אסי רחמים: "בלתי נתפס מה שקורה בהפועל ב"ש"
בשבת, דווקא אחרי 1:3 גדול על רעננה, הקהל האדום שבר שיא חדש ביחסו המשפיל לשחקנים ולמאמן, גיא לוי. הקפטן לא נרגע: "הרגשנו כמו אחרי הפסד, יש איזו תחושה של שקר מסביבנו". לקרוא ולא להאמין
אוהדי הפועל ב"ש לא אוהבים את גיא לוי. משהו בשיטת המשחק, שנראית להם הגנתית מדי, הדליק אצלם את הפיוז. בשבת השיגה הקבוצה ניצחון חשוב 1:3 על הפועל רעננה, שהציב אותה במקום השלישי בליגה. זר אינו יבין זאת, אבל רעננה היא הכבשה השחורה של באר שבע, שלמעשה מעולם לא ניצחה אותה בליגה הלאומית. עד שבת.
ובכל זאת, השחקנים ירדו מכר הדשא בתחושה לא נעימה. הקהל לא הפסיק לקלל, לצעוק ולשיר כנגד לוי החל מהדקה הראשונה. גם בסיום, כשהשחקנים רצו להודות לאוהדים, או לפחות לאלה מתוך 5,000 הצופים שלא קיללו, היה קשה להם למצוא אותם. אחרי שנים של שתיקה בכל הקשור ליחס עם האוהדים, נדמה כי לקפטן שכבר ראה הכל, אסי רחמים, נשבר. "הגעתי לנקודת שבר איתם", הוא מספר במונולוג אישי נדיר וכנה, באתר הרשמי של הקבוצה, שכבר הפך לשיחת היום בעיר.
רחמים ושחקני ב"ש יורדים מהמגרש. הקהל שרק בוז (צילום: ישראל יוסף)
"הלכתי בשבת הביתה בהרגשה רעה מאוד", מספר רחמים, "כמו אחרי הפסד. וזה עוד אחרי ניצחון גדול על הפועל רעננה, יריבה שלא ניצחנו אף פעם בליגה הלאומית. הייתי עצוב. פשוט עצוב. כל הלילה שאלתי את עצמי למה אנחנו לא יכולים לחגוג עם האוהדים שלנו כמו שמגיע לנו אחרי ניצחון כל-כך חשוב. למה מגיע לנו בכלל היחס הזה?
"בסוף המשחק, כשהשופט שרק לסיום והיה בוז גדול, היה רצון של כל השחקנים לבוא להודות לפחות לקהל הטוב, המעודד, איפה שהתופים בשער 5. התחלתי ללכת לשם אבל מיד כשהגעתי בסמוך הבנתי שהמקללים פשוט השתלטו על האיצטדיון. הם נתנו לנו תחושה של משחק חוץ. לא האמנתי למה שראיתי ושמעתי".
רחמים הוסיף: "הנושא המרכזי שעליו דיברנו השחקנים בחדר ההלבשה היה למה זה קורה לנו. שחקנים שאלו אחד את השני 'למה אנחנו צריכים לשחק באווירה כזו מגעילה בבית שלנו'? אנחנו מובילים 1:3, מחמיצים פנדל, נמצאים בדרך ל-1:4 ול-1:5, ומקבלים בוז. זה לא נתפס!
"שבת היה יום של נקודת שבר מבחינתי ביחסים עם הקהל. קשה לי להגיד את זה, וקשה לי ברגעים כאלה עוד יותר להסביר לשחקנים החדשים בקבוצה את מה שאני גדלתי עליו, שהקהל שלנו הוא קהל תומך ודוחף. איך אחד כמו מליקסון יכול להאמין לי אחרי מה שהוא ראה אתמול?"
גיא לוי. הקהל של באר שבע לא אוהב את שיטת המשחק (צילום: אלי אלגרט)
"כמה אפשר לקרוא או לשמוע שהקהל של באר-שבע עוצר או פוגע בקבוצה? למה שלא יגידו דברים חיוביים על הקהל האדיר הזה? אני יודע שהקהל אוהב את המועדון מאוד, אבל איך יתכן שבמשך שנים הפועל באר-שבע משיגה תוצאות טובות יותר בחוץ מאשר בבית? זה מצב לא נורמלי".
בהמשך עוד מדבר רחמים על היחס שמקבלת הבעלים אלונה ברקת. "אני רואה את הרצון של אלונה לדבר עם כל אחד, ראיתי במו עיני איך היא מזמינה אנשים לדבר איתה ואיך היא מדברת איתם בגובה העיניים, נותנת יחס אישי לכל אחד ומסבירה שהאוהדים צריכים להתרכז בעיקר, שזה עידוד, ולא בקללות".
ומה עם גיא לוי? "אני די מבוגר מכדי להתחנף אליו, אבל בצורה הכי כנה בעולם - לבי איתו. כולם חושבים שבכדורגל מותר להגיד הכל, לצעוק, להשתולל, לקלל. באף תחום אחר זה לא היה עובר ככה לסדר היום. בסופו של דבר כולם שוכחים שמדובר פה בבנאדם, עם רגשות, שמנסה לעשות את הדברים הכי טובים למען הקבוצה. אני לא חושב שמישהו חושד שגיא לוי בא לפה כדי להיכשל".
