שתף קטע נבחר

צילום: ויז'ואל פוטוס

מומחה: הממשלה מנעה תיכנון של משק המים

המהנדס הראשי של "תה"ל" אמר לוועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים כי הצעות להכנת תוכנית אב מפורטת למשק המים נדחו שוב ושוב, ולמעשה אין תוכנית כוללת מאז 1988. ראש המכון לחקר המים בטכניון: התנהלות המדינה והאוצר בנושא ההתפלה משמידה בשיטתיות את כל הירוק במדינה

הגשם הנוכחי ודאי שלא יפתור את משבר המים. אז מה הפיתרון? שלוש גישות שונות הוצגו בימים האחרונים, בעדויות מומחים בפני ועדת החקירה הממלכתית לניהול משק המים המכונסת בחיפה: ניהול וחיסכון, התפלה והפרטה.

 

בין העדים המומחים שהופיעו בפני הוועדה, בראשה עומד השופט בדימוס פרופ' דן ביין, היה דן המברג, המהנדס הראשי של חברת תה"ל, שאמר כי יותר מפעם אחת הציעה החברה להכין תוכנית אב כוללת למשק המים לטווח ארוך ולטווח קצר.

 

המברג אמר אמר כי תה"ל - תכנון המים לישראל - שהפכה מחברת ממשלתית לחברה פרטית, הציעה תכנית שתאפשר לקבל החלטות מדיניות על בסיס השוואה בין המשמעויות של חלופות שונות, תבחן את היקף ההתפלה הדרוש והיבטים שונים של פיתוח משק המים.

 

לשאלתו של ביין מה עלה בגורל ההצעה, העיד המברג: "... הגורמים הממשלתיים ענו לנו כי הרעיון יפה, ודחו אותו".

 

עוד על ועדת החקירה למשק המים:

  

בנייר עמדה שהגיש לוועדה ציין המברג כי תכנית האב המלאה האחרונה שהוכנה למשק המים, גובשה בשנת 1988 ע"י תה"ל. בין היתר המליצה תכנית זו להתחיל בהתפלה בסוף תקופת התכנית, דהיינו בשנת 2010, אך נתון משמעותי שלא היה בידה אז היה גל העלייה בשנות ה-90, שהביא לישראל עוד כמיליון בני אדם.

 

התכנית הבאה הוכנה על ידי אגף התכנון של נציבות המים בתחילת שנות ה-2000, אך יועדה לתקופת מעבר (עד 2010) - עד שיתייצב מחדש מצב משק המים ותוכן תכנית אב מלאה, לטווח ארוך ויציב. מאז, לדבריו, הועלו רעיונות ודרכים שונות להכין תכנית אב מלאה שכזו, אך טרם הותחל בהכנתה.

 

ראש המכון לחקר המים: האוצר משמיד את הירוק

נושא ההתפלה עלה באופן בולט בעדותו של פרופ' רפאל סמיט, ראש המכון לחקר המים בטכניון, שאמר: "התנהלות המדינה והאוצר בנושא התפלת מים גורמת להשמדה שיטתית של כל הירוק במדינה". 

 

לדבריו, למרות החלטת הממשלה בנושא הקמת מתקני התפלה, הוקמו במשך כל השנים מאז רק שני מתקני התפלה אשר היקף ייצורם 130 מיליון מ"ק לשנה - כשליש בלבד מההחלטה הממשלתית המקורית. מתקנים אחרים לא הוקמו מסיבות שונות, ובעיקר סחבת וקשיים שערמו אנשי האוצר לדבריו.

  

באשר לעידוד חיסכון, אמר סמיט כי רק בתקופת שר החקלאות רפאל איתן ז"ל נעשה ניסיון רציני לחסוך במים, והצליחו לחסוך 10 אחוזים מצריכת המים העירונית.


פורסם לראשונה 24/12/2008 13:52

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
שעוני מים אילוסטרציה
צילום: צביקה טישלר
מומלצים