שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    צילום: רויטרס

    הישראלים שחולצו: חסמנו את הדלת עם הכספת

    "ישבתי בחדר ופתאום שמעתי בום נוראי. לא תיארתי לעצמי שזה פיגוע כל-כך גדול, אבל כשהסתכלתי מהחלון וראיתי את הטאג' בוער, הבנתי שיש פה עסק אחר לגמרי". ראיון בלעדי עם שני הישראלים שלא יצאו 36 שעות מהחדר במלון "אוברוי"

    מתקפת הטרור הקשה במומבאי גבתה את חייהם של יותר מ-140 בני אדם. כוחות קומנדו של הצבא ההודי פרצו לבתי המלון ולבית חב"ד כדי לשחרר בני ערובה, ואחרי שעות של פעילות הכריזו כי מלון "אוברוי" טוהר ממחבלים. יותר מ-100 בני ערובה שוחררו משם, בהם גם שני ישראלים. רגע אחרי שיצאו לחופשי, הם סיפרו על השבי במלון.

     

    מתקפת הטרור בהודו - כל הדיווחים ב-ynet

     

    "ישבתי בחדר, זפזפתי בטלוויזיה, ואז נשמע בום נוראי", סיפר אחד הישראלים ששוחררו. "כל החלונות רעדו ונשמעו גם קולות ירי בודד. טילפנתי לחבר שאיתי במלון ושאלתי אותו אם גם הוא שמע, והוא ענה: 'מה זאת אומרת שמעתי? האש הגיעה עד אליי'

     

    "מיד הבנתי שמדובר פיגוע, אבל חשבתי שזה כמו בארץ - פיצוץ עצום אבל אחריו מנסים לחזור לשגרה במהירות. לא חשבתי שזה יכול להיות כזה פיגוע עם יריות, אש ורימוני יד. לא פחדתי, ותכננתי ללכת לישון, אבל אז ראיתי בטלוויזיה את מה שקורה בחוץ. כשהסתכלתי מהחלון ראיתי את הטאג' בוער והבנתי שיש פה עסק אחר לגמרי. במשך כל ה-36 שעות עד החילוץ נשארתי בחדר".


    מלון "אוברוי" לפני השחרור (צילום: AFP)

     

    חברו שחולץ עמו מספר כי חש מוזר לשבת בחדר ולראות בטלוויזיה את מה שקורה בקומות שמתחתיו. לדבריו, צוות המלון לא העביר הנחיות לאורחים ולא היה עם מי לדבר. "האינפורמציה היחידה שקיבלנו היתה כתובית בטלוויזיה שהנחתה את כל מי שנמצא במלונות באזור שלא לצאת מהחדר", הוא מספר. "התקשרתי לקונסוליה הישראלית והם אמרו לי לנסות לחסום את הדלת עם רהיט. לקחתי כוננית, שמתי אותה מול הדלת והצבתי עליה את הכספת ואת כל המזוודות שלי".

     

    כולם היו בהלם, כמעט בכו

    שני הישראלים סיפרו שנשארו בקשר רציף עם בני משפחתם והחברים, ושוחחו עמם בטלפון מדי כמה דקות. מכיוון שפעילות המלון הושבתה לחלוטין, נאלצו השניים להסתפק במזון והשתייה שהיו בחדרם. בניגוד לתחושה הכללית במומבאי, שני המחולצים לא נתקפו בפאניקה. 

     

    "היינו סגורים 36 שעות במלון חמישה כוכבים", מספר המחולץ הראשון, "אז מה? נשכב מתחת למיטה? הייתי בחדר, אכלתי, התקלחתי, צחצחתי שיניים וראיתי טלוויזיה. זה היה מצור של חמישה כוכבים. חדר האוכל אמנם לא היה פתוח, אבל היה את המיני-בר שכלל לא רק עוגיות ואגוזים, אלא גם בירה, וודקות ויין.

     

    "כנראה שהיינו יוצאי דופן בזה שלא פחדנו. כשכולם התפנו ראינו על הפנים שלהם הלם ובהלה. כמעט כולם בכו. היו שם צוותים גדולים של חברות התעופה, והם נראו כאילו נפלו עליהם השמיים, הם היו בהלם. אני הייתי בסדר".

     

    הקול מעבר לדלת: "אני שוטר. הכל בסדר"

    המחולץ השני אף סיפר שהבוקר עלה בראשו רעיון ללחוץ על כפתור הקריאה בטלפון הפנימי של המלון כדי לראות מה קורה. לדבריו, על הקו היה נשיא המלון שהודיע כי הבניין כבר מאובטח, וכשיהיה אישור מהצבא - יוציאו את האורחים. אלא שהפיצוצים וקולות הירי לא נדמו. "לא ייאמן, מאיפה הביאו את כל התחמושת הזו?".

     

    מאוחר יותר שוב יצר קשר בטלפון הפנימי ואז וענה אדם אחר שאמר שהמשטרה הודיעה ש"הכל נגמר". לדבריו, האיש הודה על שיתוף הפעולה והסבלנות, ואמר שבתוך שעה יפנו את כל האורחים.

     

    "כשלוש שעות אחר כך שמעתי רעש במסדרון", הוא מספר. "בעינית ראיתי שמישהו פתח את הדלת בחדר ממול, ועמד שם שוטר חמוש, מין סוג של קומנדו, וכמה חיילים. אולי גם איש מלון. התלבטתי אם לפתוח את הדלת או לא. הזזתי את

    המזוודות מהכוננית ואז היו דפיקות בדלת. הסתכלתי עוד קצת מהעינית, פתחתי טיפה את הדלת, וראיתי מולי שוטר עם רובה. הוא אמר לי: 'זה בסדר, זה בסדר, אני שוטר. הכל בסדר".

     

    הם היו נחמדים אליכם?

     

    "מה זה נחמדים? הם היו נופת צופים. כשירדנו ללובי נתנו לנו פירות, שתייה, בקבוקים של קולה, וכולם שאלו 'אתה מרגיש טוב? הכל בסדר?' העבירו אותנו לבניין גדול ממול, חיבקו אותנו, רשמו מאיזה חדר אנחנו, התעקשו שננוח קצת, ואז שחררו אותנו לדרכנו".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    משתחררים מהמלון
    צילום: AP
    צילום: רויטרס
    יוצאים בשלום
    צילום: רויטרס
    הפעולה בבית חב"ד
    צילום: AFP
    מומלצים