הקוד הגנטי של הסורגום
מדענים פיענחו את הקוד הגנטי של סורגום, דגן עמיד לתנאי יובש, ובעל חשיבות עצומה כמקור למזון ולביו-דלק. פריצת הדרך יכולה לסייע בפיתוח יבול מוצלח יותר באזורים צחיחים
הסורגום הוא אחד מהדגנים החשובים לאנושות, לצד תירס, חיטה, שיבולת שועל ושעורה, ויכול לשגשג גם בתנאים קיצוניים של חום ויובש.
צוות מחקר בינלאומי, שפרסם את ממצאיו בגליון Nature שהתפרסם היום, מיפה את הגנום, שכולל כ-30,000 גנים. החוקרים הסבירו כי הדבר יוכל לסייע בפיתוח זנים עמידים אפילו יותר, וגם בתכנון זנים משופרים של צמחי מזון אחרים כמו תירס, באמצעות הכלאות והנדסה גנטית.
יואכים מסינג (Messing) מאוניברסיטת Rutgers בניו-ג'רזי, מומחה לביולוגיה מולקולרית ואחד מהחוקרים, תיאר בעת ביקורו בחווה במוזמביק בשנה שעברה: "הייתם צריכים לראות את התירס שגדל שם, כמה עלוב הוא, ואז לראות את הסורגום שגדל בדיוק ממול, זקוף, גבוה וירוק, ועמיד בפני מחלות ובצורת."
מאחר שסורגום ותירס משתייכים לאותה משפחה (הדגניים), החוקרים הסבירו שהעתקת חלק מתכונות הסורגום לתירס יכולה לשפר את ערכו כמקור למזון ולביו-דלק.
אחד מזני הסורגום הוא מצרך מזון עיקרי באפריקה ובהודו. זן אחר, סורגום מתוק, הוא בעל גבעול דומה לשל קנה הסוכר.
כמקור לביו-דלק, סורגום מוצלח יותר מאשר תירס, מאחר שאפשר לנצל את הצמח כולו, ולא רק את גרגריו. אפשר להפיק ממנו את אותה כמות אתנול כמו התירס, תוך שימוש בשליש מכמות המים.
"זהו צעד חשוב בדרך לפיתוח ביו-דלקים ביחס עלות-תועלת מוצלח, תוך שימוש בסיבי צמח שאינם משמשים למזון", אמרה אנה פלמיסאנו, האמונה על תחום המחקר הביולוגי והסביבתי במשרד האנרגיה האמריקני.
"סורגום הוא מועמד מצוין ליצור ביו-דלקים, בשל יכולתו לשרוד בתנאי יובש ולשגשג ב'אזורי שוליים'. רצף הגנום המלא יהיה כלי חסר תחליף לחוקרים שמבקשים לפתח זני צמחים בעלי אותה יכולת נדירה."
כיום, התפוקה העולמית השנתית של סורגום, העומדת על כ-60 מיליון טון, נמוכה יותר משל דגנים אחרים.
סורגום
צילום: גטי אימג' בנק ישראל
מומלצים
