מעלה צביה: לעולם בעקבות הרוח

"אנחנו חלוצי הניו אייג‭,"'‬ טוענים ותיקי היישוב הקהילתי מעלה צביה שלמרגלות הר כמון בלב הגליל. היישוב, 95 משפחות, חוגג עתה 22 שנה לעלייתו לקרקע, ומייסדיו עדיין זוכרים איך התגוררו תחילה בשבעה קרוואנים רעועים בקיבוץ נטוש.

באמנת מעלה צביה נכתב "יישוב יהודי-ישראלי בדרך האימן‭."‬ האם האימן היא תנועה רוחנית, או כת? זהו נושא הנתון לפרשנות. לא מעט סיפורים, רכילויות ודעות קדומות נקשרו בדרך החיים של תושבי המקום, מה שהפך אותם לחרדים מאוד לפרטיותם. חשדנותם במבקרים חיצוניים עדיין ניכרת בעוצמה, אבל משהו בכל זאת זז שם בכל הקשור לאירוח זרים.

מעלה צביה מנציח את שמה של צביה לובטקין, ממנהיגות מרד גטו ורשה וממקימי קיבוץ לוחמי הגטאות. אחרי שנים שהיישוב היה נעול על בריח בפני מבקרים זרים, נפתח באחרונה צוהר לאורח חייהם של התושבים, שמתירים היום סיורים מודרכים לקבוצות קטנות. שיטוט במרחבים הירוקים מגלה תצפיות נוף מרחיבות נפש, בריכות מים נסתרות, גינות קסומות, עצי פרי עבי גזע, מרכז מוזיקה, מספרי סיפורים, הילרית, יקב אורגני, קונדיטוריה משובחת ועוד הפתעות קטנות.

תצפיות נוף מרחיבות נפש (צילום: רוני שיצר)

פעמון לגירוש אנרגיות

"אנחנו דוגלים בחיי קהילה משותפים מתוך העיקרון של 'חייה ותן לחיות‭,"'‬ אומרת רותי בן יעקב, מזכירת מעלה צביה. איתן רוזנברג, מעצב גנים אקולוגיים ומתכנן היישוב, משלים את דבריה: "מדובר בתהליך מתמשך של ניסוי וטעייה, שדורש תחזוקה שוטפת ועדכון מתמיד‭."‬

לדברי תושבי המקום תפיסת העולם של האימן מיושמת בדרכי ביטוי שונות, כשאיכות הסביבה היא ערך עליון. הם גם מעורבים בפעילויות התנדבותיות ביישוב ומחוצה לו. הילדים פעילים בתנועת הנוער "תבנית השלום‭,"‬ המשותפת ליישובי הסביבה, ערבים ויהודים. היישוב גם שותף בשיקום פארק נחל צלמון הסמוך, בסיוע ילדי ראס אל-עין הבדואים.

"במעלה צביה לכל צבע יש משמעות ודבר אינו נוצר במקרה‭,"‬ אומר רוזנברג. "את האקולוגיה מסמל הצבע הצהוב. כל פינה בעיצוב הסביבה ביישוב נולדה מתוך מחשבה מה חשוב ומה פחות, איך ניתן לפעול על פי חוקי הטבע הבסיסיים בהרמוניה, ומהי ההשפעה האנרגטית של הצמחים השונים על בני אדם‭."‬

ב"גן המרקיזה הקטנה" פזורים מתקני השעשועים של הילדים, שנבנו על ידי חברי היישוב מפסולת שנמצאה בסביבה. במרכז הגן משטח דשא תחום בארבע פרגולות עץ ולכל אחת שם המייצג את יסודות הטבע - אוויר, מים, אדמה ואש. אלה באים לידי ביטוי במאורת האריה השואג, קן העיט, מחילת הנחש וביתו של השור. בכניסה לגן בולט שלט מצויר ומקורי, שבו מבקש הדשא בנימוס שיניחו לו לנוח בימי א'. ‬

בפינה מסתורית אחרת מזדקר מתוך גינה יפהפייה מגדל פעמון מעץ כחול שמזכיר פעמוני כנסיות. למה הוא שם? רוזנברג עונה שמתנדבים מן היישוב מצלצלים בפעמון בכל בוקר וערב כדי לגרש את האנרגיות השליליות. אתר ההתכנסות המרכזי ביישוב, שמתצפת על נוף בראשית, מוקף עצי פקאן, שקמה ותאנה, וביניהם בריכות מים עטורות צמחייה שדגי קוי ונחשי מים שוחים בהן.

