"כך עשיתי אקזיט מהסטארט-אפ ההריוני שלי!"

מכירים את האנשים האלו שמכורים למכון כושר ולפעילויות ספורטיביות? אלו שאת מרבית זמנם הפנוי מכלים בין המכשירים, המשקולות או סתם בריצה בפארק הירקון. איזה מעצבנים הם, אה? איך הם שמים לך מראה מול הפרצוף בה משתקפים הן עצלנותך והן אלפי התירוצים שאת מתרצת לעצמך על למה לא ללכת גם היום למכון: העבודה, הילדים, סתם עייפות, אין לי נעלי ריצה טובות, עוד לא קניתי תלבושת נאותה למכון ועוד כהנה וכהנה.

גם אני הייתי שם. במשך שנתיים לא הזזתי שריר בגלל פריצת דיסק קשה בגב. בעיקר ריחמתי על עצמי ועל מר גורלי ותיעלתי את כל האנרגיות הפנויות שלי לקנאה בכול אלו שבמקום להימרח על הספה הנוחה מול הטלוויזיה רצים, מתחטבים, מזיעים ומרגישים הכי בריאים בעולם. חודשים הייתה לי משימה ברשימת המטלות היומית – להירשם למכון – הו כה פשוט והו כה בלתי ניתן לביצוע. ואז נכנסתי להיריון עם הילד השלישי ונתתי לעצמי את הפטור האולטימטיבי – אני בהיריון, לא צריך להתאמן, אסור לי בכלל להתאמן, יש לי 9 חודשים של מצפון שקט. איזה כיף.

עוברים החודשים הראשונים, עושים את כל הבדיקות ההכרחיות (הכול תקין ברוך השם) ואז, בין היתר, מתחילים להשמין, להתחצ'קן ולהתנפח וברכבת אקספרס מגיעות המחשבות על מה יהיה אחרי הלידה? איך אצליח להוריד, כבר בפעם השלישית, את כל הקילוגרמים העודפים? איך אצליח להכניס עצמי למשטר אימונים עם תינוק בן יומו בבית? משהו בפנים רתח ובעבע והוביל אותי למסקנה שבניגוד לכל התירוצים שתירצתי לעצמי אני צריכה לחזור להתאמן כבר בהיריון עצמו וזאת על מנת שיהיה לי הרבה יותר קל אחרי הלידה.

מירב הראל. ונשאלת השאלה: האם כך צריכה להיראות אישה אחרי לידה? צילום: עדי אדר.

איפור: אריה פסח. צולם במכון גרייט שייפ, נאות אפקה

הדרך היחידה בה יכולתי לבצע זאת בפועל היא לקחת עזרה ולהתאמן עם מאמן אישי. ברגע שקובעים עם מישהו, עם איש מקצוע, אין יותר תירוצים, אין להגיד 'אולי מחר?', הוא נמצא שם ומחכה לך וזה עולה כסף. לא שהיה לי כסף מיותר "לבזבז", אבל החלטתי שאין מחיר לבריאות שלי ושאני בסך הכול צריכה להיכנס לתלם, ללמוד מה מותר בהיריון ומה אסור, מה הדגשים, למה צריך לשים לב ואח"כ אני אמשיך לבד.

הדרך לאימון הראשון עם המאמנת חקוקה בראשי עד היום. בחוץ הייתה סערה מטורפת, מכל עבר עפו עלי עלים וענפים, גשם זלעפות ירד והרוחות שרקו ללא הפסק. לא היה מצב בחיים שאני אוציא את חוטמי מהבית באותו יום, אלמלא קבעתי עם המאמנת. חודש וחצי התאמנתי איתה פעמיים בשבוע וכמו גדולה נכנסתי לתלם. זה היה שווה כל גרוש! הצלחתי לשמור על המומנטום והמשכתי להתאמן, שלוש פעמים בשבוע, בלעדיה.

ככול שעברו השבועות ובטני הלכה ותפחה, גברה התעניינותה של הסביבה בי ובבטני. אנשים הוקסמו מהבחורה ההיריונית שמגיעה באדיקות למכון ומתאמנת כמעט כאילו אין לה כרס ענקית. הנשים חייכו אלי (שזה לצערי לא קורה בד"כ) והבחורים הנשואים חלקו איתי את ניסיונם האישי עם נשותיהם שהיו בהיריון ואת מאבקיהן לאחר הלידה במשקל העודף. כמעט כולם שאלו אותי אם זה לא מסוכן ואם אני לא מזיקה לעובר וציטטתי בשמחה את הרופא שלי שאמר שכל עוד ההיריון תקין ללא בעיות רפואיות וכל עוד אני קשובה לגוף ושומרת על המגבלות, אפשר ואף רצוי לשמור על כושר גופני במהלך ההיריון, כמו שאומרים – היריון זו לא מחלה.

מה אגיד ומה אומר, הגוף המתחטב לו לאיטו, הגב שהפסיק לכאוב, המחמאות ("איזה מדהים את נראית!"), שהגיעו על בסיס יומי מכל עבר והחיזוקים מהסביבה הקרובה והרחוקה גרמו לתחושה עילאית והעניקו לי מוטיבציה מטורפת להמשיך הלאה ולא להתייאש. הפוך על הפוך, כנגד כל הסיכויים והתירוצים – העייפות, הילדים, הכבדות, הצרבות, הבחילות, הבצקות, הרחמים העצמיים (שהם לא מעטים בחודש התשיעי להיריון), כנגד כולם המשכתי להתאמן עד ליום בו ילדתי.

הדובדבן שבקצפת היה המשקל – מתחילת החודש השמיני ועד ללידה לא עליתי בכלל במשקל! המשכתי להקפיד על תזונה נכונה, מאוזנת ובריאה ובשילוב עם האימונים הגופניים הגעתי ללידה עצמה הכי בריאה וחזקה שהייתי אי פעם. אה כן וגם כוסית- לא פחות חשוב. נראיתי והרגשתי פשוט מעולה בתקופה שאנו הנשים מרגישות הכי כבדות והכי לא סקסיות.

בחודש התשיעי, מתוך ראייה קדימה, נרשמתי למכון כושר המפעיל שירותי בייביסיטר בבקרים וכשתינוקי היה בן שבועיים הגענו יחדיו למכון. ממש צמד חמד. אני הלכתי על ההליכון והוא היה עם הבייביסיטר המקסים והקשוב. אחרי 6 שבועות קיבלתי מהרופא אוקי וחזרתי להתאמן ללא מגבלות. תוך חודשיים ירד כל המשקל מההיריון! נראיתי מעולה, זמירות כגון "מה? ככה נראים אחרי לידה שלישית?" נשמעו מכל עבר ונעמו לאוזני. הרגשה מדהימה. מבחינתי מדובר בסטארט-אפ. סטארט-אפ מוצלח, כזה שמממשים בו את כל האופציות. הפכתי להיות אחת מהמעצבנים האלו שקינאתי בהם כל כך הרבה שנים. מעצבנת מעצבנת, אבל נראית מעולה...

לכל הפוסטים של מירב הקליקו כאן

מה מחכה לכם השבוע בגיליון לאשה? הקליקו כאן כדי לגלות