שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    בעיות קשב וריכוז - תחת איום טילים
    לא כל בעיית קשב קשורה לתסמונת ADHD. ישנן בעיות קשב הנוצרות במצבי משבר ואם הן לא מקבלות יחס ראוי - הן עלולות להישאר גם לאחר החזרה לשיגרה. לפניכם מספר עצות להורים לילדים בטווח הטילים

    רובנו הגדול מזהה את תחום בעיות הקשב עם תסמונת ADHD, אך יש לא מעט בעיות קשב הנוצרות בצילם של אירועים חיצוניים קיצוניים, הגורמים ללחץ ולחרדות. המבצע הצבאי המתקיים בימים אלו לצד ירי הטילים על יישובי הדרום, מעוררים באופן טבעי חרדות בילדים רבים החוששים מהלא נודע ומפגיעה אפשרית בסביבתם ובקרוביהם.

     

    מתח רב הקשור בחרדה מסוג ה"חרדה תחת מצב מלחמתי", יכול להתבטא בעוררות יתר ובדריכות מתמדת ומוגזמת. אדם שדרוך במידה מוגזמת, מגיב בצורה שאינה מותאמת למציאות, ונוטה להיבהל ולהיתפס לפאניקה שלא במקומה. ילדים שאינם ידועים כסובלים מהפרעת קשב וריכוז, יכולים להראות סימנים של ההפרעה תחת מצבי החרדה ולסבול מתנועתיות יתר, קופצנות, אי שקט מתמשך, נטייה למצבי רוח משתנים, התפרצויות, קשיי ריכוז בפעילויות וקושי להירדם ולישון ברציפות.

     

    להורים יש אחריות רבה בהקלה על הילדים ומניעה של מצב חרדות וחוסר קשב קיצוני. זאת מכיוון שמצב זה יכול להוביל להפרעות קשב גם אחרי החזרה לשיגרה. איך יוכלו ההורים להקל על הילדים? הנה כמה עצות:

     

    ערנות ושליטה

    תחושת שליטה מצמצמת את החרדה ומאפשר תפקודי קשב תקינים. תוכלו לעזור להם באמצעות שליטה עצמית וערנות. חשוב להיות ערניים לילדים, לשדר להם מסר רגוע ככל האפשר ולשמור על מצב רוח טוב עד כמה שניתן. על אף שההורים עצמם סובלים מחרדה ומחוסר אונים, מומלץ לנסות לשדר שליטה יחסית במצב ולהיות מודעים להשפעת חוסר השליטה הקיימת אצל מבוגרים על מצבם של ילדיהם.  

     

    מגע

    חשוב לזהות את הילדים הרגישים והמתקשים להסתגל למצב, ולהרגיע אותם בדרך של שמירה על מגע קרוב, מגע פיזי, קשר עין, מבט מרגיע וכן להקשיב להם ולשוחח איתם לעיתים קרובות.

     

    הסברה

    כדי להפחית חרדה, חשוב לעודד את הילדים לשאול שאלות על המצב ולהסביר להם מה קורה במילים פשוטות וברורות, בהתאם לגיל הילד ולהבנתו, כשעל ההורים לשדר מסר אופטימי ותחושת תקווה. הילדים חווים איום, ועלינו לאזן את תחושת האיום בהעברת מסר מרגיע.

     

    הימנעות מדיווחי הטלוויזיה

    מומלץ להימנע עד כמה שאפשר מצפייה קבועה בטלוויזיה, משום שהתמונות הוויזואליות, בדמות אנשים חרדים הנמלטים מבתיהם ומראות הפצועים וההרוגים, עלולים להגביר את החרדה. הרדיו במקרה הזה עדיף, משום שדרכו המראות הקשים נחסכים מאיתנו ומילדינו.

     

    אם בכל זאת בחרתם להתעדכן דרך הטלוויזיה, חשוב שהמבוגרים יתווכו לילד את המידע ובכך ימתנו את החרדה. בתיווך יש להיצמד לעובדות אך לאזן זאת תוך שיקול דעת של המבוגר. הזרמת המידע אל הילדים באופן קבוע אך מבוקר ושקול, חשוב לשם שיתופם במתרחש, ותורם במקביל להפחתת אי הוודאות ולהתגברות על החרדה.

     

    קיום שגרה

    על אף הקושי, חשוב להשתדל לבנות בהדרגה שיגרה קבועה. כלומר, סדר יום קבוע פחות או יותר, שיש בו זמני קימה והירדמות קבועים ככל הניתן ומשולבות בו פעילויות כמו עזרה למבוגרים בהכנת הארוחות, בארגון הבית, בסדר ובניקיון, זמנים מתוכננים למשחק, לפעילות ספורטיבית, להרפיה ואף ללמידה, ככל שהשהיה במרחבים המוגנים תימשך. שמירה על שיגרה קבועה משדרת התמודדות אקטיבית ושליטה באירועים. אלו מהווים תשתית לתפקודים טובים יותר של קשב, ריכוז וחשיבה שקולה.

     

    לסיכום, הורים יכולים לסייע במידה רבה מאוד לילדיהם הסובלים משילוב קשיי חרדה וקשיים בקשב תחת מצב מלחמתי. יכולת הורית וביטויה בפועל הם לעיתים קרובות המפתח להתמודדות ילדיהם עם המצב הקשה שהם מצויים בו. בשלב ההתאוששות מהשינוי באורח החיים, רצוי שההורה יוכל להפעיל את הכוחות המצויים בו, את כישרונותיו ואת יכולותיו הייחודיים לשיפור רווחתם של ילדיו.

     

    בתנאי החיים הנוכחיים הקשים מנשוא, ייתכן שזה הזמן למגע קרוב שלעיתים לא מתאפשר בשיגרה הרגילה. מגע הורי איכותי שיש בו חום, קשב הדדי, הזדמנות לתשומת לב, פעילות אקטיבית משותפת והרגעה - עשוי לחסוך תופעות כמו הפרעות קשב שעלולות להישאר עם הילד גם כשהמצב חוזר לשגרה.

     

    • הכותבת היא מרצה בתחום הקשב והריכוז במכללת לוינסקי לחינוך. 

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים