האסטרונאוטית איבדה תיק. לי זה לא היה קורה
כשאני יוצא לדייט, הכל נכנס למכנס. גם חרוז וגם יעיל. תעודת זהות עם תמונה מהבר מצווה, נייד, כסף וכרטיס אשראי (אני לא מסתדר עם ארנקים, קורה), וגם צרור מפתחות שעבר דיאטה מאז שהתחלתי בחיפושיי אחר האחת. על פלאי המין השני
אסטרונאוטית אמריקנית איבדה תיק כלים בחלל בעת שעסקה בתיקונים במעבורת החלל הבינלאומית - כך דווח בהרחבה בכלי התקשורת. התיק, או ליתר דיוק הארגז, מן הסתם יישרף כשיגיע לאטמוספירה, ויחד איתו גם הסיפור. מה שיישאר בינינו לנצח הם ההבדלים בין שני המינים.
מבחינתי הכל מתחיל בתיק. כשאני יוצא לדייט, הכל נכנס למכנס. גם חרוז וגם יעיל. תעודת זהות עם תמונה מהבר מצווה, נייד, כסף וכרטיס אשראי (אני לא מסתדר עם ארנקים, קורה), וגם צרור מפתחות שעבר דיאטה מאז שהתחלתי בחיפושיי אחר האחת.
לעומת זאת, כמעט תמיד הדייט שלי תבוא עם תיק צמוד אליה. אין בכך שום דבר פסול, כמובן. ובכלל, אי אפשר לשים בכיסי המכנס את ערכת האיפור הקטנה, את המסטיקים, הפלסטרים, האדוויל, קיסמי השיניים והמפתח השוודי. אני אולי מכליל, אבל נדמה לי שככל שהאשה מתבגרת, כך התיק שלה גדל. ותסלח לי דודתי האהובה והפולניה (או שלא), אבל אצלה התיק כל כך גדול וכבד, שמזל שנולדו לה שלושה בנים שיכולים לעזור לה לסחוב.
מי שמבין את העניין הזה הבין חצי מהסיפור שנקרא "מלחמת המינים". וכל עוד תדאג לשמור על מספר כללי ברזל, גם לא תצטרך להבין יותר מזה.
כולם מייחסים לנושא הקרש של האסלה חשיבות רבה. לא שאני מזלזל בחשיבותו, אבל אני הייתי יותר נזהר ביחסיי עם החותנת או החותנת לעתיד, או נזהר לא לשדר כדורגל בדיוק כשמשדרים את פרק הסיום של הדוגמניות 7. אלה דברים שאתה לומד מהניסיון ונשארים חרותים בך כמו קעקוע. גם אם תרצה, יהיה מאוד קשה למחוק אותם לגמרי.
במרוצת השנים, אחרי החתונה והילדים, כשכבר הספקת פעם אחת לשכוח את יום הנישואים שלכם, היא הופכת להיות קצת יותר החבר שלך, דברים הופכים למובנים מאליו בין אם תרצה או לא, עד כדי שאתה שוכח עד כמה היא מיוחדת.
עצור לרגע אחד לחשוב על הפלא הזה שמסתובב לידך מחצית מהיממה. אילו היה מדובר רק בהבדלים הפיזיולוגיים אני חושב שהמין הגברי היה מפצח את האגוז הזה מזמן. אבל זה כל כך עמוק מזה. כשמגיעים לתחום הרגשי ההבדל תהומי אפילו יותר. ככל שאני מחובר לרגשות שלי, לעולם לא אבין כנראה איך אפשר לרכז כל כך הרבה רגשות בתוך אשה אחת.
אני לא יודע למה אני מחכה יותר. להכיר את זו שתמלא את ימיי ולילותיי, או לרגע בו אנער את השגרה מעליי ואשב בסלון עם השלט, ובמקום לבהות במסך, אסתכל עליה עושה את מה שהיא עושה.
עד אז אמשיך להסתכל לכן על התיק ולתהות על קנקנו.
גם זה רעיון!
צילום: איי פי
מומלצים
