שליחות חינוכית: המורים החדשים של שדרות
מעיין פרג'ון וחבריה המורים ארזו את המשפחה ועברו ללמד בעיר מוכת הקסאמים. "כשהתלמידים אומרים לי שהם חשים בטוחים, אני מרגישה שביצעתי את תפקידי", היא מתארת. פרויקט "המורה של המדינה" יוצא לדרך. מיהם המורים שראויים בעיניכם לתואר?
מעיין פרג'ון לא התלבטה כאשר היה עליה להחליט על מסלול לימודים ובחירת מקצוע: היה לה ברור תמיד שהיא רוצה להיות מורה, ולאחר סיום לימודיה היא אף הלכה צעד אחד קדימה - ביא החליטה ללמד בשדרות מוכת הקסאמים.

"אדם בוגר שהם יכולים לבטוח בו". פרג'ון ותלמידיה (צילום: גדי קבלו)
פרג'ון, מחנכת כיתה ו' ומורה לספרות ולתנ"ך בבית הספר היסודי אמי"ת תורני מדעים שבשדרות, הצטרפה למערך החינוכי בעיר דווקא בשל המצב הביטחוני והקשיים שחווים התושבים. "ההורים שלי מאוד רצו שאלמד משפטים, אבל אני בחרתי בחינוך, ידעתי שאני רוצה לעצב את דור העתיד," היא מספרת.
לדברי, היא הגיעה לשדרות מתוך תחושת שליחות. "אני יודעת שזקוקים לנו ואני מרגישה שמוטלת עלי אחריות גדולה. אני ממלאה תפקיד חשוב מאוד בחינוך הילדים בכך שאני משמשת להם דמות של אדם בוגר שהם יכולים לבטוח בו בימים הקשים שהם עוברים פה."
פרג'ון נאלצת להתמודד בעצמה עם החיים הלא פשוטים בשדרות. "יש לי שתי בנות קטנות, בת חצי שנה ובת שלוש וחצי, ומאוד לא קל לחיות במציאות של צבע אדום וקסאמים. אומנם היו לי תוכניות להשתקע במקום שבו הילדים שלי יגדלו בשלווה, אבל אני יודעת עד כמה חשובה ההימצאות שלנו פה. הבנתי עד כמה התמיכה שלנו חשובה לתלמידים כשהם סיפרו לי שגם כאשר יש נפילות הם מעדיפים להגיע לבית הספר ולא להישאר בבית".
אז מה עושים כששומעים צבע אדום? "נכנסים מתחת לשולחן ואחר כך משתדלים לחזור לשגרה. הילדים מתורגלים וחוזרים כל אחד למקומו. היו מקרים שהשיעור הופסק מספר פעמים, וכל פעם הייתי צריכה להתחיל מחדש".
ומה לגבי סיפוק בעבודה? "כשהתלמידים אומרים לי שהם חשים בטוחים כשהם בבית הספר, אני מרגישה שביצעתי את תפקידי," היא אומרת. "אבל המאמצים שלנו אינם מתרכזים רק בתמיכה רגשית אלא גם לימודית, תוך השקעה אדירה כדי להוביל את התלמידים להישגים לימודיים".
תחושה של ייעוד והגשמה
פרג'ון אינה היחידה. הסכנה הביטחונית שבה שרויים תושבי שדרות גרמה לתופעת "הגירה" יוצאת דופן מצד מורים שהחליטו ללמד בבתי ספר בעיר מתוך תחושה של ייעוד ושל הגשמה. במהלך שלוש השנים האחרונות הגיעו לשדרות יותר מעשרה מורים עם משפחותיהם. המורים, בהם כאלה שמלמדים מקצועות מבוקשים כמו מתמטיקה ואנגלית, השתלבו בבתי הספר שמנוהלים על-ידי רשת אמי"ת.
נטע ויצמן, מורה לאנגלית בבית הספר המקיף הדתי אמי"ת, הגיעה לעיר לפני שנה לאחר שדחתה הצעות עבודה רבות בבתי ספר אחרים בארץ. "כשהגעתי לבית הספר הייתי בהריון, והתלמידים אמרו לי: 'למה באת לשדרות? אם יהיה צבע אדום את עלולה להפיל את התינוק,"' סיפרה ויצמן. "אמרתי להם שבאתי ללמד בבית הספר כיוון שאני צריכה להיות פה".
דוד מורנו, אלוף-משנה (במיל,(' מורה למתמטיקה בבית הספר המקיף הכללי אמי"ת גווטריט, הגיע לשדרות מאילת. מורנו עבר הסבה מקצועית להוראה לאחר שהשתחרר מהצבא לפני עשר שנים. "תמיד רציתי להיות מורה ולאחר שהשתחררתי החלטתי לתרום לחברה במסגרת ההוראה," הוא אומר. "החלטתי להגיע לשדרות כדי לחזק את התושבים ולהראות להם שיש אנשים שאכפת להם. הקסאמים לא מרתיעים אותי, ומה שמעניין אותי זה לתרום ולסייע. הסיפוק הגדול שלי הוא כשאני רואה שהתלמידים לומדים ומתקדמים".
- יש מורה שאתם אוהבים במיוחד? זו ההזדמנות להעניק לו אהבה בחזרה! להצעת המועמד/ת שלכם לתחרות "המורה של המדינה" לחצו כאן