שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מהו גיל הנישואין האידיאלי?
    האם בחירת בן זוג בגיל צעיר היא שטחית ופזיזה ומה עם התלות הכלכלית בהורים? ומנגד איך מסתגלים לחיי נישואין בגיל מבוגר והאם ניתן להכריע בין כלל השיקולים? הרב אלישע אבינר מנסה לעשות סדר וגם אתם מוזמנים להביע את עמדתכם באמצעות הטוקבקים. רק בשמחות
    בחז"ל מובאים שיקולים רבים להקדמת הנישואין וכן לאיחורם. חז"ל שִקללו את כולם והסיקו שהגיל המתאים ביותר לנישואין הוא גיל י"ח. חז"ל גם הורו לנו שגיל י"ח איננו תאריך סופי. לפעמים, רצוי להקדים את הנישואין לפני גיל י"ח. לדוגמה: למנוע הרהורי עבירה. ולפעמים, מוצדק לאחר אותם עד גיל 20 או יותר. לדוגמה: כדי ללמוד תורה ולפתח את האישיות.

     

    בימינו המצב מסובך מאוד, מפני שמרבית הבנים אינם בשלים לנישואין בגיל י"ח, מפני שההתבגרות הנפשית מאוחרת מבעבר ומתקדמת לאט, מה שמחייב לאחר את הנישואין בכמה שנים. מנגד, החשיפה לגירויים בתחום יצר העריות גדולה מאוד והיא מביאה ל"הרהורי עבירה" ולמתח שלילי כבר בגיל צעיר, וראוי לקטוע אותם כמה שיותר מוקדם על ידי בניית בית בטהרה, מה שמחייב להקדים את הנישואין ככל האפשר. בימינו קיימים אפוא שיקולים מנוגדים וסותרים בשאלת הקדמת הנישואין או איחורם. גם בעבר נוצרו מצבים שבהם היו שיקולים סותרים, אבל לרוב לא היה הפער ביניהם גדול כל כך. בימינו, קשה לגשר על פני השיקולים.

     

    האם ניתן להכריע בין השיקולים השונים? האם ניתן לקבוע מהו השיקול המכריע? ספק גדול. יש סיכויים וסכנות לשני הצדדים. הקמת בית על ידי בני זוג שאינם בשלים לנישואין עלולה ליצור "נישואי בוסר". אמנם סופם להתבגר יחד, ויש הרואים בכך "יופי" מיוחד: הם מתבגרים כזוג וכך נוצר קשר עמוק וטבעי ביניהם. אבל, אם ח"ו יווצרו תקלות חמורות בזוגיותם בגלל חוסר בשלותם, הן עלולות להכשיל את הנישואין ולהשאיר אצלם צלקות פתוחות לאורך שנים. ועוד, נערים ונערות שבקושי מצליחים לגלות אחריות על עצמם וכלפי זולתם, לוקחים על עצמם להקים יחד משפחה והופכים תוך זמן קצר להורים. הם עלולים לגדל את ילדיהם בצורה בלתי אחראית. מנגד - דחיית הנישואין במצב של "הרהורי עבירה" מתמשכים, מכלה את הנפש. גם אם הנער או הנערה מגלים כוח איפוק, רבים מהם לא יימלטו מתסביכים ותסכולים, ייסורי מצפון ומבוכה פנימית. כל אלו יהיו מנת חלקם לאורך שנים. זה לא מוסיף בריאות לנפשם ולא מהווה הכנה ראויה לבניין ביתם.

     

    במצב הנתון, אין לקבוע גיל נישואין אחיד וסטנדרטי עבור כל הנערים והנערות. לא ראי זה כראי זה. גיל הנישואין האופטימלי הוא אישי. הוא נגזר מהמצב הרוחני, הנפשי והרגשי, של הנער או הנערה, ובלבד שכל השיקולים שהורו לנו חז"ל יילקחו בחשבון. למרות שאין תאריך מחייב, יש שיקולים מחייבים. אין לקבוע מסמרות מהו גיל הנישואין האידיאלי, אבל צריכים להיות מודעים לכל השיקולים של חז"ל: הם שילוב של שיקולים פסיכולוגיים עם שיקולים ערכיים ורוחניים, וכל זאת מתוך מבט תורני על נפש האדם, על גיל הנעורים ועל מוסד הנישואין. ההחלטה צריכה להתקבל לאחר עיון במכלול השיקולים.

     

    למה מוקדם?

    נימוקים להקדמת הנישואין: א. חשיבות מצות הקמת משפחה. ב. "כל אדם שאין לו אישה אינו אדם, שנאמר: זכר ונקבה בראם, ויקרא את שמם אדם" (יבמות סג א). כנ"ל, אישה שאין לה בעל איננה "אדם". הוי אומר: השלמוּת האישית בנויה משתי קומות. הקומה הראשונה היא ההתבגרות האישית. הקומה השנייה היא יצירת קשר נפשי עם בן המין השני ומיסודו בתוך המסגרת המשפחתית. ג. התגברוּת "הרהורי עבירה" היא איתוּת שאין להשתהות יותר.

     

    למה מאוחר? 

    נימוקים לדחיית הנישואין: א. חוסר בשלוּת נפשית לנהל משפחה הן בהיבט הנפשי והרגשי והן בהיבט הכלכלי. ב. המשך לימוד תורה על מנת לפתח אישיוּת עשירה ברוח ולגבש השקפת עולם תורנית מוצקה, שתתרום למשפחה ותיתן לה חוסן רוחני. לימוד תורה הוא גם מענה ל"הרהורי עבירה". מנגד, "הרהורי עבירה" עלולים לערער את מנוחת הנפש שהיא תנאי ללימוד תורה משמעותי ומועיל.

     

    בין הנימוקים החדשים שמוזכרים בימינו, יש אחדים שראויים לתשומת לב. נימוק להקדמת הנישואין: ההסתגלות לחיי נישואין בגיל מבוגר היא קשה. קושי זה מתגלה לרוב עוד בשלב חיפוש בן/בת הזוג. נימוקים לדחיית הנישואין: א. בגיל צעיר, שיקולי הבחירה בבת/בן הזוג הם לפעמים שטחיים. התאהבות רגעית, ללא שימת לב להתאמה בין בני הזוג, יכולה להוביל להחלטה חפוזה ופזיזה להינשא. ב. אצל הרבה זוגות צעירים נוצרת תלוּת כלכלית בהורים. יש הסבורים שבלא עצמאות כלכלית לא תיתכן עצמאות נפשית.

     

    אחת הטענות (היותר מדוברות) בעד דחיית הנישואין היא הטענה שהקדמת הנישואין מאלצת את בני הזוג לוותר על המימוש העצמי שלהם המתאפשר דווקא בתקופת הרווקוּת. כגון: סיום מסלול לימודים אקדמיים גבוהים לאיש ובמיוחד לאישה. לאחר כמה שנים עלולה

    להתעורר אצלם תחושה קשה של פספוס והחמצה בהתפתחותם האישית ובמיצוי כשרונותיהם. כעס ותסכול על הוויתור על מימוש הפוטנציאל האישי שלהם. טענה זו היא אחד הגורמים המרכזיים לרווקוּת המאוחרת בחברה המערבית. גברים ונשים דוחים את נישואיהם שנה אחר שנה מפני שהם טרם סיימו את שלב המימוש העצמי שלהם. כך חולפות להן השנים מבלי שהקימו את ביתם.

     

    למרות שאין לדחות טענה זו על הסף, יש לתת לה משקל נמוך, מפני ששורשה בהשקפת עולם המנוגדת לרוח התורה: השקפת עולם המתייחסת לאינדיבידואל כערך העליון ולא מייחסת חשיבות רבה למשפחה. וביחס לתחושות ההחמצה, הפספוס והתסכול, הן תלויות בהשקפת עולם ובחינוך. גישה אחרת לחיים יכולה לסלק את כל התחושות השליליות ולעורר שמחה וסיפוק. גישה חיובית לערכי המשפחה יכולה להוליד תחושות שונות לחלוטין.

     

    ומה אתם חושבים? כיתבו לנו במנגנון התגובות:

     

    "בעד" -  להקדים את הנישואין ככל האפשר

    "נגד" -   לדחות את הנישואין כדי להגיע לבשלות

     

    הרב אלישע אבינר הוא רב בארגון צֹהר ומראשי ישיבת ההסדר "ברכת משה" במעלה אדומים. המאמר המלא מפורסם בעלון בתי הכנסת "באהבה ובאמונה"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים