שתף קטע נבחר
אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    דם על ידינו שלנו
    תחת 300 הקורבנות של הפצצות צה"ל בעזה, ניתן היה לשחרר את גלעד שליט תמורת אסירים ש"דם על ידיהם", ולהשתמש בשיטות הבזויות המוכרות כדי להיפרד מהם

    אנשי החמאס והנהגתם שייכים לאנשי הרשע, ושנאתם אלינו שיחררה אותם מכל העכבות הרציונליות המחייבות הנהגה הדואגת לשלום אזרחיה. על התנהלותם מאז נבחרו ומאז שרצועת עזה שוחררה, לא ניתן להעניק להם שום נקודות זכות. עם זאת, אזרחי הרצועה השבויים בהנהגתם, נשים זקנים וטף, סטודנטים ומרצים, בתי חולים על רופאיהם וחוליהם, אינם חייבים בעונש, בכלל זה עונש של הרס, הרג, יתמות ואלמנות, כל זה בשל מעשיהם הבזויים של מנהיגיהם.

     

    שיטת הענישה שנקטה מדינת ישראל מזה כמה שנים, בדמות הפצצות באזורים מאוכלסים, בכלל זה הורדת פצצות במשקל של טון מהשמיים בשטח מאוכלס אנשים, שימוש בפצצות מצרר באיזורים שרבים בהם התושבים, ספק אם יש בה תשובה חכמה ובת תוחלת.

     

    שר הביטחון קבע כי הגיעה עת מלחמה, כדי לשים קץ להטרדה הנפשעת של כלי רצח המגיעים מהרצועה ליישובינו. ובכן, צה"ל יצא למלחמה ברוב כוח, בידע ובתכנון מוקדם, כדי להטיל הרס, פחד ואימה על ציבור האזרחים ומנהיגיהם. זה הצליח לו! הנה, שר הביטחון כבר זכה לתוספת חמישה מושבים בכנסת לעת הבחירות. שר הביטחון שמח, והעם הגאה בצבאו המהולל כבר מתלהם ובוחר בגיבור ובמפלגתו.

     

    אך מדוע הפקיר את גלעד שליט? מדוע בטרם מעשה לא דאג לשחרורו? אנשי החמאס דרשו שחרור אסירים, וטענו נגדם כי יש להם דם על הידיים. אך אנחנו בהרג ובחיסולים עולים עליהם מאה מונים. בזבנג של יום אחד ולילה חיסלנו למעלה מ-300 איש, אשה וילד, ועוד שתי ילדות תמימות. שלא דבר על הקורבנות שהיפלנו בין פעולה זו לקודמותיה.

     

    מה אכפת היה לצבאנו המאורגן בעל המודיעין המעולה לשחרר אותם, לשלוח אותם למקומותיהם, ואז בלהט הקרב המאורגן היטב פשוט לחסל אותם? הרי כבר הורגלנו בחיסולים מהאוויר ומהים, במקומות מחבוא או בתוך שכונה מאוכלסת. לחסל, היינו להרוג, היינו לרצוח. מה עוד שזורקי הפצצות לא מתלכלכים בדם. השיטה שלנו היא פשוטה: אין צורך בראיות, גם לא במשפט. הוחלט שפלוני מבוקש, אז בום והוא איננו. ולא מכבר קיבל הצבא רשות להרוג גם סתם אזרחים הנמצאים בסביבות המבוקש, כך לפחות פורסם לפני כשבועיים בעיתונות ליד תמונתו המחייכת של הרמטכ"ל.

     

    אין ספק שאילו שר הביטחון היה תחילה פודה את החייל השבוי, הוא היה זוכה ביותר מתוספת של חמישה מושבים בכנסת. ייתכן שאף היו מכתירים אותו כמלך ישראל.

     

    היכולת של הציבור להיגרר ללהט פטריוטי של המונים נוכח הפעילות של צה"ל, היא מדהימה. אני זוכרת כיצד עם היציאה למלחמת לבנון השנייה ב-2006, רבים מחברי השפויים והנאורים יצאו בקריאות אושר: "סוף סוף מלחמה צודקת!". סופה של הצדקה זו ידועה לכולנו.

     

    למה בכל תקופת הרגיעה לא פעלנו בשיח ישיר או בעזרת מתווך כדי להגיע להמשכה, אם לא להסדר טוב יותר?

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים