סיפורו של מגב

דווקא בימים שבהם תעשיית הרכב האמריקאית נאבקת על חייה, מצב שאליו הגיעה לא במעט בגלל הקיבעון המחשבתי המנחה את הנהלות החברות, העיבוד לסיפורו של רוברט קירנס יכול היה למשוך תשומת לב.

קירנס (גרג קיניר), מהנדס שברגע הארה הגה את הרעיון למגב המכוניות המודרני, נקלע לדרמה המכילה יסודות דרמטיים רבי עוצמה: אדם שמפתח המצאה שאמורה להכניס לו מיליונים נלחם בענקיות הרכב האמריקאיות הגוזלות אותה ומנהל מאבק כנגד כל הסיכויים, מאבק שמערער את נפשו ומפרק את משפחתו כדי להשיג את ההכרה והגמול שנגזלו ממנו. בפועל התחושה היא של סיפור קטן ולא מאוד מעניין שהולבש בחליפה גדולה על מידותיו.

המאבק המשפטי (שנגרר לאורך עשורים) גבה מחיר כבד ממשפחתו ובעיקר מאשתו פיליס (לורן גראהם), אך היבטים אלו מרוככים בסרט. קירנס מוצג כדמות נעימה מדי, חשדנית במידה הראויה בהתחשב בניסיון

של קונצרן רכב רב עוצמה לקבור אותו. הסממנים הגבוליים בהתנהגותה של הדמות המקורית רוככו כמו גם אמונתו הדתית העזה ששימשה כוח מניע במסע הצלב שניהל מול חברות הענק. קל יותר להזדהות איתו, אבל ביטחון זה מונע מהסרט לנוע לעבר למחוזות האפלים והמעניינים יותר.

מארק אברהם הוא מפיק ותיק ("הילדים של מחר") שזה לו סרטו הראשון. הוא בוחר בדרך הזהירה, המדודה והגמלונית לספר את הסיפור. גם ברגעים הספורים של עליזות ואופטימיות בסיפור התחושה הבסיסית היא של זהירות מופרזת, איפוק רגשי, ומנעד צבעים שלא חורג בהרבה מהטווח המשתרע בין האפור והחום. גגד

"הברקה". בימאי: מארק אברהם. שחקנים: גרג קיניר. לורן גראהם, אלן אלדה, דרמונט מלרוני. 119 דקות