שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חמודי, תביא לאמא ואבא את הג'וינט
    יש ילדים שיודעים שיש סיגריות ויש גראס. לא מעט אנשים ממשיכים לעשן סמים קלים גם כשהם הופכים להורים. חלקם לא מסתירים את זה מהילדים - בתנאי שלא ילשינו לגננת

    "לילה אחד התעוררה דנה משנתה. היא הריחה משהו מוזר באוויר, אז היא הלכה במסדרון לחדר הוריה‭' .‬מה זה, אמא‭'?‬, שאלה דנה. 'את ואבא מעשנים סיגריה‭'?‬ 'לא, מתוקה‭,'‬ אמרה אמא. 'זה ג'וינט. זה עשוי ממריחואנה‭."'‬ (מתוך ספר הילדים האמריקאי "זה רק צמח‭,"‬ מאת ריקרדו קורטס. גרסה עברית כאן).

      

    רוב הילדים גדלים עם כמה תובנות בסיסיות ובלתי ניתנות לערעור על העולם. מאוחר יותר הם אולי יכפרו בחלק מהאמיתות המוחלטות הללו, אבל בינתיים מדובר באקסיומות ברורות כמו השוקו של הבוקר ושנת הצהריים בגן חיה: אמא הכי יפה. אבא הכי גיבור. שניצל ופירה זה יאמי. סמים זה פויה.

     

    אלא שיש, מתברר, גם ילדים שלומדים דברים קצת שונים על העולם. קחו למשל את דנה, אותה ילדה סקרנית שמריחה "משהו מוזר‭."‬ אחרי שאמא מסבירה לדנה מה זו הסיגריה המשונה הזו שאמא ואבא מעבירים ביניהם בעיניים אדמומיות, היא מבטיחה לקחת אותה לטיול וללמד אותה מה זה מריחואנה.

     

    ואכן, בבוקר שטוף השמש שלמחרת השתיים רוכבות על אופניים ליוסי, החבר של אמא ואבא מהקיבוץ. יוסי הוא חקלאי חרוץ: הוא מגדל תירס, אבוקדו, תותים, נענע ותאנים. וגם צמח ירוק ומוזר אחד. דנה שוב סקרנית, ויוסי מסביר לה שאת פרחי הצמח הזה אוכלים ומעשנים חברים שלו, כי זה גורם להם "להרגיש שמחים‭."‬ דנה הנלהבת מבקשת לעשן גם היא, אבל אמא ויוסי ממהרים להסביר שמריחואנה זה לא לילדים. כשהיא תגדל – היא תוכל לנסות.

     

    דנה היא אולי דמות בדיונית, אבל מפתיע לגלות כמה ילדים סקרנים כמוה עשויים לגלות שאמא ואבא אוהבים לעשן משהו מוזר. יותר ויותר הורים מחליטים שזה שהם הביאו ילדים לעולם ממש לא אומר שהם צריכים לזנוח את ההנאות הישנות. בשבילם ג'וינט הוא בערך כמו בקבוק בירה בסוף יום-עבודה-ביתסידורים, בהבדל פעוט - אסור לדבר עליו בחוץ.

     

    "ב‭13-‬ השנים האחרונות הגראס נעשה חלק מהיומיום שלי, ברמה של כמה שאכטות בערב עם בן זוגי, לבד או עם חברים‭,"‬ מספרת מיכל (השמות המלאים שמורים במערכת‭,(‬ עיתונאית תל אביבית בת 46 ואם לשני ילדים, בני 9 ו‭.11-‬ "יש כאלה ששותים כוסית יין, יש שמתמכרים לטלוויזיה. אני מעשנת גראס. זה עושה לי נעים בראש, והחיסרון היחיד שלו בעיניי הוא המנצ'יז המשמין שמגיע אחר כך‭."‬

     

    והילדים מבינים מה זה?

