כשחברת הביטוח לא מקבלת אחריות

בני הזוג ענת וזמיר נפתלי רכשו דירה בעזרת הלוואת משכנתא. במסגרת החזרי ההלוואה החודשיים חויבו בני הזוג לשלם גם בעבור פוליסה המבטחת לטובת הבנק את מבנה הדירה ואת חייהם.

ארבע שנים לאחר מכן החלה חברת הביטוח "הכשרת היישוב" בקמפיין פרסום לפוליסה חדשה: "הפוליסה לביטוח משכנתאות שתפתח לך את העיניים". סוכני הכשרת היישוב הציעו לבעלי משכנתאות להחליף את הפוליסה שבבנק בפוליסה שלהם. "ביטול הפוליסה של הבנק", כך הבטיחו סוכני הכשרת היישוב ללקוחות - "עלינו".

בני הזוג נפתלי לא עמדו בפיתוי. הם פנו לסוכנות ביטוח של הכשרת היישוב, וחתמו על הוראת קבע ועל ייפוי כוח המסמיך את הסוכנות לטפל בהנפקת הפוליסה החדשה ובביטול הפוליסה שבבנק.

כך חלפו להן שנים רבות, עד שבבדיקה אקראית גילו בני הזוג נפתלי לתדהמתם, כי הם משלמים כל השנים פרמיות כפולות - גם להכשרת היישוב וגם לבנק. מסתבר שהכשרת היישוב הנפיקה את הפוליסה החדשה, גבתה מדי חודש את מלוא הפרמיות בעבורה, אך סוכנות הביטוח לא דאגה לבטל את הפוליסה בבנק.

יתרה מכך, בני הזוג גילו כי כשלוש שנים לאחר רכישת פוליסת ביטוח המשכנתא, נרכשה בעבורם על ידי אותה סוכנות, בהכשרת היישוב, פוליסה נוספת לביטוח מחלות קשות. הפרמיות לפוליסה זו נגבו גם הן באמצעות הוראת הקבע הקודמת.

"קל וחומר של קל וחומר"

נדהמים פנו בני הזוג נפתלי לסוכנות הביטוח של הכשרת היישוב. או אז התברר להם כי הסוכנות נעלמה כלא הייתה. הכשרת היישוב לעומת זאת לא נעלמה, אבל סירבה לקבל אחריות על מחדליה של הסוכנות שלה.

בני הזוג נפתלי נאלצו אם כן לפנות לערכאות. המחלוקת הועברה לשולחנו של השופט שאול מנהיים מבית-משפט השלום בראשון-לציון.

"המבוטחים הם שלנו", הודו נציגי הכשרת היישוב בפני השופט מנהיים. "גם הסוכנות שנעלמה אמנם היתה סוכנות שלנו, אבל לא הסמכנו אותה להבטיח למבוטחים לטפל בביטול הפוליסה בבנק".

"לטענתכם אין כל משמעות", אמר השופט מנהיים לנציגי הכשרת היישוב. "סוכנות הביטוח היתה שלוחה שלכם. המבוטחים אינם יכולים לדעת מהם גבולות ההרשאה שנתתם לסוכנות שלכם. מבחינת המבוטחים, כל התחייבות של הסוכנות היא התחייבות שלכם כחברת ביטוח. קל וחומר כאשר ההתחייבות להודיע לבנק על העברת הביטוח אליכם נעשית במסמכים בכתב.

"קל וחומר של קל וחומר, כאשר מסמכים אלה הועברו אליכם והיו מצויים בידכם כל השנים. במקום לוודא כי התחייבות הסוכנות לבטל את הביטוח בבנק קוימה, ישבתם בשקט. גם לא טרחתם להודיע למבוטחים שאתם לא עומדים מאחורי ההתחייבות שהסוכנות שלכם נתנה להם.

"הרי ברור", הוסיף השופט, "כי אילו ידעו המבוטחים שבמקביל לביטוח אצלכם ימשיך גם הביטוח שבבנק להתקיים, הם לא היו בכלל מסכימים לרכוש אצלכם ביטוח. יש לזכור שאילו קרה מקרה הביטוח, המבוטחים ממילא לא היו יכולים להיפרע משני הביטוחים בעבורם שילמו. פירוש הדבר שלא היה למבוטחים כל חפץ או תועלת בביטוח כפול".

בשלב זה עבר השופט מנהיים לדון בביטוח המחלות שנעשה ללא ידיעת המבוטחים. השופט העלה תמיהה על התנהגותה של הכשרת היישוב: "מוזר בעיני שנערך ביטוח מחלות קשות לאדם מבלי שיוחתם על טופס הצעה. חברת ביטוח שמוכנה לערוך ביטוח מבלי לראות אפילו טופס הצעה נוטלת את הסיכון שהמבוטח יטען בבוא היום שכלל לא ביקש ולא הסכים לערוך את הביטוח הזה".

עם זאת, השופט קיבל את טענת הכשרת היישוב כי כשנה לאחר עשיית הביטוח, נשלח למבוטחים, כמו לכל מבוטחיה, דו"ח שנתי שבו ניתן לראות בבירור כי לבני הזוג נעשה ביטוח של גילוי מחלות קשות. הדברים כתובים בצורה ברורה בדו"חות שהמבוטחים ללא ספק קיבלו. ניתן היה לצפות שהמבוטחים יגלו ערנות מינימלית, יתריעו על כך ויפעלו מיד לביטול הביטוח.

לאור כל אלה, השופט חייב את הכשרת היישוב להשיב לבני הזוג נפתלי את כל הפרמיות ששולמו בעבור ביטוח החיים והמבנה, ואת הפרמיות ששולמו בעבור ביטוח המחלות הקשות עד ליום שבו נתקבל אצלם הדו"ח שממנו יכלו ללמוד על רכישת הביטוח.

הכותב הוא עורך דין המתמחה בדיני ביטוח