שתף קטע נבחר

ביקורת: Fallout 3, משחק מצויין

Fallout 3, משחק התפקידים הפוסט-אפוקליפטי החדש בסדרה המצליחה, הוא פסגת היצירה, ומגדיר מחדש את המונחים "בחירה חופשית" ו-"עולם הנתון להשפעת השחקן"

אם יש משהו שהחבר'ה בחברת Bethesda יודעים לעשות, אלו משחקי תפקידים משובחים, ו- Fallout 3 הוא כנראה פסגת היצירה שלהם. Fallout 3 מגדיר מחדש את המונחים "בחירה חופשית" ו-"עולם הנתון להשפעת השחקן". הפעם, הבחירות שלכם לא מסתכמות בבחירת שורה בדיאלוג - הן ממש ישפיעו על האוכלוסיה כולה ויכריעו את גורל המושבות, כשתצאו למסע אפי ברחבי ארה"ב שנחרבה בעקבות שואה גרעינית.

 

עולם יפהפה עד דמעות ומשכנע עד אימה, קודר ומעוצב עד הפרט האחרון מחכה לכם, עם אינספור משימות לבצע - או סתם להסתובב בשטח ולנסות לשרוד. מעריצי סדרת Fallout יכולים להרגע. לא רק שהמשחק החדש הוא יורש ראוי לכותרי הסדרה המהוללת, הוא - האם נעיז לומר זאת בקול? - הטוב שבהם.

  

10 שנים אחרי

10 שנים חלפו מאז יצא לשוק Fallout 2, המשחק הקודם בסדרת התפקידים המהוללת. כשהמעריצים שמעו שחברת Bethesda היא זו שתגאל את הסדרה ממעמקי השכחה ותפתח את המשחק הבא, רבים פקפקו בתבונה שבצעד הזה. האם Fallout 3 יהיה בעצם חיקוי של Oblivion (ציון: 91), המשחק הקודם של Bethesda - רק עם רובים?

 

עוד ב-Vgames: ביקורת - Dead Space, התקף לב בקופסה

 

צילום: vgames
ובכן, הם צדקו. כלומר, המשחק באמת מרגיש קצת כמו אובליביון עם רובים, רק שהוא הרבה, הרבה יותר טוב, והוא מצליח לשמר את רוחה של סדרת Fallout למרות המעבר לתלת-ממד ולגרפיקה מרהיבה.

 

הסיפור של Fallout 3, כמו של הסדרה כולה, מבוסס על הצורך האנושי לפוצץ את עצמנו במאות פצצות גרעיניות. גם המשחק החדש מתרחש בעולם שאחרי שואה אטומית, מלא בקרינה ובג'וקים בגודל של חתול ממוצע. יופי, כאילו שהם לא היו מספיק גדולים קודם. Fallout 3 לא מתחיל כמו משחק תפקידים טיפוסי. למרות שבתחילת המשחק תעצבו דמות, הסיפור יתחיל עם לידתכם, ואז יחזיק אתכם ביד (במלוא מובן המילה) וידריך אתכם צעד אחר צעד בכל אשר תצטרכו לדעת לפני שתצאו מהכספת בדמותכם הבוגרת.

 

אושר הילדות לא נמשך זמן רב. מהר מאוד תגלו שאביכם ברח מהכספת, ועכשיו באים לעצור גם אתכם (כי כולם יודעים ש"מכספת 101 אף אחד לא יוצא, ואף אחד לא נכנס"). אתם תתחילו במסע הבריחה שלכם בעזרתה של אמטה, שאת רגשותיה האמיתיים תגלו רק בערך באמצע המשחק. ברגע שתצאו מהכספת, אתם לבדכם, ומאותו רגע תתחילו את החיפוש אחרי אביכם הנעלם. כמובן שהעלילה מסתבכת ומתפתלת, אבל אני לא רוצה להרוס לכם את החוויה. זו חתיכת חוויה שלא תרצו לפספס.

 

למרות העולם העצום שמחכה לנו בחוץ, הופתעתי לטובה מכך שהעלילה הראשית לא הולכת לאיבוד בתוך ים של משימות צדדיות. היא תמיד ברורה, תמיד קיימת ותמיד נמצאת ברקע. כמובן שלפעמים אפשר לשכוח אותה בגלל כל שאר הדברים שאפשר לעשות במשחק, אבל היא תמיד תפגין את נוכחותה כשצריך.