    "הם רואים אותנו מכינים ג'וינטים ומעשנים. הם יודעים שיש סיגריות ויש ג'וינט, ויודעים גם שג'וינט זו מילה שלא אומרים מחוץ לבית, כי זה לא חוקי. הסברנו להם שאנחנו לא מעשנים הרבה ושזה לא פוגע בתפקוד שלנו או באף אחד אחר. אמרתי להם שגם הרבה מההורים של החברים מבית הספר מעשנים גראס, אבל הם מסתירים את זה. אצלנו פשוט לא רוצים להסתיר שום דבר‭."‬

     


     "הפחדה היא תחליף עלוב לחינוך". צילום: ויז'ואל/פוטוס

     

    פנאטיות טרוריסטית

    לסיפור על דנה והמריחואנה אחראי איש הפרסום והלוחם למען לגליזציה של הגראס ריקרדו קורטס ‭,(34)‬ מנהל משרד פרסום ניו יורקי. אם תשאלו אותו, אין סיבה לא להקריא אותו לילדים לפני השינה.

     

    "אין גיל מסוים לספר הזה‭,"‬ הוא מצהיר בראיון טלפוני. "אפשר לקרוא אותו לתינוקת בת השנה שלכם, היא בטוח תיהנה מהאיורים. באיזה גיל צריך להסביר לילדים על סקס? כולנו יודעים שהרבה שנים לפני שהם יתנסו בו, נכון? כנ"ל לגבי מריחואנה. הורים שמעשנים גראס יעדיפו להקריא לילדים במקום להמשיך להסתיר את הגראס במגירה ולקוות שהוא לא יתגלה‭."‬

     

    ומה עם הורים שלא מעשנים?

    "הם צריכים לקחת בחשבון שילדיהם עשויים להיחשף לגראס הרבה יותר מוקדם ממה שהם מדמיינים, כך שישיבה משותפת וקריאת הסיפור הזה הן רעיון לא רע בכלל‭."‬

     

    לקורטס אין עדיין ילדים, מה שלא מונע ממנו להקדיש זמן לספרות ילדים מקוונת. "ילדים מקבלים 'עובדות' מוטעות על מריחואנה‭,"‬ הוא מסביר. "במקום להמשיך להילחם בפנאטיות הטרוריסטית נגד סמים, צריך לשנות את השיח כך שיתקיים ישירות מול הילדים, בשפה מובנת ובגובה העיניים. אני לא מעודד צריכת מריחואנה על ידי ילדים, והספר מדגיש את זה. אני מאמין שהסבר פשוט לגבי זה שיש מבוגרים שהשימוש בצמח עושה להם טוב ישרת את המטרה הרבה יותר משקרים מבהילים על זה שעישון גראס הופך אנשים לשודדי בנקים. הפחדה היא תחליף עלוב לחינוך‭."‬

     

    ובכל זאת, ילדים שקראו את הספר לא יעשנו מוקדם יותר?

    "כשמסבירים לילדים שלך את עובדות החיים על דבורים וציפורים לא נותנים להם רשות להתנסות בזה מיידית בעצמם. המאמץ לזרוע פחד בתקווה שזה ירחיק את הילדים מסמים מובן לי, כי לא קל להודות שאנשים בוגרים נהנים מדי פעם מכוס יין או מג'וינט לפני השינה. אבל זה צריך להיות היחס לגראס, כולל הכבוד המגיע לו‭."‬

     


     "הם רואים אותנו מכינים ג'וינטים ומעשנים" צילום: ויז'ואל/פוטוס

     

    לא מתברגן

    גם בישראל, כאמור, יש לא מעט הורים שיסכימו עם קורטס. אצל יניב ‭,(31)‬ איש מחשבים המתגורר במרכז עם רעייתו ושני ילדיהם, בני ארבע ושנתיים וחצי, גראס הוא עניין יומיומי. "תדירות השימוש תלויה בעונה‭,"‬ הוא מסביר, "אבל בסך הכל זה עניין די קבוע אצלנו, ברמה של ג'וינט בערב פחות או יותר, מאז השחרור מהצבא‭."‬

     

