שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    קרייטון: לוחם למען הספק
    הסופר מייקל קרייטון, שהלך לעולמו ביום שלישי, לא זכה בחייו להערכה רבה מצד מדענים. אך למרות אי-הדיוקים שבספריו, קרייטון תרם רבות למדע. הוא ניסה להחזיר למדענים את הענווה והספקנות, שבלעדיהן מדע לא יכול להתקדם. פרידה

    הסופר מייקל קרייטון הלך לעולמו ביום שלישי, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן. מותו הוא אבידה גדולה למדע, אך באיזה מובן?

     

    בעשר השנים האחרונות יצא קרייטון נגד כמעט כל מוסכמה קיימת במדע. הוא סירב לתמוך בתיאוריית ההתחממות הגלובלית, וטען שוב ושוב כי לא קיימים מספיק נתונים לקביעה הנחרצת שבני-אדם הם האחראים להתחממות. בספרו State of Fear, שפרסם ב- 2004, הוא יצא נגד "מגני הסביבה" והציג אותם שוב ושוב באור נלעג, עם הוספת מראי-מקום והפניות למאמרים מדעיים רציניים. הספר נידון בקיתונות של רותחין על ידי הקהילה המדעית, וזכה בתואר רב-מכר, המוצמד אוטומטית לכל ספריו של קרייטון.

     

    עוד ב"הידען": מכשיר חדש ימדוד דינמיקה של כימיקלים ברקמות חיות

     

    ארבע שנים לפני State of Fear, פרסם קרייטון את "טרף" (Prey), בו מתוארת להקה של יצורים ננו-טכנולוגיים המקבלת חיים ותבונה משל עצמה. כמו הדינוזאורים
    של פארק היורה, גם להקת היצורים הזו מחליטה לצאת כנגד בני-האדם. אמין? לא במיוחד. מפחיד? מאד. לפני שנתיים יצא לאור ספרו האחרון "הלאה" (Next), המתאר את ההשלכות הקיומיות של ההנדסה הגנטית על חיינו. אחת התגליות המרתקות ביותר בספר היא של גן הבגרות, המרפא את אחד הגיבורים מהתמכרותו מסמים. בסיפור, מתפשטות החדשות על תרופת הפלא לכל עבר, אך בסוף מסתבר כי הגן גורם להזדקנות מהירה, והגיבור מת תוך זמן קצר.

     

    מייקל קרייטון זיהה את נקודת השבר בין הציבור למדענים, את הפחד וחוסר האמון, וידע לנצל אותה היטב. התסריטים שלו מנופחים מעבר לכל פרופורציות, במקרים רבים, ומתארים מקרים ותרחישים שרחוקים מלהיות סבירים. זו הסיבה שרבים בקהילה המדעית סלדו מספריו וראו בו לא יותר מפרובוקאטור זול. אבל האמת העגומה היא שקרייטון ניסה להחזיר את הענווה למדע ולמדענים.

     

    עוד ב"הידען": מערכת השמש של ספוק דומה לשלנו

     

    בניגוד לדעה המקובלת מחוץ לקהילה המדעית, המדע לא מספק אמת חד-משמעית. הוא מורכב ממאות תיאוריות שחופפות זו לזו בנקודות שונות, וממיליוני מדענים שרבים ביניהם על נכונותן. הריב הבלתי-פוסק הזה בין מדענים הוא שמניב תיאוריות חדשות ומאפשר למוטט תיאוריות ישנות. הויכוחים והדיונים ממשיכים ללא הפסקה כמעט, ומוכרעים רק על-ידי ניסויים אמפיריים.

     

    ללא הויכוח הבלתי-פוסק הזה, המדע היה מתקבע במקומו ושוקע בביצה הדוגמטית של האמת המוחלטת. מייקל קרייטון ידע את כל זה וראה שבמקומות מסוימים במדע הויכוח כבר אינו קיים כמעט. ההתלהבות מתחום הננו-טכנולוגיה סוחפת מדענים רבים מעל רגליהם, והם מסרבים לחשוב על ההשלכות של חלק מהניסויים שהם עורכים. זני צמחים מהונדסים גנטית מתחילים כבר בימינו להציף את העולם, על אף שאיננו יודעים בוודאות את תכונותיהם המלאות. אנו מניחים שהם לא רכשו תכונות חדשות של רעילות – וזה מספיק לנו לעת עתה. אפילו ההתחממות הגלובלית הפכה להיות דוגמה שגורה בפי "מגני הסביבה", וקשה למצוא מדען מכובד המוכן להסתכן בחרם מצד הקהילה המדעית ולהתנגד בפה מלא לתיאוריה הזו.

     

    בסופו של דבר מילא קרייטון פונקציה חיונית מאין-כמוה. הוא שמר על הווכחנות במדע, על החשש הבריא מהשלכות הטכנולוגיה והזכיר את העונש הנופל על אלו החוטאים בחטא הגאווה והיהירות. אמת היא שספריו מבוססים על מדע רעוע, לקוי ולא-מדויק, אבל יש להם אפקט אחד שאי-אפשר להתכחש אליו. כשאתה מסיים ספר של קרייטון, אתה עוצר לרגע וחושב על הכל מחדש. ובלי זה, המדע לא היה יכול להתקיים. יהי זכרו ברוך.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ג'ון מייקל קרייטון 1942 - 2008
    צילום: AP
    לאתר "הידען"
    מומלצים