האם מותר לחגוג את השנה האזרחית?
שאלה:
האם מותר היה לחגוג את השנה האזרחית-לועזית? (אריק, תל-אביב)
תשובה:
אריק שלום,
בתורה נאמר: "וּבְכֹל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם תִּשָּׁמֵרוּ וְשֵׁם אֱלֹהִים אֲחֵרִים לֹא תַזְכִּירוּ לֹא יִשָּׁמַע עַל פִּיךָ", (שמות כג, יג). המפרשים הסבירו שכוונת הפסוק לא להזכיר שם אלוהים אחרים היא, "שלא יאמר לו שמור לי בצד עבודה זרה פלונית או תעמוד עמי ביום עבודה זרה פלונית", (רש"י שם), כלומר, שלא לקבוע פגישה בציון תאריכים של עבודה זרה.
השנה האזרחית נקבעה לפי המסורת הנוצרית המציינת את הולדתו של ישו ב-25 לדצמבר, ולכן נקרא חגם "חג המולד", ומספר השנים 2009 להולדתו. (אף על פי שיש ויכוח בין ההיסטוריונים על עובדה זאת, אולם בוודאי שזו הכוונה)
חכמים אסרו לשאת ולתת עם הנכרים בסמוך לחגיהם, משום שנראה כאילו מסייע, מעודד או מודה לאמונתם. (רמב"ם הלכות עבודה זרה פרק ט)
הרמב"ם קובע במספר מקומות כי הנצרות מוגדרת כעבודה זרה; "ודע שזאת האומה הנוצרית, הטוענים טענת המשיח, לכל שינויי כיתותיהם, כולם עובדי עבודה זרה." (פירוש המשנה מסכת עבודה זרה פרק א משנה ג) וכן פסק בפירוש במשנה תורה: "הנוצרים – עובדי עבודה זרה הן" (הלכות עבודה זרה, פרק ט, ד) ובעוד מקומות רבים.
אמנם, ישנם פוסקים הקובעים כי בימינו השתנו דברים בצורת הפולחן שלהם, והם מוגדרים באופן שונה.
עם זאת, מסתבר שאין הדבר משנה את העיקרון שלא לציין את חגיהם. וכך פוסק הרב משה פיינשטיין מגדולי פוסקי הדור בארה"ב. הוא נשאל האם מותר לשחרר תלמידים לחופשה בימי "חג המולד", והוא משיב: "פשוט וברור שאין לעשות כן, אף שכוונתם הוא שלא לשמוח בחגיהם, אלא, משום שהאבות הם בטלים ממלאכתם ורוצים ליסע לאיזה מקומות יחד עם בניהם, ... ולא די במה שיום כ"ה דעצעמבער שהוא יום החג ממש ילמדו, ורק אחר יום ראשון יניחום, ... וגם הוא דבר מכוער בעצם לעשות ימי חופשה בימים שחוגגים להעבודה זרה שלהם, אשר צָררו ומֵררו קרוב לאלפיִם שנה את עם ישראל ועדיין ידם נטויה. ולכן חס ושלום מלעשות זה" (שו"ת אגרות משה חלק יו"ד ג סימן פה).
נמצא, שגם אם מי שחוגג ו אינו מתכוון כלל וכלל ל"חג" דתי, אלא לציין את תחילת השנה האזרחית, אולם מכיוון שיסודו של חג זה הוא באמונה הנוצרית, אין לעשות כך.
אגב, יש לציין שהרבה פוסקים אוסרים על השימוש בתאריך הלועזי, ומתירים זאת רק בשינויים מסוימים, כיוון שהתאריך מציין את המניין להולדתו וחייו של אותו האיש (יש"ו). גם אם רבים נוהגים כן, מן הראוי לחזור למה שהיה נהוג בימים של הקמת המדינה ולפני כן, שהייתה גאווה לאומית בשימוש בתאריך יהודי. (אפשר לציין תאריך עברי גם על צ'קים, והבנקים מקבלים זאת, וכן אנו נוהגים) לצערי, כיום, רוב הציבור אינו יודע ומכיר את התאריך העברי, וחבל. כל טוב. (משיב: הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר)
מומלצים
