה מה שאנחנו מכירים. היא יותר כמו כוכב נולד שעם אס.אמ.אסים אפשר לבחור את הזמרת הכי טובה.

     

    אמריקה היא מקיין ופיילין וזה לא מוצא חן בעיני חלק גדול מהאמריקנים ובטח לא בעיני האינטלקטואלים הישראלים. הם מכירים את אמריקה של מעלה. בכל הענווה, אני מכיר את אמריקה של מטה. את קנזס ולא רק את ורמונט, את ניו המפשייר ולא רק את שיקגו. אולי אני טועה. אני לוקח את הסיכון הזה ולא מהיום. בהיותה בקלפי, תבחר אמריקה של מטה במקיין. ובפיילין.

     

    לפני מספר שנים, בהיותי בניו-יורק, ביקרתי ידיד נפש שלי מזה 50 שנה. הוא נגן שחור נפלא ואדם נהדר. לאחרונה התחיל לדבר על אפרו-אמריקנים. ישבתי אצלו בדירה בה הוא מתגורר מאז 1948 אף כי יש לו כסף ליותר. כיוון שהוא בן גילי, החל לדבר על מחלות. זה מה שאנחנו הזקנים עושים בדרך כלל.

     

    פתאום צלצל הטלפון והוא אמר "כן, דוקטור שוורץ, אני אבוא מחר". שאלתי אותו מדוע הוא עדיין הולך לרופא יהודי ולא לרופא אפרו-אמריקני, והוא ענה שלרופאים האפרו-אמריקנים עשו הנחות מתקנות בבחינות והוא איננו יודע מי מהם טוב באמת. על רופאים יהודים הוא סומך יותר. ככה זה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים