אודינזה - שמים פס על הגדולות

מאז ומתמיד, כשקבוצה לבושה בצבעי זברה התבססה בצמרת הליגה האיטלקית בחלוף רבע עונה והחלו הדיבורים על סקודטו, זו הייתה יובנטוס. כרגע, הגברת הזקנה אמנם בדרך למעלה, אבל באופן מפתיע משהו, כשמזכירים בימים אלו 'ביאנקונרי' ו'פסגה' באותה נשימה, מתכוונים לאודינזה.

ההיררכיה במגף ברורה זה שנים, וכשקבוצות כמו מילאן, אינטר ויובה בסביבה, אף אחד לא מצפה מה'פריולאני' לגדולות. אלא שלאחרונה מתפתח שם משהו, בצפון מזרח איטליה, ששיאו בימים אלו ממש - לא סתם עוד פתיחה מרשימה של קבוצה בינונית, אלא קאדר מרשים של שחקנים תחת מאמן הרפתקן שדורס את הליגה עם כדורגל שובה עין, וקורא תיגר על האימפריות דלעיל. אודינזה 2008-2009 - אלטרנטיבה אמיתית?

צפו בניצחונה של אודינזה על קטאניה

קצת היסטוריה, בשחור-לבן

מועדון הכדורגל של אודינזה נוסד ב-1896 בעיר אודינה שבמחוז האוטונומי פריולי-ונציה ג'וליה, והוא הוותיק מבין המועדונים המשתייכים כיום לליגה הראשונה. ב-1950 העפילו ה'זברטה' לראשונה לסרייה A, ומאז, במשך עשרות שנים התנדנדה הקבוצה, שמעולם לא זכתה באליפות איטליה (הישג שיא - מקום שלישי, 1998), בין הליגה הבכירה לליגת המשנה, עד שבשנות התשעים ביססה את מעמדה כקבוצת מרכז טבלה טיפוסית (גם ללא רוני רוזנטל, שאמור היה לעבור לשורותיה בתחילת העשור הקודם).

עונת 2000-01 נראתה מבטיחה אחרי פתיחה מצוינת שכללה ניצחונות מרשימים על יובנטוס ואינטר, אך הקבוצה נקלעה למשבר רציני ולוצ'אנו ספאלטי, שמונה למאמן במרץ 2001, הציל אותה מירידה. ספאלטי הלך, חזר, ובסוף 2003-04 הוליך את אודינזה למוקדמות ליגת האלופות.  

לוצ'אנו ספלטי. מהארכיטקטים של הפרויקט באודינה (AFP)

משם נטל את המושכות סרסה קוסמי, מאמן הזוי משהו, שהצעיד אותה להישגה הגדול ביותר עד היום - מקום במפעל היוקרתי מכולם, בפעם הראשונה בהיסטוריה. הפתיחה הייתה מרשימה, עם 0:3 גדול על פנאתינייקוס, אלא שאודינזה כשלה במשימתה להעפיל לשמינית הגמר והתמונה שנחקקה בזיכרון מהופעת הבכורה שלה בצ'מפיונס היא של קוסמי, שבסיום משחק ההפסד לבארסה בקאמפ-נואו ניגש לרונאלדיניו בבקשה לחתימה. בשביל הילד, נו.

מאז ההופעה הזו באלופות, חלפו כבר שלוש שנים. לבמה המרכזית אודינזה עוד לא חזרה, קוסמי הוא היסטוריה רחוקה, והביאנקונרי השתנו מקצה לקצה. אם ב-2005-6 הם נחשבו לאפיזודה חולפת, כיום הם מאיימים להצטרף לחבורת הגדולות של איטליה. על ההצלחה אחראי, תתפלאו, דווקא המאמן, פסקוואלה מרינו.

את הפריצה הגדולה שלו עשה מרינו, 46, לפני כשלוש שנים, עת הוליך את קטאניה חזרה לסרייה A אחרי 20 שנה. בעונה העוקבת הוא המשיך להדריך את הסיצ'יליאנים, אלא שהתפרעות בדרבי מול פאלרמו, שגררו עונש רדיוס קשה, העיבו על פתיחת עונה נהדרת וקטאניה נקלעה למאבק הישרדות. מרינו הוביל את הרוסצורי לחוף מבטחים, ורק אז, כמו בוקר קלאסי, פנה לדרכו. לאודינה.

וינצ'נזו יאקווינטה. כמעט אותה חולצה - הקבוצה שונה (AFP)

ההגנה הכי טובה היא באמת ההתקפה

העונה ההתקדמות נמשכת ובענק. בחלוף עשרה מחזורים הזברות מדורגים במקום השני, מרחק נקודה מהמוליכה מילאן, כשבאמתחתם מספר שערי הזכות הגבוה בליגה ומאזן השערים הטוב ביותר (8:19). ככה זה כשיש לך חמישה חלוצים מצוינים, ומאמן הרפתקן אחד.

באודינזה הנהיג מרינו מערך התקפי במיוחד, 4-3-3, כששניים מהחלוצים בורחים לכנפיים ודואגים, מלבד למלאכת הכיבוש, גם ללחץ בלתי מתפשר על הגנת היריב. מאמן נבחרת איטליה, מרצ'לו ליפי, התרשם וגנב למרינו את החוד בשלמותו לסקוואדרה אזורה שלו. וכששלושה חלוצים מתוך חמישה בסגל אלופת העולם מגיעים מקבוצה אחת (וניתן לומר שגם המגן, דוסנה), קצת קשה לטעון שלא מדובר בקבוצה גדולה.

טריו הסקוררים - פפה, די נטאלה וקוואליארלה (AP)

מאמן איטליה דאז, רוברטו דונאדוני, חולל מהפכה בסגל ולא יכול היה להתעלם מהחלוץ האיטלקי הטוב ביותר באותה העת. די נטאלה הפך למנייה בטוחה בהרכב לצד לוקה טוני, וזומן גם ליורו האחרון על תקן שחקן הרכב, כשמלך שערי הסרייה A, דל פיירו, רק מגבה אותו מהספסל. די נטאלה אמנם לא כבש בטורניר, ואף החמיץ פנדל מכריע ברבע הגמר מול ספרד, אך סימן 'וי' על טורניר גדול ראשון במדים הכחולים (גם היום, אגב, טוני ודי נטאלה הם שני החלוצים היחידים הבטוחים בסגל ובהרכב נבחרת איטליה עם כל משחק) ובעצם זכה סופסוף לגמול על שנים של עבודה קשה.

די נטאלה. מככב גם במדי הנבחרת (AFP)

פפה (25) נחשב לפוטנציאל ענק כבר בקליארי, אלא שבסרדיניה לא פרע את השטרות וכבש שלושה שערים בלבד ב-36 משחקים. תחת מרינו הוא פורח, וגומל לאיש על הקווים לא רק בחלק ההתקפי, אלא גם באספקט ההגנתי עם עבודת לחץ נפלאה וכיסוי נרחב של שטחים בחצי המגרש של היריב. זה מה ששבה את מאמן הנציונאלה, ליפי, שזימן את החלוץ לשני המשחקים האחרונים של האזורי ושיתף אותו למשך 180 דקות.

למעשה, צירופו של פפה והפיכתו לחלק אינטגרלי בנבחרת הוא התמורה המשמעותית היחידה שעשה ליפי עד כה בסגל, לשביעות רצונם של התקשורת והאוהדים. "הוא שחקן נפלא. יש לנו מחליף לקאמורנזי", העיד 'פול ניומן האיטלקי' על השחקן, המוצב לא אחת כקיצוני, בדומה לשחקנה של יובה. "אני אוהב אותו מאוד. הוא תוקף וגם מכסה נהדר בכנף. יש לו איכויות רבות ובעיטה טובה".

סאנצ'ס וקוואליארלה. יש עתיד באודינזה (AP)

זמן מבחן

ההתקפה, כאמור, היא החלק החזק של אודינזה, אך אין לפרש מכך שההגנה היא נקודת תורפה. השוער הסלובני, סמיר הנדנוביץ', מציג העונה יכולה מצוינת, ולפניו מוצבים שני בלמים צעירים מעולים - פליפה הברזילאי (24) המחוזר ע"י יובנטוס, וכריסטיאן ספאטה הקולומביאני בו מעוניינות מספר קבוצות מהפרמייר ליג (עוד בהגנה: דומיצי, קודה ומרקו מוטה, קפטן האזוריני ששיחקו מול המקבילה מישראל בחודש שעבר). אגב, ספאטה זוכה להערכה רבה במולדתו, בייחוד לאחר שבמשחק מוקדמות המונדיאל מול פרו שיחק יותר ממחצית עם שבר בעצם הלחי.

גוקאן אינלר. קשר נבחרת שוייץ מבריק גם בליגה האיטלקית (AP)

בקישור בולטים הפליימייקר גאטנו ד'אגוסטינו וכמובן גוקאן אינלר, השוויצרי ממוצא טורקי. אינלר ניחן בראיית משחק מצוינת, פיזיות ובעיטה אימתנית ממרחק, וגם הוא מבוקש מאוד באנגליה. המנהל המקצועי של אודינזה, פייטרו לאונרדי, כבר הצהיר: "הוא לא הולך לשום מקום. הוא חלק מהפרויקט שלנו". את כל אלו הצליח מרינו לחבר לקבוצה נהדרת שיודעת את העבודה בשני עברי המגרש, והיא מגלה העונה אופי אמיתי.

עד כה ספגו ה'פריולאני' הפסד ליגה בודד, ובמחזור האחרון הם חזרו מפיגור ביתי לשוויון מול ג'נואה המרשימה, כשלקראת הסיום כמעט והפכו את הקערה על פיה. התצוגות המרשימות לא פוסחות על גביע אופ"א, שם מדורגת אודינזה במקום הראשון בבית 4 עם מאזן מושלם, אחרי ניצחונות על טוטנהאם וספרטק מוסקבה, ברוסיה.

פלורו פלורס מאודינזה. הגיע הזמן לקפוץ מדרגה (AP)

עושה רושם שהעונה אודינזה בנויה כקבוצה גדולה לכל דבר ועניין. שחקניה הם ברגים חשובים בנבחרת, היא מייצאת שחקנים אל מחוץ לאיטליה, משאילה לא מעט מהנמנים על סגלה (כמו שעושות יובה ומילאן, למשל. ע"ע לאנג'לה המצוין, לו אין מקום בסגל), מחזיקה כמה כשרונות צעירים (הבולט הוא מאוריסיו איסלה, הפנטזיסטה הצ'יליאני), וכיאה למעמדה המתחזק אפילו הקימה אתר אינטרנט חדש ומרשים, הראשון באיטליה (בתחום הספורט) הכולל ערוץ טלוויזיה המשדר ברשת 24 שעות ביממה, בחינם.

עם זאת, התקשורת האיטלקית מקדישה תשומת לב בעיקר ל"גדולות", וניתן לומר שהיא מתעלמת מהישגי הביאנקונרי, המדורגים במקום השני להזכירכם, אולי מתוך הנחה כי מדובר בפורמה זמנית. מרינו יצא כנגד ההתנהלות הזו ולאונרדי גיבה:"אנחנו זוכים ליחס קר מהתקשורת הארצית. לפחות התקשורת המקומית מחבקת". אז מה בכל זאת חסר לה כדי להילקח בחשבון? ככל הנראה, צליחת מבחן.

זלאטן איברהימוביץ' וז'וזה מוריניו. אינטר תעצור את הריצה? (AP)

מרינו מבטיח לתקוף משריקת הפתיחה ("אם נסתגר-נחטוף"), אך לאונרדי, מצידו, מנסה לצנן את ההתלהבות ולרסן את הציפיות באומרו: "המטרה שלנו הייתה ונשארה לשרוד בליגה". היתכן והוא מביט על הטבלה הפוך? על כל פנים, אם הוא באמת מעוניין בתשומת לב תקשורתית, רצוי שמלבד ניצחון היום לאונרדי גם ייקח קצת מהאומץ של המאמן וחניכיו ויגיד למדיה את מה שהיא רוצה לשמוע.

כי אם אודינזה באמת רוצה לעשות את קפיצת המדרגה, כדאי שלפחות בעונה נהדרת כזו הנוכחית יימנע המנהל המקצועי שלה מהצהרות ברוח דפיטיזם. כמו שאומר הפתגם האיטלקי: "Chi pecora si fa, lupo se la mangia" - הנוהג ככבשה, נטרף ע"י הזאב.

אינטר - אודינזה, 15:55, ספורט 5. התקציר, כמדי שבוע, כאן אצלנו ב-ynet.