 

עולם ומלואו

אולי שיחקתם בהרבה משחקי תפקידים בחייכם, ואולי פגשתם הרבה משחקים שהבטיחו עולם חי המגיב לפעולותיכם - אבל בחיים לא ראיתם עולם כמו של Fallout 3. כאמור, כאן מוגדרים מחדש מונחים כמו "בחירה חופשית" ו- "עולם המושפע מבחירות השחקן". ב- Fallout 3 אין גדרות, אין 'עשה ואל תעשה', אין הכרח לעקוב בכלל אחרי העלילה הראשית כדי להתקדם במשחק ולעלות ברמות. תוכלו להתקיים רק על ציד וביזה - בלי שום צורך לעשות אף משימה בחיים.

 

עוד ב-Vgames: ביקורת - Fable 2, משחק תפקידים ל-Xbox

 

המשחק כולל מערכת שלמה של קארמה, אשר תושפע באופן ישיר מהחלטותיכם ומפעולותיכם: הדמויות בעולם בעולם יתייחסו אליכם באופן שונה, אופציות חדשות בדיאלוג יופיעו בפניכם, העלילה תקח אתכם למקומות אחרים ותקבלו גישה למשימות אחרות.

 

לגנוב רובה מנווד אולי נשמע כמו רעיון טוב, ולרצוח אותו כדי לגנוב את כלל רכושו נשמע עוד יותר טוב, אך אז הוא יעלם מהמפה. בפעם הבאה שתצטרכו תחמושת, הוא לא יהיה שם כדי להשלים את המלאי שלכם. בעלי עסקים אשר ישמעו על פעולותיכם המרשעות יסרבו לעשות אתכם עסקים וידרשו מחיר מופרז עבור מוצריהם. במקרה הזה, אפשר כמובן לחסל גם אותם ולעבור את כל המשחק כך – זו בעצם מהות הבחירה החופשית.

 

נניח שאתם צריכים חפץ כלשהו כדי להתקדם במשימה, ומצאתם את הבחור שהחפץ ברשותו. אתם יכולים לבקש ממנו, לשכנע אותו בדרכי נועם או לנסות לעבוד עליו, למלא עבורו שליחות כלשהי בתמורה לחפץ, לכייס אותו, לפרוץ לתוך מגוריו בלילה, לאיים עליו או לרצוח אותו כאן ועכשיו. כל האופציות הללו פתוחות בפניכם, וזה תלוי בכם.

 

יתר על כן, תוכלו לבחור למי להתחבר ואת מי להפוך לאוייב. למשל, במידה ובחרתם לעזור למספר משפחות תחת התקפה, מאותו רגע הן תמיד יציעו לכם מיטה לישון ותיקון נחוץ לרובה המועדף. מצד שני, תוכלו להצטרף לתוקפים, להרוג את יושבי העיירה, ואז גם להרוג את מי שנשאר מהתוקפים ולקחת את כל אשר תמצאו לעצמכם. ישנן גם פעולות שישפיעו בצורה דרסטית על העולם בו אתם חיים, וישנו אותו לתמיד. למשל, לפוצץ פצצה אטומית באמצע מושבה.

 

ללא ספק, Fallout 3 הוא לא משחק לילדים. סביבה עוינת ומלאה בקרינה, בה כל אחד נלחם כדי לשרוד, יכולה לגרום גם לאנשים הכי טובים לעשות דברים מרושעים רק כדי לעבור את היום. לי אישית זה לא כל כך הפריע, אני אדם רשע מטבעי. פוצצתי את המושבה המסכנה בלי לחשוב פעמיים, למרות התחנונים של אנשיה הסובלים ואף הבטחת פרס מצד השריף.

 

עולם מרהיב

את העולם של Fallout 3 חייבים לראות. עולם אחרי שואה גרעינית מעולם לא נראה טוב כל כך. כל סנטימטר ממנו, מחורבות ערים, דרך מערות תת קרקעיות ועד לבית הלבן בכבודו ובעצמו (או לפחות מה שנשאר ממנו) - הנופים מפורטים ועוצרי נשימה. אי אפשר לתאר במילים את התחושה, את האווירה הסוחפת ואת הקסם השובה של Fallout 3. בקושי הצלחתי לגרור את עצמי החוצה לכמה שעות כדי להקליד את הביקורת, רק כדי להפטר ממנה כבר ולחזור שוב לעולם של פולאאוט.

