שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תביעה: טיפול כושל בזיהום גרם למוות אחרי ניתוח
    משפחתה של אישה בת 73 שנפטרה מספר חודשים לאחר שעברה צנתור בשיבא תובעת 2.5 מיליון שקל מבית החולים ומשורה ארוכה של מוסדות בהם עברה האישה אחר-כך בגין רשלנות רפואית לאחר הניתוח, שהובילה לטענתם למותה
    תביעה: טיפול כושל בזיהום גרם למותה של אישה לאחר ניתוח. במהלך הטיפול בה התברר כי למרות שעלה חשד לזיהום כבר שבוע לאחר הניתוח, לא נעשתה פתיחה של פצע הניתוח. עוד נמצא כי איש מהרופאים לא פתח את פצע הניתוח על מנת לטפל בזיהום ובגופה נמצאו לאחר חודשים ארוכים הסיכות ששימשו לסגירת פצע הניתוח.

     

    בעלה ובנה של המנוחה, תובעים באמצעות עו"ד ליאנה חזין רביב ממשרד עו"ד רונן ברק בבית משפט השלום בתל-אביב סכום של עד 2.5 מיליון שקל בגין רשלנות רפואית.

     

    מכתב התביעה עולה כי האישה סבלה מחסימה בעורקים ועברה צינתור וניתוח מעקפים, בו נעשה שימוש בכלי דם שנלקח מרגלה. הניתוח בוצע בבית החולים שיבא באוקטובר 2004 כשהאישה היתה אז בת 73.

     

    שבוע לאחר שיחרורה מבית החולים היא הגיעה לשיבא לביקורת ולצורך הוצאת תפרים. לפי כתב התביעה, בביקור זה הוצאו סיכות "ככל הנראה רק מהפצע בחזה". כמו כן צויין כי נראה אודם וחשד לזיהום בפצע הניתוח. למרות זאת, האישה לא נמצאה במעקב של בית החולים או הרופאים המנתחים.

     

    לאחר שהפצע במקום הניתוח ברגל לא החלים פנתה האישה לבית החולים לניאדו בנתניה ואושפזה שם פעמיים. היא טופלה באנטיביוטיקה רחבת טווח ובסטרואידים, אך ללא השפעה.

     

    לאחר ששוחררה מלניאדו הופנתה לקבל טיפול מקומי במסגרת בית אבות סיעודי באזור מגוריה. שלושה חודשים לאחר הניתוח ובמהלך הטיפול במוסד הסיעודי הוצאו ארבע סיכות, שנועדו לסגירת פצע הניתוח וכעשרה ימים לאחר מכן הוצאו סיכות נוספות.

     

    כשבעה וחצי חודשים לאחר הניתוח אושפזה האישה בבית חולים מאיר בכפר-סבא במצב קשה כשהיא סובלת מזיהום בדם. בדיקת הדמיה שבוצעה הראתה כי ברגל עדיין קיימות סיכות מהניתוח. לפי כתב התביעה, בניסיון להציל את חייה עברה האישה כריתה של הרגל הפגועה, אך ללא הועיל. האישה נפטרה מקריסת מערכות, כשמונה חודשים לאחר הניתוח.

     

    ד"ר אביאל רועי-שפירא, מומחה בכירורגיה כללית וטיפול נמרץ מבתי החולים סורוקה ואסותא שחוות דעתו צורפה לכתב התביעה ציין כי מותה של האישה נגרם
    "כתוצאה מטיפול רשלני וכושל בזיהום טריוויאלי לכאורה בפצע ניתוח ברגל". עוד ציין כי, "זיהום בפצע ניתוח היא בעיה שהטרידה את הכירורגים מאז ומתמיד. בדרך כלל הבעיה נפתרת על ידי פתיחה של הפצע, עם הופעת סימני הזיהום הראשונים. המהלך הזה מוזכר בכל ספרי הכירורגיה ומצער אותי לראות שבמאה ה-21 עדיין מתים חולים בגלל התעלמות הרופאים מהכלל הבסיסי הזה. במקרה המדובר היו עדיין סיכות בתוך הפצע בבדיקת הדמיה שבוצעה בחודש יוני. הימצאות סיכות מעידה שהפצע מעולם לא נפתח לגמרי ולא עבר הטרייה כירורגית (כריתה של הרקמות הנגועות בזיהום), עד להתפרצות התהליך שהוביל למותה".

     

    עוד מציין המומחה: "לדעתי שורש הרע הוא ההתייחסות המזלזלת של מנתחי הלב בשיבא לזיהום בפצע הניתוח". לדבריו, כבר בביקורת הראשונה שנעשתה בשיבא שבוע לאחר השחרור היה צורך להוציא את הסיכות שנותרו בפצע הניתוח.

     

    "המנתח היה חייב להשאיר את החולה במעקב כירורגי עד לרזולוציה של הבעיה, ולא 'לנפנף' את החולה למעקב של רופא המשפחה, שכישוריו לטפל בפצעים כאלה מוגבל". הוא ציין כי הרופאים שטיפלו באישה, בהם פנימאים וגריאטרים לא היו מוסמכים לטפל בפצע ניתוח מזוהם. "כל אחד מהמטפלים היה צריך להבין שמדובר בבעיה כירורגית מורכבת ולהפנות את החולה לבדיקת כירורג. כל אחד מרופאים אלו טיפל מצוין בתחום שבהתמחותו, אבל איש מהם לא טיפל כראוי בפצע".

     

    להערכת המומחה הטיפולים האנטיביוטיים שניתנו היו "עקרים" ורק גרמו לחיידקים לפתח עמידות לאנטיביוטיקה. "היו הזדמנויות רבות לטפל בפצע בצורה כירורגית נאותה, לרפא אותו ולמנוע את המוות. לו כל אחד מהרופאים היה משכיל לטפל נכון בחולה, התוצאה העגומה היתה קרוב לוודאי, נמנעת", ציין המומחה בחוות דעתו.

     

    משיבא נמסר בתגובה כי: "המרכז הרפואי 'שיבא' פעל במקרה זה בצורה מקצועית ונאותה. את תשובתנו המלאה והמפורטת נמסור במסגרת כתב ההגנה שיוגש בקרוב לבית המשפט".

     

    מבית החולים לניאדו נמסר כי התביעה התקבלה וכי בבית החולים לומדים את התיק ויגיבו בדרכים המקובלות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    הסיכות נשכחו בגופה של האישה שצונתרה
    צילום: ויז'ואל/פוטוס
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים