שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    אי של נחת

    העונה השנייה של "האי" סוערת מתמיד, והמתחרה החדשה, "דאוס", שקטה אך מבטיחה. מירב קריסטל צפתה בסדרות הילדים המובילות וחזרה עם מסקנה אחת: אנחנו יכולים להתרפק על העבר, בזמן שהילדים של היום מקבלים תוכניות מעולות

    יום גדול לילדים הוא היום (א'). "האי" חזרה לעונה שנייה, בפרק כפול, והיא לא לבד. בערוץ הילדים של yes, טריטוריה בה לא קולטים את "האי", החליטו לשבור לה את המונופול עם "דאוס", סדרה חדשה ששודרה במקביל, גם היא בפרק פתיחה כפול.

     

    ל"אי" יש יתרון עצום בדו-קרב: היא הצלחה מוכחת של יוצר שכבר שלף מכובעו הצלחה קודמת (גיורא חמיצר, "השמינייה"). אבל בדו-קרב הזה, גם ל"דאוס" יש יתרון: היא סדרה חדשה של יוצרים עם קבלות (דני וסרמן וגידי דר, "הילדים מגבעת נפוליאון") ויותר מכך, היא סדרה חדשה עם עדי הימלבלוי ומייקל לואיס.  

     

    הפרק הראשון של "האי" היה עוצר נשימה ממש, ורץ בלי לעצור לרגע, כשכל הדרך הוא מבצע פניות מפתיעות בעלילה. לעומתו, הפרק הראשון של "דאוס" נע על מי מנוחות, היה מותח פחות, ובעיקר היווה מבוא מורחב להכרת הדמויות.

     

    האי


     

    שתי הסדרות, באופן משונה, עוסקות ב"אח הגדול". "האי", כמו כל סדרת מסע בזמן, מגיעה העונה להיסטוריה חלופית, שלישית במספר, אחרי שבעונה הקודמת הציגה שני מהלכי זמן מקבילים.


    "האי". מתח בלתי פוסק (צילום: דביר כחלון)

     

    בתום העונה הראשונה, העבריינים הצעירים והיתומים, שבו מ"האי" לכדור הארץ. הכל הודות ל"דילן", שפגש את עצמו המקביל, "טומי" (יון תומרקין), ואז מנע את השמדת העולם על ידי אסטרואיד, ושילם על כך בקיומו. בסצינת הסיום, כל אחד מהילדים שמע צלצול טלפון ציבורי ואחד מהם הרים את השפופרת. המשך יבוא.

     

    וההמשך בא היום. מרימת הטלפון היתה ליבי (אביגיל הררי). על הקו: היא עצמה מתקופת זמן שונה, שמפצירה בעצמה הנוכחית למצוא את "הספר השלישי של גורדון מילר". הילדים גילו שהעולם ניצל, אבל השתנה ללא היכר. אף אחד בו לא יודע מה זה קולה, איש לא מכיר אותם, וסילביה (דנה ברגר) שגידלה את טומי, מגדלת עכשיו טומי אחר - כזה שנובח ומכשכש בזנב.

     

    ככה זה, רגע אחד אתה מציל את העולם ורגע אחרי אתה כלב. זה פחות מפתיע, כשהילדים מגלים שהם נמצאים בעולם בו אנשים "מסומנים" בשבבים כמו כלבים. בעולם הזה, אסור לקרוא ספרים, ואנשים מלשינים אחד על השני למשטרת המחשבות.

     

    מי היה מאמין שמפחיד, מצחיק, מרגש, סוחף, מסחרר, מרתק, ומותח גם בקנה מידה של מבוגרים - הם קומפלימנטים שמגיעים דווקא לפרק ראשון בעונה שנייה של סדרת ילדים.

     

    גיורא חמיצר אמר בראיון שהעונה הזאת מסובכת יותר, וכל פריים בסדרה המושקעת שלו מעיד שהוא סומך על הילדים שימשכו ולא יימלטו מהמאתגר את המחשבה. נראה שחמיצר גם לא מפחד מהשוואות לסדרות דומות מחו"ל, כי "האי" שלו, למרות תקציב דל יותר, לא נופלת מהן בכלום, ומחליקה כמו דבש במורד העיניים.

     

    דאוס


     

    הפרק הכפול של "דאוס" היה קצת פחות מכל אלה. "דאוס" (אל, ביוונית) היא תוכנת מחשב חדשנית, בינה מלאכותית שתשנה את העולם, ככל הנראה, רק בפרק השני.


    "דאוס". איטית אך מבטיחה (צילום: אוהד רומנו)

     

    בינתיים, הצופים הכירו את חבורת הנערים, שבשלב מסוים בוודאי תתאגד להציל את העולם. כרגע הם נראים די מפורדים. דני (מיכאל מושונוב המצוין) הוא גיימר והאקר שחי בשולי כיתתו. הוא מחליט לנקום בעידן, הנער הפופולרי ביותר בבית הספר מהר"ל (מייקל לואיס), ובמורה שלו (נינה קוטלר) שצידדה בעידן והענישה אותו, על לא עוול בכפו.

     

    החבר היחיד שלו (איתי שור), דלוק על רונה (עדי הימלבלוי), חברה של דפנה (איילה ליפשיץ), שמנהלת בלוג רכילות. הנערה החדשה בכיתה היא אדיסה (אסתר ראדה) ילדה מבריקה ודלת אמצעים שמגיעה למהר"ל בזכות מלגה שקיבלה. את קולו של "דאוס" משמיע טל מוסרי, מה שמראה שלא הרבה השתנה מאז היינו אנחנו ילדים: טל מוסרי הוא אלוהים.

     

    תוצאת ביניים

    עוד בטרם יבש החלב על שפתותי הסדרות, סוללת אנשי שיווק אצה לדרך עם אתרים משוכללים ומסע קידום יצירתי. ב-yes הפחידו עם באנרים שיודעים עלייך הכל, ב-HOT הפיצו מודעות בתחנות אוטובוסים ובהן כיתובים כמו "דרוש פיקסר לתיקון גליצ'ים".

     

    אבל הסלוגן של HOT, "יש דברים שרק ילדי HOT יבינו", חושף את כוונת המפרסם האמיתית: הכבלים והלוויין לא נמנעים מלנהל את המלחמות שלהם על גבם של ילדים. אבל ילדים כמו הדמוקרטיה, והמדע, מסוגלים לקלקל את המלחמה היפה ביותר: הם פשוט יבקשו מהחברים שלהם שיקליטו את "האי", ובתמורה הם יקליטו עבורם את "דאוס".

     

    לו הייתי אמא לילד שאינו חתול, הייתי מוכנה לתת לו לשתות את רעל מלחמת השיווק הזאת, רק מפני שהסדרות שמוגשות לצדו הן די מסעירות. במפרשים של שתיהן נושבת אנרגיה צעירה, והעומדים מאחורי ההגה שלהן מפגינים אומץ בביצוע, בעוד סדרות המבוגרים מתנהלות על מי מנוחות משעממים, וחוששות לטבול את בהונותיהן במים הרפתקנים. הלוואי עלינו תשוקה כזאת, למה היא מגיעה רק לצופים הצעירים? אנחנו יכולים להמשיך לשקר לנו ולילדנו שכשאנחנו היינו ילדים, הסדרות היו הרבה יותר טובות. הן לא. לפחות לא במקרה של "האי". על "דאוס" עוד חלה חובת ההוכחה וייקח זמן עד שתוכל לומר על הסדרה השנייה "מי זאת ההיא, סליחה, 'האי'"? 50 פרקים יומיים לעונה הם הרבה מדי לכל סדרה, אבל בכל זאת, לפי הפרקים הראשונים, ניתן לומר שההשקעה הטובה ביותר של מדינה באסקפיזם, היא זו המספקת סדרות כאלה לילדיה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    "האי". מגיעה עם קבלות
    "דאוס". חובת ההוכחה עליה
    לאתר ההטבות
    מומלצים