היא יפה וטובה, אבל מה יהיה אחרי החתונה?

גבר, מחפש אהבה? אולי כדאי שאשאל: ע-ד-י-י-ן מחפש אהבה? בן כמה אתה? כמה מערכות יחסים עברת? מה, ועדיין לא מצאת את ה"אחת"?

בוא נעשה בדיקה קצרה, איפה כל ההזדמנויות תמיד נופלות אצלך: אתה נראה טוב, מכיר את המקומות השווים בעיר, בעל הכנסה נאה בלי עין הרע, ובסך הכל אין לך יותר מדי דרישות – שתהיה חכמה, אבל לא שתקדח בראשך אנליזות וסינתזות על כל מילה שנפלטת מפיך. שתהיה אוהבת, אבל לא יותר מדי מתלהבת. אחת שתרגש אותך גם אחרי 20 שנה, ושתדע לנהל את החיים שלה פחות או יותר בעצמה. ומה לעשות, אתה לא מתבייש להודות שאתה מעדיף נשים יפות.

כבר די נואשתָ מפאבים ומסיבות, עד שאתה פתוח לשמוע הצעות להיכרויות, מחברים ואפילו מבני משפחה. מי האמין שתצטרך עזרה, אבל נו, בסדר, שכולם יראו מה אתה מוכן לעשות כדי למצוא אהבה.

סידרו לך בליינד דייט עם המלצות מפוצצות, וכמובן עולים בך חשדות, אבל אתה זורם, כשבפיך רק תפילה דלה: "לפחות שתיראה לא רע", כן מסכימה, בהחלט חייבת להיות משיכה בין בני זוג.

גם היא מצידה מודעת היטב שבמשחק הזה היא צריכה להיות "היפה", כי אי אפשר לחמוק מהעובדה שהחיצוניות משפיעה. החיצוניות קובעת את הסטטוס החברתי שלה, את סיכוייה להתקבל לעבודה, את מעמדה אצל המין הזכרי ואת יתרונה על פני יתר בנות המין הנשי. אי לכך ובהתאם לזאת, היא אינה בוחלת בכל אמצעי שישפר את פרצופה.

"אם היא לא תזרום, היא תועבר למחלקת המסוננות"

אתה מגיע, רואה אותה ומרגיש מיד שיש מי שומע תפילת כל פה – נפלת על דייט מהחלומות. אחותך לא הגזימה במילימטר בתיאור שנתנה. הבחורה אפילו לא טיפשה, יש לה חוש הומור, והכימיה ביניכם מתגעשת מדקה לדקה.

ברור שאתה ממשיך לצאת איתה, אבל בלי שום הצהרת כוונות. צריך עוד לחכות ולראות אם לא יצוצו על פני השטח כמה שריטות חבויות. אתה נלהב לפחות לפגישות הראשונות, עד שהיא מתחילה ברמיזות על ייצוב ועיצוב הקשר.

עבורך זה לא סוד שאם היא לא תזרום לפי הקצב שבו פועם ליבך, היא תועבר מיידית למחלקת המסוננות. אה, חוץ מבסופי שבוע שתרגיש משועמם ולפתע יתנוסס לנגד עיניך מראה דמותה ויופייה הנעלם. וגם אז לא תשכח להסביר לה בקולך הרך: "שאת ממש מושכת, אבל לצערי הרב אני לא מאוהב ולא מוכן להתחייב עכשיו. אולי בקיץ הבא תלבשי לבן, רק ממש לא בטוח שאני אהיה החתן".

אז בוא ואגלה לך סוד קטן על עצמך, ייתכן שזו היתה יכולה להיות ה-ב-ח-ו-ר-ה בשבילך, אבל מסיבות שלא באשמתך אתה סובל מפרנויית היחסים המודרניים, שנכנה אותה תסמונת "היפה והחיה". משמע – "ומה יהיה אחרי החתונה? האם אגלה שטעיתי בבחירה? או במילים פשוטות – האם היפה תהפוך לי פתאום לחיה?"

הרשה לי להסיר ספק מלבך – בהחלט כן. אין סיכוי שהחיה לא תפרוץ במהלך חייכם המשותפים, ושהתמונות הורודות שציירת לעצמך ישנו מעט את צבען לצבעי החיים האמיתיים. אבל כפי שהחיה תצוץ מתחת למעטפת היפה, אותה החיה תפרוץ גם מתוכך. זה בדוק. אין מנוס מגילוי הרע השוכן בתוכנו.

