"המדינה מקפחת את הטובים - החיילים הבדואים"

משפחתו של החייל הבדואי, שנהרג היום (ג') בפיצוץ מטען חבלה סמוך למעבר כיסופים ברצועת עזה, ביקשה לא להתראיין לתקשורת בעקבות מות בנם. "הם העדיפו שלא להיחשף כי אין מי שיעמוד מאחוריהם ויתמוך בהם", סיפר איברהים אבו וחיד, ממקימי גדוד הסיור הבדואי, שביקר בסוכת האבלים ברהט. 

אבו וחיד, הפועל זה 20 שנה לעודד צעירים בדואים להתגייס לצה"ל, שוחח עם ynet על הטרגדיה שהיכתה ביישוב. "לצערי, אחרי שהחייל פושט את המדים, לא מכירים בו במדינה. מקפחים דווקא את האנשים הטובים ביותר, ובגלל זה הם לא מוכנים להיחשף".

לדבריו, הקורבן הגדול ביותר של מדינת ישראל הם לובשי המדים הבדואים. "גורמים מסויימים בתוך המגזר רואים בהם בוגדים, משתפי פעולה, כמו השייחים של התנועה האיסלאמית". אבו וחיד קרא למדינה לטפח את כל אותם צעירים שנותנים את דמם למדינה. "כאשר נהרג החייל התקשרו אליי אנשים ואמרו: 'יש לך חייל הרוג, מה זה נתן לך?' אני, כמו כל לובשי המדים, נמצא בדילמה. אסור להפקיר את החיילים הבדואים".

"בני התקשר בדמעות: 'אבא, הוא נפצע!'"

מחוץ לחדר הניתוח בבית החולים סורוקה בבאר שבע התאספו אחר הצהריים קרובי משפחה וחברים של קצין צה"ל שנפצע הבוקר בפיצוץ המטען. הקצין, נשוי עם שני ילדים, סובל מפגיעות גפיים ומצבו מוגדר קשה. הוא תושב הצפון הידוע ומוכר בקרב צעירים בדואים, מאחר שנהג לשכנע רבים מהם לתרום למדינה ולהתגייס לצה"ל. הוא אף ערך הרצאות לתלמידי תיכון בהן פעל לדרבן אותם ללבוש מדים. 

"הוא אדם נעים הליכות, שדואג לחברים שלו ואוהב את הצבא", סיפר דודו של הקצין. "חשוב לו מאוד לשרת את המדינה. הוא מבלה את רוב זמנו בצבא, מגיע בשבתות ואז מספר סיפורים על צה"ל ועל החיילים שלו".

חברו של הקצין הפצוע, סאלם אל-קירנאווי, סיפר כי הוא פיקד על בנו בצבא ובמהלך שירותו שמר עימו על קשרי ידידות. "מדובר בקצין טוב שאכפת לו מהחיילים שלו. חשוב לו לחנך אותם לערכים ולגרום להם להתפתח מבחינה חברתית, וזה לא משנה מה הרקע או ההשכלה שלהם. אין הרבה מפקדים כאלה. הבן שלי התקשר אליי בדמעות כשהייתי מחוץ לעיר וסיפר לו כשהוא בוכה 'אבא, הוא נפצע'. מיד התחלתי לברר מה מצבו והגעתי לכאן".

האבל היכה ברהט

אל-קירנאווי הוסיף כי בדרכו לסורוקה ביקר גם בעיר הבדואית רהט, ושם שררה תחושה קשה משום שההרוג, גשש צה"ל, הוא תושב המקום. לבקשת משפחתו, שמו לא פורסם. "אי אפשר לתאר את האווירה שם - נשים צורחות וילדים בוכים. עזבתי את רהט ובאתי לסורוקה כמה שיותר מהר. חשוב מאוד שנעמוד לצד המשפחה בזמנים כאלה".

סכיבה אל-קירנאווי הוסיפה: "הוא כמו הבן שלי. כששמעתי כאב לי ובכיתי עליו, הוא יקר לנו מאוד. הוא פשוט אדם טוב ודואג לחיילים שלו. אני מקווה

שאלוהים ישמור על כל החיילים". ברהט כבר הוקמה סוכת אבלים, אליה הגיעו עשרות קרובי משפחה וחברים שבאו לנחם את המשפחה.

קרוביו של חייל שנפצע קל בתקרית סיפרו כי הוא עדיין מבולבל. "הוא סובל מהלם קרב", אמר בן דודו אינד עבד אל-חלים. "בהמשך הבעיה לא תהיה הטיפול הרפואי, אלא כיצד יטפלו בו גורמי הממסד ברגע שישתחרר".