שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    האם יהיו בחירות ממוחשבות לכנסת?

    לאור התקלות והבעיות בבחירות המקדימות במפלגות הליכוד והעבודה, בדקנו האם משרד הפנים הפיק לקחים: מה יהיה על הבחירות המקומיות והבחירות לכנסת? תמונת מצב

    הרתיעה מטכנולוגיה של המצביעים, תכנון לא קפדני מספיק, תקלות תקשורת, תקלות מחשב, עומס על המערכת. כל אלה וגורמים נוספים, הביאו לעיכובים בבחירות המקדימות בליכוד שלשום (ב'), ושיבשו לחלוטין את הבחירות במפלגת העבודה בשבוע שעבר. האחרונה אף נאלצה לקיים את הבחירות מחדש באמצעים המסורתיים של פתקים.

     

    למרות הקידמה הטכנולוגית, גם במדינות מערביות אחרות בעולם בחירות ממוחשבות ואלקטרוניות עדיין סובלות מחבלי לידה. הפתקים, העפרונות, טפסי ההצבעה והמחוררים המיושנים עדיין נחשבים לאמצעי אמין יותר, שנמצא בשימוש גם היום במערכות בחירות גדולות בעולם.

     

    ניסוי ברשויות המקומיות

    הרבה לפני שהתרחשו התקלות הללו, הוחלט בישראל לעבור גם לבחירות ממוחשבות, שמקלות על תהליך ההצבעה ועיבוד הנתונים. בחודש נובמבר בשנה שעברה נערך פיילוט להצבעה ממוחשבת בבחירות לרשויות מקומיות ב-12 קלפיות.  מי שהגיע להצביע נדרש לתת את קולו גם בפתק לצורך הספירה, ולאחר מכן לתת את אותו קול גם בעמדה ממוחשבת לצורך הניסוי.

     

    לפני שיצא הניסוי לפועל, אמר שר הפנים מאיר שטרית ל-ynet כי המטרה היא למחשב גם את הבחירות הכלליות בעתיד, וטען כי תהליך הבחירה יהיה יעיל יותר ואפילו קל יותר - רק ללחוץ במחשב על תמונת המועמד שרוצים לבחור.

     

    בעקבות הניסוי, הוציא משרד הפנים בחודש ספטמבר האחרון תזכיר הצעת חוק לבחירות ממוחשבות לרשויות המקומיות (PDF), בו הוא מבקש להסדיר את הנושא בחוק, לקראת מערכות הבחירות הבאות.

     

    במקום פתק: כרטיס חכם

    על פי התזכיר, ברשויות המקומיות יוצבו עמדות זיהוי ממוחשבות, וכן עמדות הצבעה ממוחשבות, שיהיו מופרדות מהן ולא יהיו מחוברות ברשת על מנת לשמור על חשאיותם ולמנוע חדירה חיצונית לצורך זיופים. זאת בניגוד למערכות אחרות בהן המחשבים היו מחוברים ברשת כדי לאסוף את הנתונים.

     

    כמו כן, אם יתקבל חוק מסמכי זיהוי ביומטרים, ויונפקו תעודות הזהות החכמות זיהוי המצביע יהיה אמין יותר - סריקת טביעת האצבע - דבר שיפתור את בעיית הזיופים, ההתחזויות לאנשים אחרים והצבעות כפולות.

     

    לאחר הזיהוי, המצביעים יקבלו כרטיס חכם, יכניסו אותו למחשב, ויבצעו את ההצבעה שלהם. ההצבעה תירשם על גבי הכרטיס, ועל גבי עמדת ההצבעה במקביל, ולאחר ההצבעה הכרטיס יוכנס לתוך תיבה. המצביעים אף יוכלו לוודא כי הצבעתם נקלטה על ידי הכנסת הכרטיס לעמדת הבדיקה. 

     

    עם נעילת הקלפיות, ילוקטו הנתונים המוצפנים מעמדות הבחירה, ומהכרטיסים ותערך השוואה בין הנתונים שעל גבי הכרטיסים לאלה שנקלטו במחשב - על מנת לוודא שאכן ההצבעות היו תקינות וללא זיופים. כל הנתונים יועברו לספירה בוועדת הבחירות המרכזית, והתוצאות אמורות להיות מונפקות באופן מידי.

     

    האם נלמדו הלקחים?

    הניסוי בשנה שעברה כלל 12 קלפיות בששה ישובים בלבד, ואולי לא מעיד על הצלחה בקנה מידה גבוה יותר. עשרות אלפי המצביעים בשתי המפלגות בשבוע שעבר שהיוו מדגם גבוה יותר, הראו כי בחירות ממוחשבות הן עדיין עניין לא פשוט שדורש הכנה מעמיקה ומורכבת. האם משרד הפנים הפנים את הלקחים מהשבועיים האחרונים, ומה יהיה על הבחירות הממוחשבות הכלליות?

     

    "אנחנו מודעים לזה שמה שקרה בשתי המפלגות, יכול להעיד מעט, ותהיה כמות שאלות גדולה", אומר ל-ynet אריה בר, מנכ"ל משרד הפנים. "אבל צריך להבין שמדובר במערכות אחרות", הוא מוסיף, ומונה את ההבדלים:

     

    טעות אחת בבחירות המקדימות, מסביר בר, היא החיבור של כל המחשבים ברשת, שמצריכה הגנה מורכבת ויקרה. בעיה זו אינה רלוונטית לבחירות לרשויות, מכיוון שהמחשבים לא יהיו מחוברים, ועל מנת לפגוע בעמדות יהיה צריך לגשת אליהן. גם אז, אומר בר, יהיה קשה לפורצים מאחר שבעמדות תהיה תוכנת הצבעה בלבד, ולא תהיה לעמדות גישה פיזית, דרך חיבורי USB וכדומה - אלא יוצבו מארזים אטומים.

     

    טעות נוספת, הוא אומר, היא כמות העמדות שהיו בקלפי. על פי עדויות של מצביעים כל עמדת מחשב שירתה מאות עד אלפי מצביעים.

     

    "אי אפשר לחסוך בעמדות ולא להביא בחשבון את זמן ההצבעה", אומר בר. לדבריו בשיטה המוצעת על ידי משרד הפנים - יהיו לפחות שלוש עמדות מחשב בקלפי שישרתו 800 מצביעים, ואפילו עד עשר עמדות לקלפי, כלומר, לכל היותר שלוש מאות מצביעים לכל עמדה - כך שלכל מצביע יהיה מספיק זמן לבחור בלי שיווצר עומס.

     

    למרות ריבוי המחשבים, בר אומר כי התהליך יהיה זול יותר מהפקת פתקי הצבעה וקלפיות בין השאר מאחר שניתן לעשות בהן שימוש חוזר.

     

    עוד מציין בר כי ריבוי המועמדים בבחירות מקדימות מקשה אף הוא על הממשק ועל ההצבעה, וכי יתכן שאנשים יסתבכו עם ההצבעה. מנגד, מצביעה של הליכוד מספרת ל-ynet כי הממשק דווקא היה ידידותי: בעמדת ההצבעה ניצב פוסטר עם תמונות המועמדים, שמותיהם ומספריהם. לאחר שכל המספרים הוכנסו למחשב - שמותיהם הוצגו, ולפני אישור ההצבעה הוצגו גם התמונות של המועמדים שנבחרו.

     

    בפיילוט שנערך ביישובים ערביים ובקיבוצים, אומר בר, משך ההצבעה היה קצר יותר מהצבעה רגילה, וכן ישנן עמדות תרגול בהן ניתן לדמות הצבעה לפני שנכנסים להצביע באמת.

     

    חוקרי מדעי המחשב מתנגדים

    מספר חוקרים בתחום מדעי המחשב בארץ שנפגשו עם צוות תהיל"ה, פרוייקט המחשוב הממשלתי, פרסמו עצומה ברשת, בה העלו ספקות וסייגים לגבי שיטת הבחירות המוצעת על ידי משרד הפנים. "הבעיה המרכזית במערכת המוצעת", הם כותבים, "היא שאין שום דרך לאף גורם, כולל מפלגות ובתי משפט, להשתכנע בנכונות תוצאות הבחירות, אלא אם הם סומכים לחלוטין

    על האמינות והמקצוענות של מתכנני ובוני המערכת".

     

    בין הדברים שכותבים החוקרים, הם טוענים, כי המערכת לא תוכננה כראוי, לא נוסתה מעולם, הכרטיסים החכמים ניתנים לזיוף על ידי גורמים פנימיים וכן כי המערכת תלויה יותר מדי במכונות, ואין בה גיבוי בהצבעה על נייר.

     

    בר דוחה את הטענות ומסביר כי הכרטיס נבחר על ידי המצביע שגם יכול לוודא את בחירתו. "בוא נניח שקבוצה רוצה לזייף את הכרטיס, היא צריכה את הקוד של הכרטיס, וגם את הקוד של ההצבעה, כי היא מוצפנת", הוא אומר, "כמה מאמץ צריך בשביל לזייף כרטיס אחד?!" הוא תוהה.

     

    חייבת להיות התאמה בין הכרטיס לבין עמדת ההצבעה, אומר בר, והסיכוי שלא תהיה התאמה קלוש, הוא מסביר, ומוסיף שאם אכן תהיה חוסר התאמה ניתן לקיים בחירות חוזרות עבור אותה קלפי. באשר לטענה כי המערכת לא נוסתה, אומר בר שהיא אכן לא נוסתה בניסוי פיילוט חיצוני, אבל נוסתה במסגרת ניסויים של משרד הפנים.

     

    בר מסכם כי "אין מנוס" מלהשתמש ממערכות ממוחשבות על אף הבעיות בבחירות המקדימות, והבעיות במערכות הבחירות בעולם. להערכתו, אם הכנסת תאשר את תזכיר הצעת החוק, כבר במערכת הבחירות הבאה לרשויות המקומיות, ב-2013, נבחר את ראש העיריה והמועצה המקומית באמצעות מסך המחשב, ולא עם מעטפות.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    האם נשליך את הפתקים?
    צילום: סבסטיאן שיינר
    מומלצים