שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    צילום: אור אלתרמן

    מסיבת הפתעה

    הופעתו של מארק רונסון היתה אחת הטובות שנראו כאן לאחרונה. יתכן שסוד הקסם הוא ביכולתו להיות המארח במסיבה הכי שווה בעיר, זה שמניע את העניינים ומשאיר את מרכז הבמה לזמרים

    באוויר הזאפה עמדה אתמול (ד') הציפייה: האם הופעה של מארק רונסון תצליח לתרגם לבמה את הלהט שבאלבומים שלו? האם את מקומם של רובי וויליאמס ואיימי וויינהאוס יצליחו למלא זמרים עסוקים פחות ומוכרים פחות? ומעל לכל, האם במת הזאפה הזעירה באמת תצליח להכיל 15 איש ולא לקרוס מטה, היישר לחניון של מגדלי זיו?


    רונסון וקורט מ"פלסטיק ליטל". המסיבה הכי שווה בעיר (צילומים: דודו אזולאי)

     

    כשרונסון עלה לבמה, חמוש בגיטרת גיבסון ובחליפה מחויטת, והתחיל לנצח על היחידה המהודקת של המלווים, הספקות נעלמו והתחיל מסע מסעיר שעבר בין סגנונות שונים ונע בין נחמד לפשוט מפעים. בזכות המבנה הייחודי של המופע – תזמורת שנותרת קבועה ושורה של סולנים מתחלפים – האווירה על הבמה היתה

    דינמית והסגנונות התחלפו משיר לשיר, מהיפ הופ לפופ סיקסטיז, מבלדות לרוק אלטרנטיבי, כשהם מקפיצים כל פעם מחדש את הדופק.

     

    כבר מהפתיח האינסטרומנטלי, שכלל שילוב בין "אלינור ריגבי" של הביטלס ל"Apply Some Pressure" של מקסימו פארק, אפשר היה להתרשם מיכולתו המפורסמת של רונסון לקחת שירים זרים לחלוטין ולהפוך אותם לבשר אחד. זו גם היתה הזדמנות לתצוגת תכלית מרשימה של שלל נגני התזמורת, הכוללת רביעיית כלי מיתר, את רונסון עצמו בגיטרה, נגן כלי הקשה, מתופף, בסיסט, קלידן ושלישיית כלי נשיפה. נגניות כלי המיתר היפות, שהצטופפו בקרן זוית, שימשו גם כרקדניות לעת מצוא: בשירים שבהם לא ניגנו, הרביעייה רקדה בישיבה בתיאום מושלם.


    רביעיית כלי המיתר. בתיאום מושלם

     

    ראשון ברשימת הזמרים שעלו וירדו מהבמה, היה הזמר מייקל טיג ("טיגרז"), שביצע את הגרסה המואטת ל-"Toxic" של בריטני ספירס, ממש כפי שעשה באלבום Version. כל אחד מהבאים אחריו ברשימה הביא איתו זווית אחרת: הראפר Rhymefest, שהחליף את אול' דירטי באסטרד המנוח ב"Toxic" והעניק אחר כך מונולוג פריסטייל על הבחורות הישראליות; הזמרת Tawiah, שמילאה במתיקות את מקומה של לילי אלן ב"Oh My God" ואת זה של איימי וויינהאוס ("שעושה יופי של מרק קניידלעך", על פי רונסון) ב"ואלרי"; הילדון דניאל מריוות'ר האוסטרלי, ששר בחידוש המצליח ל-"Stop Me" של הסמית'ס; צמד הראפרים של Plastic Little, שמילא טוב מאוד את מקומו של גוסטפייס קילא ב-"Ooh Wee" ואלכס גרינוולד מלהקת "פנטום פלאנט".


    רונסון. יכולת מפורסמת להלחים יחד שירים זרים לחלוטין

     

    בואו נדבר קצת על גרינוולד: הבחור האמריקאי עם הלוק המגניב התגלה כבעל נוכחות מחשמלת. לתוך המרק המבעבע של הסול וההיפ הופ של רונסון, גרינוולד זרק פנימה התנהגות רוקנ'רולית, קלישאתית ומלהיבה כאחד. במהלך הביצוע ל"Just" של רדיוהד, גרינוולד טיפס על עמדת המתופף, הניף את הסטנד של המיקרופון לכל הכיוונים וצלל אל הקהל הצמא, שנשא אותו על כפיו לאורך הזאפה בזמן שהוא ממשיך לשיר בעליצות את הפזמון המיוסר של תום יורק.


    גרינוולד בזרועות הקהל

     

    לאחר סיום השיר, עבר גרינוולד לבצע את הלהיט הגדול של "פנטום פלאנט", השיר "קליפורניה", שהתפרסם כשיר הנושא של The O.C. למרות שלא מדובר בשיר מהרפרטואר של רונסון, הוא קיבל מקום של כבוד בהופעה.


    כלי הנשיפה. יחידת מלווים מהודקת

     

    בכלל, הזמרים שרונסון בוחר בהם הם לא סתם קולות יפים, אלא אמנים יוצרים עם אמירה משלהם. טיגרז, למשל, היה שותף ליצירה של ג'ף באקלי וכתב איתו את יצירת המופת "So Real". מאידך, Rhymefest כתב עם קנייה ווסט את "Jesus Walks", שגם זיכה אותו בגראמי. חברים שכבר זכו לראות את רונסון בפסטיבלים שונים, אומרים שבהופעה הזאת הוא נתן במה גדולה יותר לשירי הסולו של הזמרים שלו, בעיקר טאוויה ומריוות'ר.

     

    מפנה מקום

    העובדה שרונסון הגיע בשנים האחרונות לקדמת הבמה אחרי שהתחיל כדי.ג'יי ומפיק, מבטיחה שהוא יודע מה עושה שיר טוב אבל נעדר את הדחף להיות במרכז. כמו מארח טוב במסיבה הכי מגניבה בעיר, רונסון יוצר את האווירה ואז לוקח צעד אחד הצידה כדי לתת לקסם בין הזמר לקהל לקרות מעצמו.


    רונסון וטאווייה. פאקינג מרגש

     

    ועדיין, כל מה שתואר לעיל לא מצליח להסביר למה ההופעה אמש היתה אחת הטובות שהיו כאן בשנים האחרונות, כזאת שגרמה לקהל לצאת החוצה בעיניים נוצצות ועם הבעה קלה של הלם. נדמה היה ששני חלקי המשוואה, הנגנים על הבמה והצופים בקהל, נהנו ונרגשו במידה שווה. הקהל הישראלי הרעיף אהבה עצומה כלפי רונסון והוא כשעצמו לא חדל להסביר כמה התעקש להגיע הנה וכמה התרגש להיות כאן ("לא הייתי כל כך עצבני לפני מופע מאז ההופעה הראשונה שלי", "זה פאקינג מדהים שאנחנו כאן אחרי שטסנו מאוסטרליה דרך סינגפור רק כדי להגיע הנה", "זה כל כך פאקינג מרגש").


    דניאל מריוות'ר. ביצע גם שיר מאלבום הסולו

     

    אבל לא כל הקרדיט מגיע לנו: העובדה שמדובר בהופעות האחרונות (הערב ייערכו שתיים נוספות) בסיבוב בינלאומי שנמשך שנה וחצי, סייעה גם היא לאווירה המיוחדת, המשפחתית והתשושה של חברי התזמורת המצוינת הזאת. "זה לילה שאף אחד מאיתנו לא ישכח", אמר רונסון לפני הסוף, "ונקווה שגם אתם". אין חשש שזה יקרה בזמן הקרוב.


     


     


     


     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    רונסון. משאיר את הבמה לאורחים
    צילום: דודו אזולאי
    אווירה מיוחדת בזאפה
    צילום: דודו אזולאי
    טאוויה. מילאה מקום לוויינהאוס
    צילום: דודו אזולאי
    לאתר ההטבות
    מומלצים