שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות

    מאנגליה תצא תורה

    האם אורתודוכסים, קונסרבטיבים, רפורמים, חילונים, נשים שפעם עברו ליד בית כנסת, וגברים שלעולם לא יכנסו אליו, יכולים ללמוד יהדות ביחד? באנגליה נמצאה נוסחה מנצחת. אבל האם היא תעבוד בארץ? שלומית נאור חושבת שכן

    בין חג המולד לראש השנה האזרחי, כשקדחת של עצי אשוח ומתנות עוטפת את אירופה כולה, מקיימים יהודי אנגליה כנס שהוא כולו חגיגה יהודית. הכנס שמתקיים כבר שלושים שנה, הוא למעשה שבוע של לימוד יהודי. יש כאלה שזו הפעם היחידה שלהם בשנה שבו יש להם "נגיעה יהודית" ויש כאלה שזה חלק משגרת חייהם. שבוע ה"לימוד" מתקיים בכשלושים קהילות ברחבי העולם באותו הזמן. ישראל עדיין איננה נוטלת חלק מלא במסורת זו.

     

    אולי תאמרו לי שזו חוויה גלותית, המושפעת מחגי הגויים ובנויה על יהדות כתחושת מיעוט – ולכן אין כל סיבה לקיים כנס כזה בישראל, מדינה יהודית דמוקרטית בה יהדות נחגגת בחוצות העיר. אני אומר ההיפך הוא הנכון.

     

    האם יהדות היא נחלת הרוב בארצנו? האם כולנו מתהלכים כאן בתחושת שיתוף יצירה והתרגשות מעיסוק במקורות יהודיים? האם כולנו חשים כי לשאלות האתיות, פוליטיות, תרבותיות שאנו חווים כיחידים או קהילות יש להם היבט יהודי? האם אנו חשים כי היהדות מימי המקרא ועד להודעה חדשה משמעותית לחיי היומיום שלנו? האם יש זהות יהודית ישראלית אחת או זהויות מרובות? 

     

    צילום: אהרון דרוויש  נעמי פרידמן

     

    וכאן הכוח של לימוד: היכולת לבנות קהילה אחת המורכבות ממשפחות, צעירים ובני הגיל השלישי סביב כנס לימוד יהדות. אם בבית המדרש הסנטדרטי המצוי מעורבים בתהליך שניים; מורה והתלמיד, אזי לימוד מאפשר לכל אחד ואחת להיות חלק מהתהליך: באם הוא בצוות ההרשמה, אחראי על הארוחות, חברה בצוות התוכנית ונמצאת בקשר עם המרצים ועוד דרכים שעיקרן הוא לתת לכל אחת ואחד להתקדם במסע היהודי שלהם. המסע הזה של הקמת כנס לימוד אורך כשנה בה נרקמים קשרי חברות ועניין רב גילאים וחוצי מגזרים הסובבים על הדיון בדמות הקהילה, צרכיה נקודות עניין בעולם היהודי, מוזיקה, תרבות היסטוריה ופוליטיקה. כי בלימוד התהליך משמעותי לא פחות מהתוצאה הסופית – הכנס עצמו.

     

    מה בין עמידרור, גיל חובב והרב ריסקין?

    לכנס "לימוד" האנגלי שהתקיים השנה בשלהי חנוכה בווריק, בריטניה, הגיעו מישראל פרופ' תמר רוס, גיל חובב, האלוף במיל' יעקב עמידרור, יאיר דלל, פרופ' דיויד ניומן, פרופ' אדמיאל קוסמן, אביבה זורנברג, ד"ר עליזה לביא, קולולוש, דניאל טאוב, הרב נתן לופז קרדוזו, הרב שלמה ריסקין והרב גלעד קריב, שהמשותף ביניהם הוא שוועדת התכנים חשבה שהם מביאים איתם אמירה משמעותית לגבי החיים היהודים והכללים בישראל היום וששמם הפרטי הופיע על תג המשתתף שלהם, ולא התואר.

     

    וכך בארץ "לימוד גליל", ערך חמישה כנסים שנתיים ומקיים קבוצות לימוד חודשיות, לימוד לדוברי רוסית קיים כנס ארצי בספטמבר, ומשך אליו כאלף ארבע מאות אנשים. וכך נרקמים להם "לימוד מודיעין", "לימוד נגב" ו"לימוד ערבה". יש צמא אדיר לאפשרות ללמוד יהדות ולקחת חלק באירוע בו כולם שותפים, בו כל אחד יכול ללמד וכולנו לומדים, וכולנו מתנדבים, מרצים בעלי שם עולמי יסדרו כיתת לימוד ונערה בת שמונה עשרה תרצה על משנה ומתמטיקה. כי ככה זה בלימוד, כשם שהתוכנית רחבה ואקלקטית כך מתרחב לבם של המשתתפים בו, לסייע לתמוך באדם שמתקשה, ליצור שיחה עם אדם זר בחדר האוכל.

     

    ואם תאמרו שבארץ כבר קיימים מיזמים דומים. אתם צודקים אכן יש אירועים מצוינים וחשובים, שיש להמשיך להפעילם ולהאדירם, אך הם אינם מופעלים על ידי מתנדבים, אינם יוצרים קהילה עצמאית, ויתרה מכך הם אינם פנויים להקשיב למשתתפים ולעצב את האירוע על פי צרכיהם הגיאוגרפיים, החברתיים והיחודיים של המשתתפים בו.

     

    אין אנו מבקשים לגרוע

    מהעשייה המבורכת שלהם ושל אחרים, ברצוננו להגדיל תורה ולהאדירה לאפשר לישראלים, רפורמים, חילונים, אורתודוכסים, קונסרבטיבים, נשים, שפעם עברו ליד בית כנסת, וגברים, שלעולם לא יכנסו אליו, ליצור נקודת מפגש משותפת, יהודית.

     

    ואולי נוכל כולנו ללמוד שיעור חשוב. ליהדות התפוצות יש משהו ללמד גם אותנו. קיימת אפשרות שגם לנו הישראלים, שגדלו באווירה המחכים של ארץ ישראל, יש מה ללמוד מאחינו שם הרחק בגולה.

     

    שלומית נאור, סמנכ"ל מליץ אחראית על תא-שמע ותוכניות יהדות, מתנדבת ב"לימוד" ומסייעת בהקמת "לימוד" בארץ.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צובאים על הפתחים. הכנס
    צילום: אהרון דרוויש נעמי פרידמן
    מומלצים