שתף קטע נבחר

לא מסתבכים עם לשון החותנת

מוסד החותנת סובל מתדמית גרועה במיוחד (וסיפורים משובחים במיוחד), אבל ענת מדמוני גילתה שתי חותנות מהממות: זו של אחיה וזו שגם אתם יכולים לגדל בעציץ ומכונה "לשון החותנת". כמו החותנת מהסיוטים, גם זו שבעציץ תחיה כמעט לנצח

המשפחה המורחבת שלי, דודים ובני דודים וילדיהם, מונה כמאה איש. רובם אנשים מן היישוב: הרבה רואי חשבון (ככה זה בתפוצה העיראקית), בעלי עסקים זעירים, מורים, עורכי דין וגם יערנית אחת. לפני מספר שנים, כשסוף סוף התחתן אחי, התברר כי חותניו הם רופאת טיילים וכנר. מפאת גודלה הצנוע של משפחתם, חמישה אנשים ביום טוב (פולנים, ברור), הם מספחים את משפחתם אל חיק משפחתנו בשמחה רבה, ומתארחים אצלנו בחג ומועד. האגדות על חותנת איומה שלשונה משתלחת מתבררות במקרה זה כמופרכות, ואנחנו זוכים לשמוע מהרופאה סיפורים על מחלות אקזוטיות במדינות נדחות ומהכנר סיפורים על ימי ילדותו בעיירה הנידחת זמוש שבפולין.

 

את אמא שלי, שגדלה בירושלים בתקופת המצור, אכלה קציצות מעלי ח'ובזה, התפלחה לקולנוע אדיסון והתרגלה לשיק של לובשי פיג'מות, הסטייל האירופי של המחותנים מכניס ללחץ. תקופת החגים הפכה לרצופת הכנות מטורפות, ואחת מחרדותיה הגדולות הוא החשש שהמזון המתובלן היטב שהיא מכינה לא יערב לחיכם. ואנחנו תמיד מרגיעים אותה: "אמא, זה לא קשה להתחרות בעוף מכובס".

 

כיאה לבעלי נימוסים אירופים, מביאים בני הזוג תמיד מתנה: עציץ. לאמי, שגידלה ארבעה ילדים לתפארת, כישורי גננות לוקים בחסר, ובכל פעם לפני הביקור היא פוקדת את המשתלה כדי לחדש את מלאי הצמחים שיוצגו לראווה בפני האורחים.

 

לאור המצוקה ועוגמת הנפש שגורמים העציצים המתרבים, נדרש אחי נדרש לתת למחותניו רמז עבה בנוסח "זר פרחים יהיה פשוט נפלא", אך כשהמחותנים נכנסו גילינו שהרופאה חובקת את העציץ המסורתי. אחותי נתנה מבט מזרה אימה, אחי התכווץ, אמא שלי חייכה חיוך חמוץ, ורק אני אורו עיני שכן אני זיהיתי בנקל את "לשון החותנת". צמח עמיד להפליא שגם טיפול קלוקל יתקשה להרוג.

 

הארוחה הייתה עליזה להפליא, כרגיל. בסוף הערב, כולנו שמחים וטובי לב, תכננו טיול שורשים לזמוש. לבגדד, בינתיים, אי אפשר לנסוע.


מימין: כידונן תלת פסי צהוב שוליים. משמאל: כידונן תלת פסי. צילום: עמוס כרמי, משתלת שתיל

 

לשון החותנת: תעודת זהות

  • שמו המדעי הוא כידונן תלת פסי, ובלטינית Sansevieria trifasciata.
  • השם הלטיני ניתן לכבוד הנסיך רמונדו די סנגרו מסאן-זסברו, איטלקי שחי בין השנים 1771-1710.
  • השם העממי ניתן בשל עליו הארוכים והחדים דמויי החרב.
  • המין שייך למשפחת השושניים ומוצאו ממערב אפריקה, שם משמים עליו בתעשיית הסיבים.
  • זהו סוקולנט (צמח אוגר מים), רב שנתי. הוא פורח באביב (בלבן), אך לא בצורה משמעותית. 
  • ניתן לגדלו בבית ובגינה כאחד, מומלץ בעציץ או במקום תחום בשל נטייתו להתפשט.

 

לשון החותנת: הוראות הפעלה

  • זהו אחד הצמחים הכי פופולרים בארץ, וזאת בשל נוחות גידולו.
  • יכול לגדול באור, חצי אור או בצל, בבית ובחוץ.
  • עמיד להשקיה לא סדירה (לתשומת לב חובבי החופשות). יש להשקותו רק כשהמצע מתחיל להתייבש..
  • רצוי לשתול בקרקע מנוקות
  • ניתן לרבות בקלות מקנה השורש או על ידי חלוקה.

 

אתם שאלתם, ענת עונה 

ריקי שואלת מה לעשות עם צמח "בת שבע מטפסת", שפסק לפרוח אחרי מעבר דירה מאילת לצפון.

בת שבע היא אחד הצמחים

הנפלאים לגידול בעציצים בבית ובחוץ, בייחוד בשל פריחתה השופעת (שמגיעה, שימו לב, רק לאחר מספר שנים). הצמח זקוק להשקיה מועטה, גדל בצל מלא או חלקי והוא אינו מפונק. כדאי לשים לב לנושאים הבאים: 1.בת שבע רגישה לרמת האור. אם תנאי האור אינם טובים מספיק היא לא תפרח. 2. כמו לבני אדם, לצמחים לוקח זמן להסתגל לסביבה חדשה.

יש לכם שאלה לענת? שלחו אותה לאימייל madmony.a@gmail.com וענת מדמוני תענה על שאלות נבחרות.

 

 


 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
כידונן תלת פסי
צילום: עמוס כרמי, משתלת שתיל
כידונן זהוב שוליים
צילום: עמוס כרמי, משתלת שתיל
ענת מדמוני. בעצם היא ד"ר ליערנות
צילום: אפרת שליטא בונדי
לאשה בפייסבוק
מומלצים