    הסיבה, מסביר יניב, נעוצה ברצון להישאר צעיר. "זה מה ששומר עליי מלהתבגר, להתברגן‭,"‬ הוא אומר. "כאילו כל עוד אני סטלן אני בסדר, אני קול, אז מה אם יש לי כבר שני ילדים? אני עדיין מעשן ג'וינטים, אשתי עדיין כוסית, אני עוד הולך למסיבות, יש לי חברים מוזיקאים. זה עושה אותך סוג אחר של בן אדם. בעצם אני לא מכיר מישהו שלא מעשן, אז אין מי שיגיד לי שזה לא בסדר‭."‬

     

    נשמע כמו מרד נעורים שגלש מפרופורציות? ניסיון לגדל את הילדים הכי רחוק שאפשר מאיך שגידל אותם הדור הקודם? תתפלאו: גם אמא של יניב בעניינים. "היא מעשנת גראס באירועים מיוחדים‭,"‬ הוא מספר. "לפעמים אנחנו מעשנים יחד. גם ההורים של אשתי ככה. זה לא אישיו, כי אני לא נהיה מסטול מזה. זה כמו לשתות כוס בירה‭."‬

     

    וכשהפכת לאבא לא חשבת להפסיק?

    "רצו מחשבות כאלה, אבל זה לא הניע אותי לפעולה, כי זה לא פוגע בתפקוד שלי כאבא ובכלל. קרה לא פעם שעישנתי ופתאום אחד הילדים התעורר בבכי. תוך שנייה תפסתי את המקום שלי כאבא ועשיתי מה שצריך כדי להרגיע אותו. מה שכן, אני מקפיד על החוקים שקבעתי לעצמי – אני לא נוהג אחרי שעישנתי, אני לא מדליק ג'וינט ליד הילדים וכדי לעשן בבית אני יוצא למרפסת‭."‬

     

    מיכל, מצידה, דווקא נתקלה בהתנגדות מוחלטת כשניסתה לשכנע את הוריה לעשן איתה גראס. "לא היה מזיק לאמא שלי לקחת שאכטה מדי פעם‭,"‬ היא אומרת. "אבל היא שייכת לדור שחושב שיום אחד את מעשנת גראס ולמחרת את כבר מזריקה הרואין. מצד שני, אין להורים שלי שום בעיה עם זה שאנחנו מעשנים אצלם‭."‬

     

    אבל יש, מתברר, גם כאלה שמגלים את נפלאות הגראס בפעם הראשונה רק בגיל מבוגר יחסית. "זו לא משובת נעורים‭,"‬ מצהירה יאנה ‭,(47)‬ מורה למדעים המתגוררת עם שני ילדיה בני ה‭19-‬ וה‭16-‬ במושב בשרון, שהחלה לעשן גראס לקראת גיל ‭.40‬ "אני לא נוגעת באלכוהול, אז הגראס הוא סוג של לתפוס ראש בשבילי כשאני יוצאת‭."‬

     

    לא רק שהילדים יודעים שיאנה מעשנת, היא אפילו הציעה להם לנסות. "הם לא רצו‭,"‬ היא מעידה. "הם מעדיפים אלכוהול, וזה מטריף אותי. נכון להיום, כשאחד מהם חוזר עם ריח של אלכוהול ופרצוף של שיכור, זה מצער אותי הרבה יותר‭."‬

     


     "לא היה מזיק לאמא שלי לקחת שאכטה מדי פעם". צילום: ויז'ואל/פוטוס

     

    היו בעיקר הפחדות

    למרות הפתיחות, יאנה מבקשת מילדיה שלא יספרו לחברים על התחביב שלה. "החלטנו שאנשים לא יידעו, כי זה לא חוקי‭,"‬ היא מסבירה. "הגישה שלי עם הילדים היא לאפשר להם חשיפה מקסימלית, כדי להוריד מתחים ולצמצם את הסקרנות המטורפת לדעת ולהתנסות. אני תמיד אומרת להם, גם לגבי סקס, שכל מה שהם רוצים לדעת, אני פה, ושכל מה שהם רוצים לעשות, אפשר לעשות כאן, בבית. בגדול זה עובד‭."‬

     

    לא מעט הורים יבקרו את הגישה הליברלית של יאנה, אבל היא אומרת שהייתה שמחה לגדול בבית כמו זה שהיא מנהלת כעת. "עם הוריי‭,"‬ היא מעידה, "היו בעיקר הפחדות. במשך שנים חשבתי שלעשן מריחואנה ולהזריק הרואין זה אותו דבר. העובדה שהגעתי לזה בגיל מבוגר גרמה לי לא לדאוג לרגע, לא חששתי שזה יפחית את כישוריי האמהיים. זה פשוט הרגיע אותי בסוף היום ועזר לי לעבור תקופות קשות‭."‬

     

    גם אצל יריב ‭,(40)‬ בעל עסק עצמאי המתגורר במושב בצפון ואב לשתי ילדות בנות שש ותשע, הג'וינטים הם תחליף לכוס בירה. "משהו שמסובב לך טיפה ת'ראש‭,"‬ הוא מסביר. אבל למרות החיבה הלא מוסתרת לשאכטות אקראיות, ליריב גישה מעט שמרנית יותר בכל מה שקשור לילדים: הוא מקפיד לא לעשן ליד בנותיו, ומצהיר שממש לא היה מקריא להן ספר על מריחואנה.

     

    "אני לא רואה מה הערך החינוכי של ספר כזה, זה רק גימיק‭,"‬ הוא אומר. "אם כשאחת הבנות תגדל היא תספר לי שהיא עישנה אני לא אילחץ ולא אחשוב שהיא הולכת להיות נרקומנית, אבל לתענוגות האלה צריך להתפנות בשלב בוגר יותר בחיים. נכון להיום אין לי בראש תרחיש של 'בואו, אני אגלגל ג'וינט ונעשן יחד‭.'‬ אבל לכי תדעי, אולי כשהן יגדלו אני בכלל אצטרך לבקש מהן קצת גראס".‬

     

    בכלל, מתברר שכמעט כל ההורים המעשנים היו מעדיפים שהילדים שלהם יישארו תמימים וטהורי ריאות. "אני מאוד מקווה שהם לא יעשנו בכלל‭,"‬ אומרת מיכל. "אבל אם יחליטו בבגרותם לנסות גראס – שייעזרו בנו, או לפחות שייספרו לנו על זה‭."‬

     

    גם יניב מעיד שלא היה מקריא לילדיו את הספר על דנה והצמח הריחני. "ממש כמו שאני לא אלמד אותם איך משתכרים‭,"‬ הוא מסביר. "אם הם ישאלו, אסביר להם שזה צמח שכשמעשנים אותו התודעה קצת משתנה‭."‬

     

    וכשהם יגדלו?

    "נראה מה יהיה, נראה לי שהשיחה פשוט תתרחש מעצמה. זה מסוג הדברים שאני מעדיף לא לחשוב עליהם בינתיים, כמו שאני לא רוצה לחשוב מה אעשה כשגבר יסתגר בחדר עם הבת שלי. אבל אני מתאר לעצמי שהם עוד יתנסו בסמים, זה חלק מההתבגרות‭."‬

     

    תעשנו ביחד?

    "אולי נגיע לזה, אבל נדמה לי שבסאטלות הראשונות כל הכיף זה שההורים לא שם. הייתי רוצה שתהיה בינינו פתיחות כמו שהייתה לי עם אמא שלי, שאחרי שעלתה עליי בעישון הראשון בכיתה י"א עשתה לי שיחה ואמרה שזה סבבה לעשן גראס מדי פעם. אני חושב שהפתיחות הזאת הביאה לזה שאני היום נשוי עם ילדים, עובד בעבודה מסודרת ולא מחפש את עצמי, לא עושה קוק בברים בתל אביב ולא מנסה לדפוק כל בחורה שאני רואה. נתנו לי את החופש לנסות דברים בשלב הנכון. זה המודל בעיניי. אבל בינתיים הם בגיל שהם לא צריכים שום עזרים חיצוניים כדי לחוות הנאות כמו ים, שקיעה, פריחה. אז בשביל מה?"‬

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים