פסלון בן 1,800 שנה התגלה בעיר דוד
פסלון שיש בן כ-1,800 שנה נתגלה בחפירות שעורכת רשות העתיקות בעיר דוד בירושלים. הפסלון הוא דיוקן ראש של גבר מזוקן, ככל הנראה מתאגרף רומי
פסלון (פרוטומה) עשוי שיש, המציג דיוקן מיניאטורי (6-5 ס"מ) של ראש גבר מזוקן, התגלה בחפירות שעורכת רשות העתיקות בשטח "חניון גבעתי" בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים. החוקרים סבורים כי הפסלון שימש משקולת במאזניים. נראה שמדובר בממצא יחיד במינו בחפירות בארץ.
לדברי ד"ר דורון בן עמי ויאנה צ'חנוביץ, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, "הפסלון מציג רמת גימור יוצאת דופן, תוך הקפדה דקדקנית לפרטי פרטים. זקנו הקצר והמסולסל - כמו גם תנוחת ראשו הנוטה קלות לצד ימין, מעידים על השפעה יוונית ברורה, המלמדת שיש לקבוע את תאריכו לימיו של הקיסר אדריאנוס - או לפרק זמן לא רב אחריו (מאות שנייה-שלישית לספירה). מדובר באחת מתקופות השיא של אומנות הפיסול הרומי. הגוון הצהבהב של השיש מרמז על מקורו המזרחי של חומר הגלם ממנו גולף הדיוקן, ככל הנראה אזור אסיה הקטנה, אף כי עניין זה עדיין טעון בדיקה.
"המוטיבים הסגנוניים הבאים לידי ביטוי בדיוקן, כגון תסרוקתו הקצרה, תנוכי וקימורי אוזניו המודגשים - כמו גם עיניו השקועות, מרמזים כי החפץ שלפנינו מציג קרוב לוודאי דיוקנו של אתלט, ככל הנראה מתאגרף. איגרוף היה אחד ממקצועות האתלטיקה הכבדה הפופולריים ביותר בתרבות הרומית, וסופרים רומיים מציינים לא אחת את דרישת הציבור הרומאי בכללותו - והאליטה בפרט, לתחרויות האגרוף. מלבד יוקרה וסכומי כסף נאים, זכו המנצחים בתחרויות האגרוף באהדתו של הקיסר עצמו - כמו במקרה המפורסם של מלנקומאס (Melancomas) שהיה המתאגרף המועדף על טיטוס."
"זקנו הקצר והמסולסל ותנוחת ראשו מעידים על השפעה יוונית ברורה"
(צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות)
ד"ר בן עמי וצ'חנוביץ מבהירים, כי "ככל הידוע, עד היום לא נמצא בחפירות ברחבי הארץ ממצא מקביל לדיוקן שנמצא כעת, ונראה שמדובר בממצא יחודי. ממצאים דומים בודדים, אם כי עשויים יציקת ברונזה, נמצאו באתרים שונים בארץ, ובמספרים גדולים - במקומות שונים ברחבי האימפריה הרומית - שם הם מתוארכים, במרביתם המכרעת, למאה השלישית לספירה (התקופה הרומית). המובהקת בהקבלות לדיוקן מעיר דוד, היא דמות מתאגרף עשויה ברונזה המוצגת כיום במוזיאון בברלין.
לדברי החוקרים, שני החורים הזעירים שנקדחו בעורפו והכילו שרידי מתכת שהוחדרה בהם, מעידים כי מדובר במשקולת ששימשה במאזני תלייה טיפוסיות מן התקופה הרומית. דיוקנאות מיניאטוריים עשויי ברונזה של אתלטים, פילוסופים, סאטירים וכיו"ב היו מן הפופולאריים שבמשקולות התלייה, באזורים שהיו תחת שליטתה של האימפריה הרומית - מפומפיי ועד לציפורי.
כיצד הגיע דיוקן השיש הרומי לעיר דוד?
ניתן לשער שמשקולת שיש זו הייתה שייכת למשפחת סוחרים, שמקורותיה בחלקים מזרחיים של האימפריה הרומית. כחפץ יקר ערך, עברה המשקולת במשך דורות בקרב המשפחה, עד שבמהלך המאה ה-5-4 לספירה, איתרע מזלו של אותו סוחר פלוני עת ששהה במבנה הציבורי (אכסניה?), הנחשף בימים אלו בחניון גבעתי בעיר דוד. זעזוע כבד שפקד את המבנה הביא לחורבנו המוחלט. במהלך חשיפתו התגלה בין הריסותיו דיוקן השיש, המהווה בבחינת עדות אילמת לדרמה שהתחוללה במבנה מרשים זה טרם קריסתו.
לפני זמן לא רב נתגלו באתר זה אחד ממטמוני המטבעות הגדולים והמרשימים שנתגלו בירושלים ובו 264 מטבעות זהב ועגיל זהב משובץ פנינים יקרות שהשתמר בצורה מעוררת השתאות.
פסלון השיש בדמות מתאגרף
צילום: קלרה עמית, רשות העתיקות