 

עוד ב-Vgames: ביקורת - Pro Evolution Soccer 2009

 

העולם מלא לא רק בנופים שובי עין, אלא גם בחיים, או לפחות במה שנשאר מהם. תפגשו בחיות וחרקים מוטנטיים, סופר מוטנטים (כמו ארנולד שוורצנגר על סטרואידים, כלומר על יותר סטרואידים), שורדים כמוכם וחבורות פושעים. כל אלה ישמחו לפצוע אתכם, אבל גם יילחמו אחד בשני. כלומר, אם סופר מוטנט כלשהו יפגוש בחבורה של פושעים באמצע ריצת הבוקר שלו – הוא לא יהסס לרגע לפני שיסתער עליהם. העולם של Fallout 3 התנהל עד כה מצויין בלי עזרתכם, והוא ימשיך להיות כאן הרבה אחרי שתיעלמו.

Aim, VATS, Fire!

 

ההיבט הכי מגניב במשחק היא מערכת ה- VATS, וזה בדיוק הקטע שתראו לאמא כדי להסביר לה בדיוק עד כמה המשחק הזה חינוכי. למרות שאת כל המשחק כולו תוכלו לשחק מנקודת מבט של גוף ראשון ולירות באוייבים תוך ריצה, הרבה יותר כיף להשתמש ב- VATS, שהיא בעצם אלמנט ה-RPG בתוך מערכת הלחימה של Fallout 3.

 

המערכת פועלת כמו קסם. היא לא פוגעת בלהט הקרב ולא נותנת הרגשה מלאכותית, אלא מספקת רגעים סינמטיים עם איברים מתפרקים. בכל נקודה תוכלו לעצור את הקרב, ולכוון בדיוק לעבר האייבים ולעבר חלקי גופם השונים. לאחר שתעשו את הבחירה תצפו באוייב שלכם מתפזר לחלקים קטנים, עם תצוגה מרשימה של השפרצות דם. כמובן שירי לעבר הראש יגרום את מירב הנזק, אבל גם ירי לידיים, כדי לנטרל את הנשק שלו, שימושי באותה מידה, וירי לעבר הרגליים יאט אוייבים מהירים.

 

היה מעניין לראות איך המיומנויות שלא קשורות ללחימה השתלבו בכל זאת בקרב. למשל, בעזרת ההתגנבות תוכלו להתקרב לאויב, ובעזרת הכיוס תוכלו להשאיר לו מוקש חמוש בכיס, כך שברגע שהוא יתחיל לנוע... הוא ינוע היישר למעלה. האתגר הכי גדול כאן הוא לבחור אילו מיומנויות ישרתו אתכם נאמנה.

 

למרות מה שניתן לחשוב מהתמונות והסרטונים, פולאאוט 3 הוא בראש ובראשונה משחק תפקידים. התנועה והמצלמה לא מתאימות למשחק אקשן-יריות טהור, ויש כאן עלייה ברמות, סקילים, נשקים מתבלים והתקדמות מורגשת עם הזמן. העולם אמנם פתוח לפניכם, אבל המשימות והעלילה מכוונים אתכם לאזורים שמתאימים לרמה שלכם. כמובן שתוכלו ללכת היישר למרכז ושינגטון, אך זה פשוט יגרום למותכם המיידי. תצטרכו לעבור בעיירות הרוסות, להשלים משימות עבור אנשיהן, להרוג הרבה הרבה כלבים ועקרבי ענק, לפני שתתקדמו לאוייבים אנושיים ואז לסופר מוטנטים.

 

גם הציוד שלכם יצטרך לעבור שיפור בזמן הזה - רק תזהרו לא לשבור אותו. אקדחים יתבלו וחליפות שריון יישברו, כך שתצטרכו כל הזמן לקנות או למצוא נשקים וציוד חדש וחזק יותר. המשחק שם דגש גדול מאוד על עצם החיפוש, החקירה והתגלית. הוא יעודד אתכם לנדוד למקומות מרוחקים, לערוך חיפושים במבנים נטושים ולקחת כל מה שאתם רק יכולים.

