שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    אין טעם לראות

    מערכוני פיפי-קקי וחיקויים של יוסף שילוח - זה מה שיש ב"אין מה לראות", תוכנית ההומור החדשה של פליטי "פרויקט ביפ". עמית קוטלר צפה ולא האמין שזה מה שעושים בטלוויזיה בשנת 2008


     

    ביולי 2002 עלתה בערוץ 2 התוכנית "שידורי המהפכה". הקונספט היה חדשני, משעשע וביזארי: שרשרת מערכוני סאטירה ונונסנס שנעטפו כמיני-תוכניות טלוויזיה בכיכובם של רותם אבוהב, אסי כהן, גורי אלפי וסטנדאפיסטים נוספים.

     

    לא כולם התחברו למהפכה הקטנה של המצחיקולים ההם, אבל עד היום זכורה לרבים ולטובה מהדורת החדשות המוטרפת ("יהיה חם ומגניב"), "משפחת בתחת" וכמובן הדמויות של דוד ותקווה, שהפכו אפילו לגדולות מהתוכנית עצמה.


    צוות "אין מה לראות". אפילו לא ניסו (צילום: עודד קרני)

     

    קצת יותר משש שנים אחרי, בערוץ "ביפ" ניסו לשחזר משהו שמזכיר את ההצלחה ההיא, בעזרת משתתפי "פרויקט ביפ" ששודר בשנה החולפת בערוץ בהנחיית ליאון רוזנברג, ויחד עמם עלתה לשידור אתמול (שבת) התוכנית "אין מה לראות".

     

    הקונספט מאוד דומה. מספר "מיני תוכניות" רצות במקביל – ביניהן דרמות, מהדורת חדשות, תוכנית שיפוצים, תוכנית כושר ועוד פורמטים שאינם זרים לצופי הערוצים המרכזיים.

     

    האם ראוי?

    הבעיה של "אין מה לראות" לא קלה. באופן שמבייש את אחרוני ערוצי הנישה, התוכנית נראית זולה ולא מושקעת – החל מהפתיח, דרך הסטים הבינוניים ועד החשוב מכל – הטאלנטים (אם תרצו לקרוא להם כך), שנדמה כי מאוד השתעשעו מהרעיון של התוכנית שהם קיבלו, ופחות הבינו לשם מה הם התכנסו או איך עושים מה שהם אמורים לעשות שם.

     

    וזה קצת מפתיע. "פרויקט ביפ", גם אם לא כולו, היה ברובו פרויקט מבורך, עם כשרונות רבים ולא מבוטלים, שחלקם הגדול משתתף משתתפים גם בתוכנית החדשה: תמיר ולבנת, גרופר ודורון ועוד. זה גם הזמן להביע את האכזבה מכך ששלישיית "פיצ'יקלטה" והצמד "לימורן" נעדרים מהתוכנית.

     

    בין המערכונים ב"אין מה לראות", כבר הזכרנו את מהדורת החדשות. פרט לפינת "מה הכסף שלנו עשה היום", שבה נראה מטבע מסתובב ונופל, קטעים מצחיקים ממש לא נרשמו שם, אבל זה הרבה יותר ממה שניתן לומר על שיעור הספורט עם הגג היחיד (גומיית כושר שנמתחת ופוגעת בחלציו של המנחה), הרבה הרבה יותר ממה שניתן לומר על הטלנובלה המפוברקת עם הדמויות המטופשות, ועוד לא אמרנו מילה על מערכון ה"אנטרפרייז" ומערכון תוכנית הבנייה, שניהם על סף הלא ראויים לשידור.

     

    הכי רדוד שאפשר

    הומור נמוך תהיה מחמאה ל"אין מה לראות". הצחוקים שאמורים לעלות על פני הצופים במערכונים, מבוססים ברוב המקרים על בדיחות בולבול-תחת שלא עובדות ולא עוברות לאורך כל 25 הדקות של התוכנית, גם לא כאשר אלה שזורות בשיר נוגה על פטריות וגינאליות. אבל "פסגת היצירה" מגיעה ללא ספק עם הופעתה של דמות האויב האיראני במערכון ספינת החלל, סוג של חיקוי לדמותו המיתולוגית של יוסף שילוח. בשנת 2008, כשמפיקים תוכנית הומור, אי אפשר להסתפק בבדיחות על הפרשות ואסור, בשום אופן, לעשות חיקויים של פארוק. היינו שם בשנות התשעים, וגם הרבה לפני זה. מספיק.

    "זהירות: פורנו". התקווה האחרונה לעונה (צילום: יניב כהן)

     

    ועוד מילה לסיום. "אין מה לראות" היא המצטרפת הטרייה ביותר לעונת החורף החדשה של "ביפ". אחרי שבוע ראשון וחלש מתמיד של "מהדורה מוגבלת" ושבועות ארוכים מדי של "האחות הקטנה", אפשר כבר לומר שמשהו לא טוב עובר על ערוץ הצחוק. עכשיו נשאר רק לחכות ל"זהירות: פורנו", תוכנית הדוקו-פורנו של דודו ארז, התקווה האמיתית האחרונה אולי של העונה הנוכחית שלהם.

     

    "אין מה לראות", שבת ב-22:00, "ביפ"

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים