Call of Duty ל-DS: משחק מלחמה נייד
סדרת משחקי המלחמה Call of Duty מגיעה גם לקונסולה הניידת של נינטנדו, ומספקת מנת אקשן גם למי שעוד לא גוייס למילואים
גרסת ה-DS של המשחק עברה תהליך דומה: גם כאן, World at War מבוסס על המנוע הגרפי של המשחק הקודם, ומתבסס על שליטה באמצעות מסך-המגע של המכשיר. כמקובל במקרים כאלו, את גרסת ה- DS פיתחה חברה נפרדת מהגרסאות הראשיות למחשב ולקונסולות.
- עוד ב-Vgames: סיכום הגיימרים של מסיבת העיתונאים של מיקרוסופט ב-CES
מה?משחק יריות בגוף ראשון ל-DS?
כן כן, זה בדיוק מה שגם אנחנו חשבנו כששמענו על היציאה המתוכננת של המשחק לקונסולה הניידת של נינטנדו. אך למרות פליאתנו, החלטנו לתת צ'אנס למשחק, גם אם
ציפינו שהשילוב בין קונסולה ניידת למשחק יריות בגוף ראשון לא יהיה מוצלח במיוחד.
כצפוי, הגרפיקה במשחק ממש לא משתווה לגרפיקה בקונסולות הנייחות ובמחשב האישי, אך בהשוואה למשחקי DS אחרים, היא מפגינה רמה טכנית גבוהה יחסית ופירוט מרשים של הסביבה מבחינת כמות המודלים. עדיין, המשחק לא נראה מציאותי במיוחד, ולמרות הסביבה התלת ממדית העשירה בהשוואה ליכולות הקונסולה, ראינו גרפיקה טובה מזו במשחקים אחרים ל-DS.
אחד המרכיבים המוצלחים במשחק הוא פס הקול והסאונד המצויין. קולות הקרב ומוזיקת הרקע של המשחק מכניסים את השחקן בצורה פשוט מעולה לאווירת המלחמה, ולרגע אפשר לשכוח שמדובר בסך הכול במשחק, למרות הגרפיקה המעט מפוקסלת.
השליטה הכי נוחה אחרי העכבר
עד כאן הכל טוב ויפה, אבל בכל זאת אנחנו מדברים על ה-DS, קונסולה ניידת, ואפשר לחשוב (ובצדק) שהשליטה בטח לא נוחה. כאן אתם טועים, ובגדול: למרות היותה גירסה ניידת, World at War ל-DS מציגה את ממשק השליטה הכי דומה לעכבר מחשב שראינו, שלא משתמש באמת בעכבר. אמנם היינו צריכים כמה דקות כדי להתרגל לשליטה בעזרת
הסטיילוס (ה"עט" המצורף לקונסולה), אבל לאחר מכן השליטה הפכה לזורמת ומדויקת, הרבה יותר מהסטיקים של בקרי הקונסולות למיניהן.
גם מבחינת המשחקיות הופתענו שוב ושוב - המפתחים הצליחו לדחוס לגרסת ה-DS את כל מרכיבי המשחקיות של הגרסאות ה"כבדות" של המשחק, החל מהחזרת רימון שנזרק לעברנו ועד לאפקטים השונים של כל נשק ונשק. המשחקיות זורמת במיוחד בזכות השליטה המצויינת, וגם האווירה שכבר הזכרנו תורמת לחוויה.
החיסרון המשמעותי היחיד שמצאנו במשחק מצוי במשחקונים לא כל כך קשורים שמופיעים מדי פעם - לדוגמה, בזמן ניטרול מוקש או שליחת מסר בטלגרף - הם פשוט מציקים והורסים את זרימת המשחק.
- עוד ב-Vgames: האם ה-Playstation 3 יוזל בקרוב?
אתה במלחמת העולם השניה, מה עוד צריך לדעת?
עוד פגם משמעותי עבור חלקנו הוא מחסור כמעט מוחלט בעלילה. ה"עלילה" מועברת באמצעות קטעי טקסט משעממים בזמן טעינת השלב, ומלבד זאת - שום דבר. למרבה המזל, העובדה שהעלילה היחידה במשחק היא "אתה חייל במלחמת העולם השנייה" כמעט ולא משפיעה על האווירה המצויינת ועל משחקיות הקרב המשובחת.
מבחינה טכנית, המשחק שואף לשלמות. הדבר היחיד שקצת מפריע הוא חוסר האפשרות לקפוץ בחופשיות אלא רק מעל מודלים מסוימים שהמפתחים בחרו.
את המערכה המרכזית ניתן להשלים בכ-10 שעות, אך ישנן עוד רמות קושי, כמות נחמדה של אתגרים שאפשר לנסות להשלים (להרוג 1500 אויבים, להרוג 50 מהם בעזרת רימונים וכו'), אפשרות חזרה למפות שכבר השלמנו, ומצב ריבוי משתתפים שאומנם נשמע מבטיח בהתחלה, אך עד מהרה מגלים שהוא נטוש ולא ניתן למצוא מתמודדים לשחק
מולם.
בסך הכל, אורך חיים מכובד למשחק פעולה נייד.
השורה התחתונה
הפתעה! Call of Duty ל-DS הוא משחק בעל משחקיות מעולה, שליטה מצויינת, ומודלים לא רעים בכלל. רק חבל שדחפו לתוכו בכוח מיני-משחקים שפשוט לא קשורים לכלום ותוקעים את המשחק באיטיות מעצבנת במיוחד. למרות זאת, אנחנו חושב שכל בעלי ה-DS שהם במקרה גם חובבי משחקי ירי בגוף ראשון חייבים לנסות את המשחק.
Call of Duty: World at War (גירסת ה-Nintendo DS)
הטוב: שליטה מצוינת, הכי טוב שקונסולה יכולה להציע בהשוואה למחשב; סאונד ואווירה מדהימים, מרגיש ממש כמו בתוך קרב; כמעט נטול בעיות טכניות.
הרע: למה לא להשקיע קצת יותר במודלים המפוקסלים? "עלילה" היא מושג זר.
והמשחקונים: למה חייבים לדחוף משחקונים לכל משחק DS?
