שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    האם הממותות יחזרו?
    מדענים פענחו 80% מהדנ"א של הממותה. עתה נמצאות בידם "הוראות ההרכבה" ובעתיד ניתן יהיה להחזיר את החיה שנכחדה. המדענים: אם זה ייקח יותר מ-20 שנה נהיה מופתעים

    מדענים פענחו את מרבית הקוד הגנטי של הממותה הצמרית (woolly mammoth). בזכות הישג זה, טוענים המדענים, כי בעוד עשור או שניים ניתן יהיה להחזיר לחיים את החיה המדובללת מעידן הקרח. רבים כבר מתייחסים לגילוי כאל התגשמות חזונו של מייקל קרייטון ב'פארק היורה'. "אנחנו יכולים לעשות את זה" אמר סטפן שוסטר, מאוניברסיטת Penn, חבר בצוות המחקר. "השאלה היא רק, האם אנחנו צריכים לעשות את זה?". על כל פנים, ציין החוקר כי אם ייקח עוד יותר מ-20 שנה 'לייצר' ממותה, הדבר יפתיע אותו.

     

    המחקר המהפכני, התבסס על 20 כדורי שיער שנמצאו קפואים באדמת סיביר, באזור בו השלג לא מפשיר בקיץ. באמצעות השערות, שלא עברו זיהום בגלל שנשתמרו בשלג, הצליחו המדענים למפות כ-80% מהקוד הגנטי של הממותה שהשירה אותן. אות אחר אות, נקבע רצף הבסיסים המרכיב את מרבית הדנ"א של החיה שנכחדה. לכשיצטבר הידע המאפשר למדענים לבנות אורגניזמים על בסיס "הוראות ההרכבה" שמספק הקוד הגנטי, יוכלו גם להחזיר את הממותה לחיים. יכולת זו לא קיימת עדיין אבל העוסקים בתחום מדברים עליה כעל דבר מה הנמצא בהישג יד.

     

    עוד לא ברור איך יעשו זאת. דרך אחת היא ליצור תא גזע עוברי באמצעות ביולוגיה סינטטית, ולעורר אותו להתחלק עד ליצירת עובר. דרך שנייה היא לקחת תא גזע עוברי של הצאצא האבולוציוני הקרוב של הממותה, הפיל האפריקאי, ולעוות את רצף החלבונים שלו כך שייצור עובר של ממותה. בשני המקרים, יוחדר העובר לרחמה של פילה, אשר תלד אותו.

     


    מדענים: אנחנו יכולים להחזיר את הממותה, השאלה היא האם אנחנו צריכים לעשות זאת (צילום: איי.פי)

     

    בעבר נעשו ניסיונות לפענח את הגנום של יצורים שנכחדו. עיקר תשומת הלב ניתנה לדינוזאורים כמובן ולאדם הניאנדרתלי. באוגוסט האחרון, דיווחו מדענים
    ממכון מקס פלאנק בגרמניה, כי הצליחו לקבוע רצף בסיסים מדויק של הדנ"א המיטוכונדריאלי של אדם ניאנדרתלי, והוסיפו כי הם בדרך לקביעת הרצף של הדנ"א הגרעיני המלא. לרוב, שרידים של חיות שנכחדו לא מאפשרים שיחזור של הדנ"א מפני שעם השנים גדלים חיידקים וחומרים אורגניים אחרים על השרידים וקשה להפריד בין החומר הגנטי שלהם לזה של החיה שמתה. במקרה של שערות הממותה הכפור התמידי של השלג הסיבירי מנע את צמיחתן של פטריות על השערות ושמר על טוהרת החומר הגנטי.

     

    למיפוי הגנום של הממותה יש גם תועלת מחקרית רבה. הוא מסייע לפזר את המסתורין סביב המעבר האבולוציוני מהממותה לצאצאיה שחיים עימנו היום, הפילים האפריקאים. דרכיהם שלך הממותה והפיל האפריקאי התפצלו לפני כ-6 מיליון שנים, בערך באותה תקופה שבני האדם התפצלו מהקופים. עם זאת, מהמחקר החדש עולה שבין הדנ"א של הממותה לזה של הפיל האפריקאי יש הרבה פחות הבדלים מאשר בין הדנ"א האנושי לזה של השימפנזה. ניתן להסיק ממצא זה שהפרימטים, סדרה הכוללת את בני האדם והקופים, מתפתחים במהירות כפולה מזו של בעלי החדק.

     

    עוד ממצא מעניין מהגנום של הממותה, הוא אזור ספציפי בדנ"א, שעד כה נמצא זהה בכל בעלי החיים שמופו. מסתבר שלממותה יש רצף חלבונים אחר באותו אזור. החוקרים עוד לא עמדו על המשמעויות של ממצא זה. המחקר סביב הדנ"א של הממותה הצמרית נמשך, וכעת מקווים המדענים למצוא בו רמזים לפתרון החידה: כיצד ומדוע נכחדה הממותה?

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אחת מקווצות השיער שיחזירו את הממותה
    צילום: AP
    מומלצים