לא תיתקלו בדרך בפחי אשפה, מתוך התפיסה שכל אחד כאן אחראי לניקיון הפנימי והחיצוני שלו. ואכן, תמונת הטבע המתקבלת בשטחים הציבוריים של מעלה צביה היא של ירוק עז מנוקד בפרחים צבעוניים וטובל בניקיון מופתי.

"השפעה אנרגטית של הצמחים" (צילום: יפה רזיאל) 

השראה בהיכל הצלילים

תחושה של קדושה ומסתורין אופפת את הנכנסים בשערי היכל המוזיקה של חברי היישוב, שנגינה אינה זרה לחלק ניכר מהם. קודקוד המבנה מעוטר בתווים ממוסגרים בסמלים שונים, ובגינה המטופחת מונחים גזע עץ זית עתיק וגיטרה ענקית מפוסלת מחלוקי נחל. באולם המרכזי מונחת מצבת אבן מלאה בחלוקי נחל, מול קיר אבן שממנו נשפך מפל. הקירות צבועים בתכלת המסמלת גדילה, והם מעוטרים בציורי קיר בעלי משמעות רוחנית.

סמוך להיכל הצלילים נבנה בין השיחים אוהל אינדיאני המשמש להתכנסות ולהקשבה למספרי סיפורים. המוזמנים מתיישבים על שטיחים ועל פופים, באווירת שאנטי מתבקשת.

באחת הפינות הירוקות, תחת עץ אגוז, מוזמנים המטיילים לחלוק כבוד לאישה האמיצה שעל שמה הוקם היישוב, צביה לובטקין. המצבה עשויה ענפי עץ משורגים. בקופסת עץ מונחת, לעיון, הביוגרפיה של לובטקין לצד מחברת לרישום הגיגים ורעיונות, לאלה שההשראה תוקפת אותם באתר המיוחד הזה.

הקוראת בארגז החול

בקצב איטי צומחים במעלה צביה עסקים קטנים ואיכותיים. המקורי שבהם הוא ללא ספק זה של ההילרית והכירולוגית מעיין בן אריה. מי שלא שיחק די בבובות בילדותו, ומעוניין לפצח את רזי האישיות שלו, מוזמן אליה. את השיטה שלפיה היא רואה לנבכי נפש האדם פיתחה בן אריה בעצמה: המטופל בוחר בובות מיניאטוריות מארונית גדושה יצורים קסומים מכל העולם, ומניח אותן בארגז חול. פענוח האישיות מתבצע על פי הבחירה הלא מקרית של הבובות, ומכאן כל אחד מוזמן להתפלש איתה בין גרגרי הנפש כרצונו. לתיאום פגישה: טל' ‭.050-5489488‬

ענת גלעד המירה לאחרונה את עיסוקה כמנהלת חשבונות באפייה. בקרוב היא תגיש את המאפים בבית קפה קטן שהיא מקימה בכניסה ליישוב. בינתיים היא פועלת מתוך קונדיטוריה מאולתרת, שהריחות הנודפים ממנה מגרים את מיצי הטעם. היא מוכרת מיני קישים עם גבינות משובחות, עוגות שמרים, עוגיות ופצצות קלוריות גדושות שוקולד, חמאה ושמנת. ניתן להזמין אצלה מאפים לאירועים, הביתה, לחדרי אירוח, או להשתחל בין התנורים ולנבור במקרר העמוס שבבית המאפה שלה. פתוח כל יום בין ‭09:00‬ ל‭,13:00-‬ שישי עד ‭.14:00‬ טל' ‭.04-6619165‬

הדשא נח (צילום: יפה רזיאל) 

יניב קמחי, איש הייטק וממקימי היישוב, חבר לאגרונום איתן רוזנברג ולעו"ד יצחק אברמוב, ואת אהבתם ליין חיברו השלושה ליקב בוטיק אחד בשם "אסנס יינות מהות‭."‬ הם עובדים בדרך הניסוי והטעייה, מבקרים ביקבים בעולם, נעזרים בספרות מקצועית ובייננים איטלקים. את הענבים האורגניים הם מגדלים על צלע הר כמון, אצל הכורם בועז בן יעקב. היקב (לא כשר) מנפיק ‭5,000‬ בקבוקים בשנה של יינות קברנה ומרלו, ויש גם גראפה וליקר פסיפלורה. מחיר לבקבוק: 60 שקל. לתיאום מראש: טל' ‭.04-6619058‬

ויש גם: סיורים בקבוצות מלווים בהרצאה: טל' ‭04-6619153‬ (רותי). סיורים בגוון אקולוגי במעלה צביה ובגליל בכלל: טל' ‭050-7984333‬ (איתן). הפקת אירועים לקבוצות, כולל סיורים, ארוחה, קונצרט ומספרי סיפורים: טל' ‭054-4980283‬ (אתי).