עקיר

אִם אַמְשִׁיךְ לָלֶכֶת

בְּלִי לִפְנוֹת יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה

אַגִּיעַ לַנְקֻדָּה שֶׁסֻּמְּנָה בְּאֵשׁ לְבָנָה וּשְׁחוֹרָה

בִּתְהוֹם-אֵינְסוֹף שֶׁל הַלֵּב

וְשָׁם

עָקִיר

הַקֵּן אֵלָיו חָזְרוּ בְּשִׁלְהֵי הַקַּיִץ

הָעֲגוּרִים שֶׁעָזְבוּ בְּרֵאשִׁית הַּסְּתָו

חוֹלְפִים מֵעַל

צְרִיפֵי הַמַּעְבָּרָה הַיְשָׁנִים, שָׁרִים בְּמַסָּעָם בַּעֲרָבִית קְדוּמָה, שְׁבָאִית

קָצִ'ידַת מִלְחָמָה וְגֵרוּשׁ

בַּחֹרֶף מַאֲפִירָה וּמַעֲמִיקָה הַבִּצָּה וְאַלְפֵי רֹאשָׁנִים

בּוֹקְעִים סָמוּךְ לִגְדוֹת הַבֹּץ הָרַךְ כָּל-כָּךְ

בָּאָבִיב נִשְׁמָט זֵר שֶׁל פְּרָחִים פְּשׁוּטִים מְאֹד – מִשָּׁמַיִם

מֻשְׁלָךְ

וּכְשֶׁנִּסְגָּר הַצֹּהַר

הַמַּלְאָכִים הַמֻּפְקָדִים עַל טַכְסִיסָיו

שֶׁל טֶכֶּס הַפְּרִיחָה, מִצְטוֹפְפִים

נִרְגָּשִׁים

עוֹקְבִים אַחֲרֵי הַיַּלְדָּה הַזֹּאת

שֶׁלְּבַדָּהּ

תּוֹלֶשֶׁת עֲלֵה חַרְצִית אַחַר עֲלֵה חַרְצִית

כָּל הַמַּקְהֵלָה בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת מְזַמֶּרֶת: אוֹהֶבֶת

לֹא אוֹהֶבֶת, אוֹהֶבֶת

אֶחָד מֵהֶם כְּבָר יָדַע אַךְ הֶחֱרִישׁ

שֶׁלְּעוֹלָם לֹא אָשׁוּב הַבַּיְתָה

הַשָּׂדוֹת הֶאֱדִימוּ וְהִצְהִיבוּ בְּכָל מַשָּׁב שֶׁל רוּחַ

מִסְתַּחְרְרִים כְּמוֹ שִׂמְלַת הַשִּׁיפוֹן

מִימֵי רַוָּקוּתָהּ הַהוֹלִיווּדִיִּים שֶׁל אִמָּא

הַקַּיִץ נִמְשַׁךְ לָנֶצַח, לָנֶצַח

שבא סלהוב, מחברת קובץ הסיפורים עונת המשוגעים , עיר ונשייה (פרס עמיחי לשירה תשס"ד)

והרומן מה יש לך, אסתר. מסותיה על אמנות ותרבות יהודית-ישראלית ראו אור בכתבי-עת ובקטלוגים ישראליים ובינלאומיים.