 

Fallout 3, כמו שאומרים עמיתינו באמריקה, הוא באמת 'ממתק לעיניים'. המשחק הזה פשוט נראה טוב. הנופים עוצרי נשימה, עולם המשחק עצום, הסביבה הפוסט-אפוקליפטית מרגישה מציאותית ומוחשית, והיא עוצבה עם דיוק לא אנושי ותשומת לב אדירה לפרטים הכי קטנים. הערים החרבות, העמקים הנטושים ובתי המסתור, כולם מספרים סיפור של מה שהיה כאן פעם. נדנדות שבורות ליד מבנה הרוס - כאן היה פעם גן ילדים. מסך לבן ענק ליד כמה מכוניות שרופות - כאן היה דרייב-אין.

 

לא הכל מושלם

למרות שהמשחק נראה מעולה באופן כללי, יש בו כמה פגמים. חלק מהטקסטורות לא חדות מספיק ותוכלו לראות סימני מריחה מפעם לפעם. כמובן שזה פרט מינורי לחלוטין ואפשר לפסוח עליו בקלות בהתחשב בגודלה העצום של המפה וברמת הפירוט שלה.

 

עוד ב-Vgames: ביקורת - Far Cry 2, כמעט ייחודי

 

גם האנימציות, בעיקר של דמותכם שלכם ושל דמויות אנושיות אחרות, סובלות מחוסר אמינות מפתיע. המנוע של Oblivion, שהציג דמויות רובוטיות למחצה, הגיע גם לכאן. אתם יכולים להתפעל מהיופי של המשחק - עד שתראו דמות הולכת בצורה עילגת וצולעת, ואז החוויה שלכם תהרס. שום דבר לא מצדיק את הזיוף הזה, בתקופה שבה משחקים אחרים מציגים דמויות אמינות שנראות נפלא.

 

הסאונד של Fallout 3 נוקט בגישה מינימליסטית, כי הרבה זה לא תמיד טוב. רוב המשחק שקט, מלווה במוזיקת רקע כמעט בלתי נשמעת או בקולות הסביבה. לא תמצאו כאן שירים של מיטב הלהקות – רק כמה להיטים אמריקאיים עתיקים של שנות החמישים. זה מאוד מתאים לאווירה הכללית של המשחק, לתעות בינות להריסות ולשמוע רק את צעדיכם.

 

בניגוד לאנימצית הדמויות, כשזה הגיע לדיבוב - לא חסכו במאמצים. כל הדמויות במשחק מדובבות, והשחקנים עושים עבודה יוצאת מהכלל. לא רק שכל הדיאלוגים מוקלטים - חלקם אפילו מוקלטים פעמיים, כי הרי את כל המשחק תוכלו לעבור כגבר או כאישה, וכך ישתנו תגובותיהן של דמויות מסויימות אליכם.

 

השורה התחתונה

אין הרבה משחקים כל כך סוחפים, כל כך משכנעים, שמצליחים להעביר כזו אווירה כמו Fallout 3. פשוט תענוג לשחק בו, ותמיד יישאר לכם טעם מתוק של עוד. הוא מציע סיפור

עלילתי מצויין יחד עם החופש לעשות כל דבר, מערכת קרב ייחודית, גרפיקה ועבודת סאונד ברמה גבוהה. זה משחק שימכר אתכם כמו קראק, ויעניק לכם עשרות על גבי עשרות שעות של הנאה. בשנה מלאה במשחקים טובים עד מצויינים, אם יש משחק אחד שמתקרב לשלמות – הרי זה Fallout 3.

 

הטוב

  • גרפיקה ועיצוב אומנותי מעלפים
  • חופש בחירה מוחלט לעשות כל מה שתרצו – מתי שתרצו
  • תשומת לב מדהימה לפרטים הכי קטנים
  • הרבה הרבה מה לעשות
  • מערכת ה- VATS עובדת מעולה, ותדהים אתכם במיתות ספוגות דם
  • אווירה פשוט פנטסטית

 

הרע

  • לפעמים מרגיש יותר מדי כמו Oblivion
  • מערכת הקרבות, מחוץ ל- VATS, טעונה שיפור
  • האנימציות של הדמויות לא מציאותיות במיוחד

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים