אני המאהבת הנבגדת (בטח תגידו שמגיע לי)
סיפרתי לחבריו כמה הוא היה נאמן רק לי חצי שנה ואפילו לא היה מסוגל לשכב עם אשתו בכלל כל הזמן שהיה איתי. הם התפוצצו מצחוק: "על מה את מדברת? הוא שוכב עם כל דבר שזז"
יום אחד הוא פשוט התקשר ללא שום סיבה לשאול לשלומי וסיפר לי שהוא ליד הבית שלי. הזמנתי אותו אליי לקפה מכל הלב, ללא שום כוונות נסתרות.
הרגשתי מאוד נוח בחברתו, ואין לי מושג למה. אולי כי אני טיפוס חברותי, ואולי גם תמימה, שחושבת שאשה וגבר יכולים להיות חברים ללא שום משיכה. בדיוק סיימתי קשר של חודשיים וסיפרתי ל"נוני" שמכל הדברים הכי חסר לי סקס.
הוא מיד הציע את עצמו (נו, מי לא היה מציע),
התחלתי לצחוק, אתה? מה קשור? ראיתי אותו יותר כידיד מאשר כפרטנר לסקס. אבל הוא הלך עם המחשבות והפנטזיות. התחיל לשלוח לי סמסים, להתקשר ולברר אם אני מעונינת בו.
כנראה שהורמונים שיבשו גם לי קצת את המוח וחשבתי לעצמי מה רע? מהי יכול להיות? סקס? אם אין לי זוגיות כל כך הרבה שנים, לפחות אהנה מסקס חי ואמיתי. לא חשבתי יותר מדי על זה שהוא נשוי. זה לא שחיפשתי חתן, בסך הכל רצינו ליהנות, ואולי גם אשתו צריכה להודות לי שהארכתי להם את חיי הנישואים בעוד יום, כי בעלה שמח וטוב לב.
התיאבון שלנו רק נפתח, ומצאנו את עצמנו נסחפים
הסקס היה מדהים. אין לי מושג למה ובמה זה היה שונה מסקס עם מישהו אחר, אבל התיאבון שלנו רק נפתח, ומצאנו את עצמנו נסחפים יום יום לתוך הסדינים ולאט לאט נפתחים זה אל זה. בינתיים אשתו ילדה והיתה עסוקה עוד יותר, בעוד שאנחנו היינו שקועים בקשר שלנו, שהפך לאהבה ענקית.
"נוני", שהיה אדם שלא מדבר הרבה, התחיל לספר על חייו הקשים בבית, על אשה שלא נותנת לו לנשום, כל היום מתקשרת אליו, ואם הוא לא עונה אז לחברים שלו. הוא סיפר שכל נישואיו הוא בגד בה ללא הפסקה, התוודה אפילו שלא רצה את ההריון האחרון, שהכל בבית כל כך קר - ופתאום אני נותנת כל כך הרבה חום ואהבה. "הסקס", הוא תמיד היה אומר, "זה לא סקס, זאת אהבה".
היו לנו שיחות של שעות, ובכל הזדמנות שלו לצאת מהבית הוא היה בא אליי. בימי אירועים, שהיו לו כמעט כל יום, הוא היה לוקח צ'ק, מתלבש יפה, מספר לאשתו שהוא באירוע - ומגיע אליי.
אני יודעת, תגידו עכשיו כל מה שתגידו עליי ואני לא אתכחש. אבל הוא שכנע אותי שאני אהבת חייו ושהוא לא רואה את עצמו לשנייה בלעדיי. ככה גם אני ראיתי אותו, וכן, כבר רציתי בתוכי שיעזוב את הבית.
כך חלפה לה חצי שנה, קרו המון דברים מדהימים ואפילו נדרתי לו שלעולם לא אוהב גבר כמו שאני אוהבת אותו. מבחינתי הכל היה תמים וטהור והכי נקי, ואל תכעסו - אהבה היא לא חטא.
"את אהבת חיי, אבל הילדים...."
אבל בזמן האחרון קרו דברים שגרמו לי להציג לו את השאלה: אני או אשתך?
ומה היתה תשובתו?
"את אהבת חיי, אבל הילדים...."
כאילו שביקשתי ממנו לבחור ביני לבין ילדיו.
פגועה ושבורה לגמרי עזבתי אותו, לא לפני שאשתו מצאה סמס שלנו, התקשרה אליי – ואני הכחשתי כל קשר. הבנתי שאולי "נוני" שלי לא כל כך אמיתי, אולי הוא לא אוהב אותי כמו שאני אוהבת אותו, ועם כל הכאב - אולי אני רק סקס...
הכאב הכי חזק שבעולם הוא לא שהוא כבר לא איתי, אלא בגלל מה שקרה כשישבתי פעם עם חברים שלו וסיפרתי בתמימות כמה שהוא ואני אהבנו ואולי עדיין אוהבים, אבל אני לא יכולה יותר להיות בקשר משולש. סיפרתי להם כמה הוא היה נאמן רק לי חצי שנה ואפילו לא היה מסוגל לשכב עם אשתו בכלל כל הזמן שהיה איתי. הם התפוצצו מצחוק: "על מה את מדברת? נוני שלך שוכב עם כל דבר שזז".
הם ידעו עליי, ידעו על אשתו וידעו גם על אחרות.
התביישתי. הרגשתי כל כך נבגדת, כי האמנתי לו כשאמר שכל חייו בגד באשתו ולא אהב אף אחת ששכב איתה, וכשמצא אצלי את אהבתו הנצחית לא היה לו צורך עוד באחרות.
אל תגידו עכשיו בלב "מגיע לך", כי זה לא יהיה הוגן, ואל תגידו "לא הולכים עם נשואים", כי זה יכול לקרות גם עם רווק שקרן. רק תגידו לי במי הוא בעצם בגד, או למי הוא בכלל היה נאמן?
- עוד מאמרים, טורים וסיפורים אישיים על התמודדות עם בגידה
לפנייה לכתב/ת 