הטבע האגואיסטי מלווה אותנו לכל אורך החיים

איך זה קורה? מיד עם יציאתנו לאוויר העולם אנחנו מקבלים במתנה טבע חייתי כזה, שרוצה "עוד" (מוכר לכם מהאחיינים הקטנים?), שדורש שהכל יקרה לפי התנאים, הקצב והטיימינג שהוא מכתיב. שמחפש ליהנות וממש לא אוהב כשמישהו מנסה להכניס לו מקל בין הגלגלים. הטבע החייתי הזה הוא הטבע האגואיסטי שמלווה אותנו על פי רוב לכל אורך החיים.

אמנם החיה הזו חשה הרבה פחות התנגשויות כל עוד היא חיה בגפה וקובעת הכל לעצמה. אבל אז החיה עצובה, היא מרגישה בודדה, היא מרגישה חרדה, לכן היא יוצאת למצוד אחר אהבה. אבל ברגע שנכנסת חיה נוספת לתמונה, מלחמה בהחלט צפוייה. מישהו אמר "אדם לאדם זאב"?

מה לעשות? להימנע מכל הסיפור ולהמשיך לחיות באגדה שיום אחד תמצא את היפה שתאהב אותך במפלצתיותך ובחייתיותך? אפשרי. יש רק בעיה קטנה: כמו שהחיה מתגלית רק בקשר בין אנשים, גם היופי האמיתי, זה שבפנים ולא החיצוני, מתגלה באותה הנקודה – רק ביחסים שבינך לבינה.

לפי הקבלה, יפֶה משמעו שרוי בנתינה, מחובר, מקושר. ומכוער משמעו משוקע באהבה עצמית, ולכן מנותק ומפורד. במילים אחרות, היופי הוא הביטוי לקשר הדדי, אכפתי ודואג לזולת. והכיעור הוא כל מה שמעורר בנו התנגדות לקשר עם האחר. למה?

כי בעולם שבו כולנו קשורים לכולם, הנקודה היחידה שזקוקה לתיקון היא "נקודת ההלחמה" בין בני האדם. כשנתקן אותה לנתינה הדדית הכל יסתדר, אבל כל עוד אנו מפעילים עליה לחצים ומנסים לשבור אותה, להתרחק ולנצל זה את זה, הרי לעינינו התוצאה - עולם בקריסה.

לגלות את היופי האמיתי שבין גבר לאשה

נעבור לפרקטיקה: ברגע שפורצת ביניכם מריבה, והחיה מתחילה להראות את הקרניים ואת לשונה הארוכה, לרוב התגובה המיידית שלך היא:

1. פאניקה: "מה?! איך היא מסוגלת להיות כזאת מפלצת?"

2. התבצרות בעמדתך: "אני צודק, רק המפלצת לא יכולה לראות את זה!"

3. התרחקות והתנתקות: "אני צריך להיות קצת עם עצמי. עדיף שהיא תיתן לי כמה ימים להתאושש...".

4. בירור פנימי: "האם אני בכלל צריך את כל זה? נראה שממש לא".

וכאן תרשמו לפניכם את טיפ המאה: דווקא השלב בו הטבע שלנו מתגלה בפרצופו האמיתי והאימתני-משהו, זהו שלב מצוין שבו אפשר להתחיל לגלות מהי אהבה. אם נצליח להישאר בתוך הקשר, ובמקום להסתגר בתוך עצמנו או לברוח נחפש נקודת חיבור גבוהה מהאגואיזם שלנו, נקודת חיבור רוחנית, אזי יש סיכוי שנצליח לגלות את היופי האמיתי שבין גבר לאשה. ואם תרצו, לא רק שאין זו אגדה, אלא במקום לחיות לפי הנוסחה "איש ואשה חיה ביניהם", תוכלו להזמין למשכנכם לא פחות מאשר את כוח האהבה, את השכינה, ולחיות לפי האמרה הקבלית הידועה: "איש ואשה שכינה ביניהם".

אז שיהיה באהבה!

הקליקו לקליפ קצר עם ליאור מילר בנושא זה

•  שלי פרץ היא שחקנית, סופרת וכתבת "קבלה לעם"