סיימון אמר: מי קופץ בעירום למזרקה?

רחובות תל אביב ביום שישי בלילה הם בדרך כלל מרחב ששפיותו מפוקפקת, אבל ביום שישי שעבר התווסף להם נדבך נוסף של ביזאריות. כמה עשרות דמויות אנונימיות, מוזרות למראה ומאושרות בעליל, גרמו לעוברים ולשבים לפעור זוגות עיניים אדומות ולתהות: מיהם האנשים האלה שמתרוצצים בתחפושות, בעירום חלקי או מלא? מה גורם להם לנג'ס לעוברי אורח תמימים בבקשות חסרות פשר? ולמה, לעזאזל, אי אפשר היה למחוק מפרצופיהם את החיוכים שבעי הרצון האלה?

התשובה לשאלות האלה נמצאת כאן. כ-150 איש מרחבי הארץ התכנסו בלילה שבין שישי לשבת למטרה מיוחדת. רשמית, מדובר במשתתפי משחק המשימות הביזאריות "סיימון" (נגזר מהמשחק "סיימון אמר", המקור האנגלוסקסי של "הרצל אמר"). מעשית, מדובר בחבר'ה שבאו לעשות שטויות וליהנות מזה.

צילום: תומי הרפז 

חוקי המשחק פשוטים: ב-23:00 מתחילה התכנסות הקבוצות בפארק הירקון. כל קבוצה מונה לא יותר מחמישה חברים, מכונית ומצלמת וידאו. עלות ההשתתפות: 120 שקל למכונית. בחצות בדיוק המרוץ מתחיל. כל קבוצה מקבלת מהמארגנים דף עם 150 משימות, חלקן מטורפות והיתר מטורפות מאוד. לא חובה לבצע את כולן, אבל ככל שמבצעים יותר משימות - הניקוד גבוה יותר. ככל שהמשימה מטורפת יותר, כך הניקוד שלה גבוה יותר. אם המשימות נעשות בעירום חלקי או מלא הניקוד מוכפל.

הקבוצות צריכות לתעד את עצמן במצלמת הווידאו, וב-6:00 כולם צריכים להגיע חזרה לנקודת ההזנקה עם החומר המצולם ולהעביר אותו למארגנים. איחור מוריד ניקוד ומי שמגיע אחרי 6:15 נפסל. בשבועות הקרובים יערכו המארגנים סרט משעשע המורכב מהקלטות השונות, וכשזה יושלם יוזמנו המשתתפים להקרנה חגיגית שבה תוכרז הקבוצה המנצחת, שזוכה בכסף שנאסף משאר הקבוצות.

חובה לציין: למשחק אין ספונסרים והוא לא מצולם לתוכנית טלוויזיה. המטרה העיקרית היא פשוט לעשות כיף.

הכל התחיל בסיירת

זאת הפעם השמינית ש"סיימון" מתקיים בתל אביב. המשחק התחיל בארץ על ידי חבורה פוחזת של לוחמי סיירת מטכ"ל שהחליטה להכין לעצמה ערב צוות עם משימות מצחיקות. אחרי שהשתחררו הם פתחו בפעם הראשונה את המשחק לקהל הרחב. בשלב מסוים המשחק פרץ לתודעה התל אביבית ועם הזמן אורגנו משחקי סיימון בפורמטים שונים גם על ידי קבוצות אחרות.

המארגנים הנוכחיים של המשחק האחרון הם עמוס גבע, הדר מורן ואמיר כהן, שלושתם בני 23, שהכירו בעת לימודי התיכון שלהם במגמת הקולנוע בבית הספר אלון ברמת השרון. בחצי השנה האחרונה הם הפכו למארגני מסיבות והם קוראים לעצמם "משתוללים בפארק".

צילום: תומי הרפז

כיכר רבין, חצות וחצי. על המקום צובאות שלוש קבוצות. אחד המשתתפים השיג חליפת צלילה ושנורקל ומסתובב איתה ליד המזרקה לתדהמת העוברים והשבים (40 נקודות). קבוצה אחרת מתחילה לרוץ במעגלים ולשיר שירים (זה לא חלק מהמשימות, אלא סתם פורקן). אחד מהם לוקח יוזמה, מתפשט ונכנס למזרקה (30 נקודות). הבחור עם חליפת הצלילה והשנורקל מרגיש מאוים ונכנס אחריו.

קבוצה אחרת מתרכזת במשימה שונה ומנסה לאגד עשרה אנשים למשחק "קווה קווה דלה אומה" (15 נקודות). אחד העוברים והשבים נעצר לידם ומסנן: "משהו

 דפוק בעיר הזאת". בינתיים שתי קבוצות אחרות משתפות פעולה ומארגנות משחק כדורגל ענק (40 נקודות). כיכר רבין הופכת לחצר בית משוגעים.

קבוצת אשדודים מנסה ללכת על אתגר רציני במיוחד: להתחפש ל-Village People ולשיר YMCA בגיי בר (80 נקודות). אני מלווה אותם דרומה כשהם מחנים את האוטו ברחוב החשמל באדום לבן ויוצאים החוצה. "אין פקחים בשישי-שבת, אף אחד לא ייתן לנו דוח", אומר דן מיכמן, סטודנט להנדסה בן 22 שכנראה לא יוצא הרבה לתל אביב.

בדרך לפאב אוויטה הם מתלבטים אם הם נראים הומואים מספיק, ואחרי דין ודברים מחליטים להחזיק ידיים בכניסה. אחרי שעברו את הסלקציה הם אוזרים אומץ, נכנסים ומשלימים את המשימה לצהלת שאר הנוכחים במקום.

• הכתבה המלאה מתפרסמת בסוף השבוע ב"ידיעות תל אביב"