שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    בעל הבית

    אסי עזר, מי שהיה אמור להיות הסייד קיק הצעיר של ארז טל, הפך לכוכב האמיתי של "האח הגדול". בראיון בלעדי הוא מספר על הלחץ שבא עם התפקיד, מתייחס לפרשת יוסי בובליל והנערה, הטענות על התערבות ההפקה ועוד

    את רואה את הכרית הזאת? אם הכרית הזאת היתה 'האח הגדול', תדמייני שהיו סביבה חבורת זאבים רעבים, שכולם מתים לקרוע אותה, אבל הם לא הצליחו להתקרב. אתם העיתונאים הפסדתם בקרב האחרון, כי התוכנית היתה הצלחה, ועכשיו אתם מחכים להזדמנות הבאה. אין לי ספק שהיא תגיע באחת העונות הבאות ואז תהיה קטסטרופה. אני לא מרחם על הכרית הזאת, הזאבים יקרעו אותה לגזרים מכל הכיוונים".

     

    אז לפחות תדאג לצאת משם שנייה לפני שזה יקרה?

     

    "לא, אני עדיין אהיה פה, עד הסוף. זו התוכנית שלי".


    "זו התכנית שלי", אסי עזר (צילום: עידו איז'ק)

     

    "התוכנית שלי" הוא מושג שיחזור לא מעט בשיחה של עם אסי עזר הנערכת לקראת גמר "האח הגדול" בתום שלושה חודשי מדורת שבט מתישים, וזה לא במקרה. מבחינתו של עזר זוהי התוכנית שלו - הוא מזדהה איתה במאת האחוזים, מגן עליה בעוז של מי שאין לו מה להפסיד, מוכן לחשוף שיניים צחורות לכל מי שיעז ויציק.

     

    אחרי הכל הוא חייב לה לא מעט - היא שינתה את חייו לבלי הכר, החדירה אותו לתודעת ההמונים ומיצבה אותו, בגיל 29, כאחד מכוכבי הטלוויזיה הכי מבטיחים כאן. עזר מודע לחלוטין מה משמעות השאלה, "ארז טל - הדור הבא?", הוא מודע למעמד שמגיע איתה, לכסף, לכוח ולהגשמה העצמית, והוא מתייחס אליה בשיא הרצינות והממלכתיות הנדרשת, שנאמר: "מתנהג בהתאם".

     

    אבל יש גם אסי עזר אחר. אסי העיתונאי, החצוף, החתרן. אותו אחד שפרץ לתודעה לראשונה באחד ממיזמי הריאליטי הראשונים - בחירתו על ידי הקהל להנחיית "אקזיט". משם החל קריירה של כתב שטח ב"ערב טוב עם גיא פינס", כזה שנדחף גם כשלא הזמינו אותו, הרגיז חלק מהמרואיינים שלו ונבנה כאנדרדוג בתעשייה. אותו אחד שאחר כך גם זרק עוגת קצפת בת שלוש שכבות סרקזם בפני סלבז מנופחים בסאטירה הנשכנית "דבר עם הסוכן שלי".

     

    שני הטיפוסים האלה - המנחה הממלכתי מהפריים טיים והנער המרדן מערוץ הצחוק - יושבים כאן מולי, והיופי הוא שהפיצול הזה מוצא כל הזמן ביטוי חיצוני. עזר נוירוטי בצורה משובבת לב. הוא מתנועע ומתרוצץ בחדר, רגע אחד יושב בנינוחות ובמשנהו מטפס אל משענת הספה, לעיתים מדבר באופן מחושב, כמעט בלחש, ובפעמים אחרות כמעט צועק בתוכחה.

     

    הוא מרגיש חופשי לכעוס ולסנוט בי באותה מידה שהוא חושף את ליבו בנדיבות ורגישות נעימה. הדואליות של עזר מעניקה לצפייה בו ממד של דריכות והפתעה, ועושה לו רק טוב במציאות, כמו על המסך. עזר היה מנחה חכם, אקטיבי, משתתף. מה שבטוח - הכי רחוק מפלקט. המעורבות שלו מעולם לא תוכננה להיות רק הקראה מטלפרומפטר.

     

    "בכל דבר שאני משתתף אני מעורב עד הסוף, ומהרגע הראשון הייתי בפיתוח והשתתפתי בכל הישיבות. עשיתי דברים כאלה בעבר, אבל זה פעם ראשונה בקשת וזה היה מאוד קשה. אתה נכנס לחבורה של אנשים שעבדו יחד בעבר, מכירים זה את זה, כולם באותו טווח גילים, קופרמן, יורם זק, רן תלם וארז טל, הם קליקה ואתה ילד בן 29 שבא להצטרף למקום הזה, זה מפחיד".


    עזר, ילד בן 29 (צילום: עידו איז'ק)

     

    אז מה עושים?

     

    "בשבוע הראשון אמרתי שלא אפתח את הפה. אהיה כמו ילד שמובילים אותו, ורק אודה לאלוהים שאני כאן כמו טטל'ה".

     

    ועכשיו אתה חלק מהקליקה?

     

    "אני עדיין עובד על זה, משתדל להיות נינוח, מרגיש שאני כל הזמן במבחן, אבל אולי זה רק עניין פנימי שלי. יש קטע שיושבים בסיעור מוחות, נגיד חושבים על המשימה הבאה, ויש לי רעיון, אבל אני חושב אם לזרוק אותו או לא, כי אם הם לא יקבלו את זה ישר אחשוב שפישלתי. זה נורא מלחיץ להיות טירון בקבוצה כזו, להיות הילד החדש בשכונה. אני קורא להם מגדל השן".

     

    למה?

     

    "כי אני מסתכל עליהם מלמטה, הם למודי הניסיון ואני המתמחה. אם הם מסתלבטים עליי, אני תמיד אומר להם 'אוי סליחה מכם, מגדל השן, טעיתי וחטאתי'".

     

    איך הם עם האלתורים שלך בשידור חי?

     

    "עם רוב הדברים לא היתה להם בעיה, וחלק ממה שאנשים חושבים שזה אלתור זה בכלל בתסריט. האזכורים של ההומואיות שלי הם בדרך כלל דברים שארז כתב לי. אבל ננזפתי כמה פעמים בקטנה. נגיד כשדיברתי על מזרחים ואשכנזים לפני שהריב הזה התבשל, אמרו לי שאני צריך להיזהר, אבל בסוף יצא שעינב אמרה את כל הדברים האלה והם יצאו החוצה".

     

    היו לך חרדות לפני שהתוכנית התחילה?

     

    "מטורפות. יש את הקטע שאומרים לך שאתה הולך להנחות את 'האח הגדול' אז כולם בטוחים שאתה המאושר באדם ואתה לא יכול להוציא אפילו חצי תלונה, אבל במציאות חטפתי פריחה בכל היד והיו לי התקפי חרדה, לא האמנתי שארגיש ככה. אני זוכר שאחרי חודש שהתוכנית רצה, ישבתי מול יורם זק העורך ואמרתי לו שהכי קשה לי מהכל זה שאנחנו לא עוצרים אף פעם, אנחנו כל הזמן רצים ורצים ורצים, ואין רגע שמישהו בא ואומר לך לשבת ושואל אותך איך אתה מרגיש".

     

    "כי ככה זה בקשת - יש תחושה של מלחמה ומשימה שצריך לעמוד בה, ואין רגע של קאט. אני יושב מול יורם ואומר לו את זה, ומרגיש שאני סוף סוף מצליח לבטא את איך שאני מרגיש ומתחילות לרדת לי דמעות מהעיניים. ואני רואה את המצוקה של האדם, שאני פתאום דומע מולו והוא חיבק אותי ואמר לי שהכל בסדר. בסך הכל הם נתנו לי חממה, אם זה לא היה ככה הייתי מתמוטט. כשאתה בא אליהם ממקום של חרדה קיומית, הם הכי שם בשבילך. הם הבית ספר הכי טוב שאפשר לקבל".

     

    איך היה בתוכנית הראשונה?

     

    "הלב שלי התפוצץ, אני חולה על שידורים חיים, אבל פתאום לא הבנתי איפה אני ומי אני ומה אני עושה. ארז אמר לי לפני השידור שהוא יטפח לי על הכתף בכל פעם שאני שוכח את הטקסט ואם תסתכלי על זה, תראי שהוא כל הזמן נוגע לי בכתף באמת. הייתי בפאניקה מוחלטת, כי זה לא קל לעמוד מולו ואתה נאבק על המקום שלך. בשלב הזה עוד לא ידעתי מה תהיה הרזולוציה שלי שם, פחדתי שאהפוך לנערת הגלגל".

     

    זו היתה אופציה?

     

    "תראי, אמרו מההתחלה שזו תוכנית עם שני מנחים, אבל בכל זאת, זה ארז טל, הוא יותר מנוסה

    ממני והגיוני שהוא יהיה בפרונט ואני אהיה הסייד קיק. אבל זה ארז שכל הזמן משך אותי קדימה. הדבר שהכי הפתיע אותי בו זה כמה הוא נטול אגו. בהתחלה למשל, היה גם כיסא אחד באולפן כדי לראיין את המודח, וזה היה ארז שביקש עוד כיסא כדי שאשב לידו. גם בפרומואים בהתחלה נתנו רק לו טקסט, למחלקת הפרומואים היה רק את ארז בראש, אבל הוא אמר להם שזה לא מקובל עליו, שאנחנו שניים. בכל פעם שהאגו שלי נפגע, הוא תיקן את זה".

     

    את הראיון המלא ניתן לקרוא בגליון החדש של פנאי פלוס

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לאתר ההטבות
    מומלצים