"הפסדי קופות הגמל והפנסיה נמוכים מהחששות"
הממונה על שוק ההון באוצר אומר כי החסכונות ארוכי הטווח הניבו תשואה חיובית של 6.2% בעשור האחרון למרות ההפסדים מתחילת השנה, והדגיש כי רוב העמיתים הוותיקים שעומדים לפני פרישה מושקעים בתוכניות מוגנות ולכן לא נפגעו מהמשבר
לדברי ענתבי, "העולם יותר פשוט ממה שהוא באמת. השיח הציבורי אמנם מדבר על הפסדים של עשרות אחוזים, מה שנכון לגבי שווקים בעולם. אצלנו הפסדי הקופות הסתכמו השנה ב-16% ושל קרנות הפנסיה ב-9%, ובמשך העשור האחרון מ-1999 החסכונות ארוכי הטווח עדיין מניבים תשואה חיובית של 6.2%".
ענתבי הדגיש כי "רוב העמיתים הוותיקים של הקופות והקרנות שעומדים לפני פרישה לגמלאות מושקעים בתוכניות מוגנות מפני הפסדים, כמו קרנות הפנסיה הוותיקות, ביטוחי מנהלים וכמובן הזכאים לפנסיה תקציבית מקרב עובדי המדינה ומוסדות הציבור. הם לא נפגעו ועדיין מושקעים בסביבה מוגנת".
שר האוצר רוני בר-און: "יש תוכניות מגירה לכל התפתחות"
שר האוצר רוני בר-און התייחס לסוגיית רשת הביטחון לחסכונות של עמיתים צעירים יותר או כל התערבות אחרת של הממשלה בשוק ההון, ואמר כי כבר היום, "רבע שעה לאחר הצגת התוכנית", נמשכים הדיונים על תוכניות נוספות שהאוצר מכין. בר-און סירב לגלות את תוכנן של תוכניות אלו, שנועדו להתמודד עם תרחישים קיצוניים, ורק אמר כי "אנחנו ממשיכים לעבוד עליהן במלוא המרץ".
עוד אמר בר-און כי "החבילה שהצגנו נועדה לקדם רק את ההתפתחויות הריאליות של המשבר. אנחנו ממשיכים בתוכנית להורדת מס הכנסה ליחידים ובהפחתת מס החברות ל-26% בשנה הבאה ול-25% בעוד שנתיים".
"לגבי שוק ההון, יש תוכניות מגירה לכל התפתחות. אנחנו לא שוללים התערבות בשוק, אבל בדרך ובזמן הנכונים. לא יהיה נכון לגלות תוכניות בתחום הרגיש הזה. לממשלה יש אחריות לשמירת היציבות של המערכת הפיננסית. אני מודע לחששות הציבור, אבל מאמין שהציבור גם יודע שיש על מי לסמוך. יש לנו כלים, ונדע להפעיל אותם ללא היסוס בדרך ובזמן המתאימים", אמר בר-און.
הרחבת האשראי למגזר העסקי
החשב הכללי שוקי אורן ציין במסיבת העיתונאים כי בתוכנית ההאצה מוקצב סיוע למגזר העסקי, שיביא להרחבת מצאי האשראי בהיקף של 3.3 מיליארד שקל. לדבריו, הסיוע נועד להפעלה מיידית ולצמצום הסיכונים של הבנקים.
עוד אמר אורן כי התכנית כוללת הקמת קרן חדשה בסך מיליארד שקל שתגיש סיוע
החשב הכללי מנה צעדים נוספים, בהם הפעלת קרן האשראי ליצואנים, שבה הצטברו 550 מיליון שקל לאחר תקופה ארוכה שלא נזקקו לה; שחרור ערבויות מכר לדירות עבור קבלנים בסך של מאות מיליוני שקלים בלוח זמנים קצר; ופריסה של התשלומים במכרזים של מנהל מקרקעי ישראל.
לדברי אורן, "הממשלה לא תחליף כאן את הבנקים. גופים אחרים יכולים לספק פתרונות למשבר האשראי. התכנית שלנו מתמקדת באוכלוסייה הראשונה שנפגעת מהמשבר".
תוספת של 5.6 מיליארד שקל לתקציב 2009
הממונה על התקציבים רם בלניקוב ציין כי ביצוע תכנית ההאצה תפרס על פני מספר שנים. לדבריו, מהסכום הכולל של כ-22 מיליארד שקל, הסכום הראשוני שצריך להתווסף לתקציב 2009 מסתכם ב-5.6 מיליארד שקל. סכום זה, אמר
בלניקוב, נועד להניע את התוכניות בעבודות התכנון וההכנה, שהתקציב המלא שלהן יאושר בינתיים בהרשאה להתחייב בשנים הבאות.
"אנחנו פועלים על זמן שאול", אמר בלניקוב. "הייתי יותר ממאושר אם הכנסת תאשר את התקציב המוגדל עוד במהלך פגרת הבחירות, כי אם העבודות יתחילו מיד אבל התקציב הבא יאושר רק באפריל-מאי, ההשקעה תתייקר והסכום הראשוני יגדל ל-9 מיליארד שקל. זאת, מאחר שמשרדי הממשלה יעבדו בחודשים הראשונים של השנה על מנות חודשיות המבוססות על תקציב 2008".
מאיפה תיקח הממשלה את הסכום הנוסף ללא פריצת מסגרת התקציב שאושרה בממשלה? לדברי בלניקוב: "ניתן לממן את רוב התוספת מהרזרבות ובדרכים אחרות. דחיית אישור התקציב לכנסת הבאה תקטין את מרחב הגמישות של הממשלה הבאה להתמודד עם מימון החלקים הבאים של התכנית".
