שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    קול שירה עולה מן הבית

    "איש זקן ישב שם בכיסא גלגלים והתייפח, אישה צעירה וגלוחת ראש רקדה, וגבר צעיר תופף בטמבורין בעיניים עצובות ושר שיר עַם ישן". פאולו קואלו בסיפור לחג המולד מיוחד ל-ynet

    בערב חג המולד הזמין המלך את ראש ממשלתו להצטרף אליו לסיור השנתי שלהם בחוצות העיר. המלך אהב לשוטט ברחובות ולהתבונן בקישוטי החג, אולם מכיוון שלא רצה לגרום לנתיניו לבזבז כסף רב רק כדי לרצות אותו, הקפידו השניים להסוות את זהותם ולהופיע כסוחרים מארץ רחוקה.

     

    הם פסעו להנאתם במרכז העיר והתפעלו מהאורות הנוצצים, מעצי האשוח המעוטרים ומהנרות הדולקים על מדרגות הבתים. הם התבוננו בעונג בדוכני המתנות ובגברים, בנשים ובילדים הממהרים לביתם, לחגוג בחיק משפחותיהם סביב שולחנות עמוסי מאכלים.


    "הם התפעלו מהאורות הנוצצים, מעצי האשוח המעוטרים" (צילום: ויז'ואל פוטוס) 

     

    בדרכם חזרה לארמון עברו המלך וראש הממשלה דרך שכונה ענייה יותר, שם שררה אווירה שונה מעט. כאן לא נצצו אורות, לא דלקו נרות וניחוחות מטעמים לא מילאו את חלל האוויר. אנשים בודדים נראו ברחובות, וכמו בכל שנה אמר המלך לראש הממשלה שעליו להקדיש תשומת לב רבה יותר לעניים בממלכתו. ראש הממשלה הנהן בהסכמה, אך ידע כי עד מהרה יישכח העניין וייקבר תחת ערמות הביורוקרטיה, בין דיוני התקציב לבין פגישות עם אורחים מכובדים מחו"ל.

     

    לפתע שמעו השניים קול שירה עולה מאחד הבתים הרעועים. הצריף היה כה עלוב, עד שאפשר היה להציץ פנימה מבעד לחרכים שבין קורות העץ הסדוקות. המחזה שנגלה לעיניהם היה מוזר מאוד: איש זקן ישב שם בכיסא גלגלים והתייפח, אישה צעירה וגלוחת ראש רקדה, וגבר צעיר תופף בטמבורין בעיניים עצובות ושר שיר עַם ישן.

    "אני חייב לגלות מה קורה כאן," אמר המלך.

    הוא נקש בדלת. השירה פסקה. הצעיר פתח את הדלת.

     

    "שלום לך, אדוני," אמר המלך. "אנחנו סוחרים מארץ רחוקה ואנו מחפשים מקום ללון בו. שמענו את השירה בוקעת מהבית והבנו שאתם עדיין ערים ותהינו אם נוכל להתארח כאן הלילה."

    "רבותי, תוכלו בקלות למצוא מקום במלון שבמרכז העיר. לצערי הרב, לא נוכל לעזור לכם. למרות השירה ששמעתם, הבית הזה מלא עצבות ומכאוב."

    "התואיל לספר לנו מדוע?"

     

    "הכול בגללי," אמר הזקן בכיסא הגלגלים. "כל חיי לימדתי את בני את אמנות הכתיבה התמה כדי שיוכל יום אחד לזכות במשרת סופר המלך, אולם שנים רבות חלפו ולא התפנתה משרה כזו. ואמש פתאום חלמתי חלום טיפשי: מלאך התגלה לפני וביקש ממני לרכוש גביע כסף".

     

    המלאך הסביר שהמלך מתכוון לבקר בביתי - הוא ישתה מהגביע וייתן לבני עבודה.

    "המלאך היה כה משכנע, עד שהחלטתי לעשות כדבריו, אך מכיוון שאין לנו כסף הלכה כלתי, אשת בני, אל השוק הבוקר ומכרה את מחלפות שערה כדי שנוכל לקנות את הגביע. הערב עשו בני ואשתו כמיטב יכולתם לשמח אותי ולהשרות על הבית אווירת חג. הם שרו ורקדו, אבל זה לא עזר."

     

    המלך הביט סביבו והבחין בגביע הכסוף. הוא ביקש מעט מים להרוות את צימאונו, שתה מהגביע ובטרם עזב את הבית, פנה אל דייריו ואמר:

    "איזה צירוף מקרים! הבוקר שוחחנו עם ראש הממשלה והוא סיפר לנו שמתפנה משרת סופר בארמון המלך. הודעה על כך תתפרסם בוודאי במהלך השבוע הקרוב."

     

    הזקן נד בראשו, אך לא באמת האמין למשמע אוזניו. השלושה נפרדו לשלום מצמד הסוחרים הזרים. למחרת בבוקר נשמע הכרוז המלכותי ברחובות העיר שהודיע כי לארמון המלך דרוש סופר חדש. ביום המיועד התמלא

    חדר הראיונות באנשים שבאו להתמודד על המשרה הנחשקת. ראש הממשלה נכנס אל החדר וביקש מכולם להכין דפים ועטים.

    "עליכם לכתוב סיפור קצר," הוא הכריז. "נושא הסיפור הוא: 'מדוע התייפח הזקן, מדוע רקדה האישה הקירחת, ומדוע שר הגבר הצעיר?'"

     

    רחש של מבוכה עבר בקהל המועמדים. איש לא ידע כיצד לספר סיפור כזה בדיוק, פרט לגבר צעיר אחד שישב בפינה, לבוש בגדים מרופטים. עיניו נצצו. הוא חייך חיוך רחב והחל לכתוב.

     

    • מבוסס על סיפור עם הודי. תרגום מפורטוגזית: מרגרט ג'ול קוסטה. תרגום מאנגלית: ברוך גפן
    • פאולו קואלו הוא מחברם של רבי מכר רבים. ספרו האחרון שתורגם לעברית הוא "ברידה" בהוצאת ידיעות ספרים.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    קואלו. עטיפת ברידה
    עטיפת ספר
    לאתר ההטבות
    מומלצים